תביעת אבהות היא תביעה לפסק דין הצהרתי שקובע אם גבר מסוים הוא אביו של קטין, והיא מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. לבית דין רבני אין סמכות לדון בה. את התביעה יכולים להגיש אחד מהורי הקטין, הקטין באמצעות אפוטרופוס שמונה לו, או הקטין עצמו לאחר שבגר. בית המשפט נוהג להורות על בדיקה גנטית לקביעת קשרי משפחה, אך צו לבדיקה ניתן רק בהסכמת הנבדק. בית המשפט אינו מבצע את הבדיקה בכפייה, ורשאי להסיק מסקנות מסירוב בלתי סביר.
למה זה חשוב: מה נגזר מההצהרה
קביעה שאדם הוא אביו של קטין אינה רק רישום. ממנה נגזרות זכויות וחובות ממשיות. האב מחויב במזונות הקטין. הוא רשאי לדרוש זמני שהות עם הקטין ולבקש להכריע בעניינים הנוגעים לו, כמו חינוך ומקום מגורים. הקטין עצמו מקבל זכויות ביחס לאביו, ובכללן זכויות בעיזבונו לפי כללי הירושה. זו הסיבה שתביעת אבהות היא לרוב שלב מקדים לתביעת מזונות ולא נושא נפרד ממנה.
הדיון בתביעה מתקיים בדלתיים סגורות, ובכך מכיר החוק ברגישות של הנושא ובזכות הקטין לפרטיות.
מה מגישים ולאן
- מילוי הבקשה. יש למלא טופס בקשה לצו לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה ולמתן פסק דין הצהרתי לאבהות.
- הגשה לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריו של הקטין, או מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.
- צירוף מסמכים: תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין לתמיכה בעובדות התביעה, תעודת לידה מאומתת, ולפי העניין תעודת נישואין, גירושין, אלמנות או פטירה. אם הילד נולד בישראל ואינו רשום במרשם האוכלוסין, מצרפים את טופס רישום הלידה שהתקבל בבית החולים.
- תשלום אגרה. ניתן לבקש פטור במקרה של מצוקה כלכלית.
- העברת עותק ליחידה לקשרי משפחה במשרד המשפטים. היחידה בודקת את הבקשה ומגישה את תגובתה לבית המשפט, וזו מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
- דיון והכרעה. לאחר הגשת כתב ההגנה נקבע מועד לדיון, שמתקיים בדלתיים סגורות.
| ערכאה | סמכות בתביעת אבהות |
|---|---|
| בית המשפט לענייני משפחה | הערכאה המוסמכת. צו לבדיקה גנטית לקשרי משפחה ניתן על ידו בלבד |
| בית דין רבני | אין סמכות לדון בתביעת אבהות |
| בית הדין השרעי | סמכות מוגבלת, כאשר האבהות נדרשת לצורך הכרה בציבור המוסלמי בלבד |
| בית המשפט המחוזי | ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, בתוך 45 ימים |
הבדיקה הגנטית: מה החוק מתיר ומה לא
זהו החלק שבו רווחת אי הבנה נפוצה. בדיקה גנטית לקביעת קשרי משפחה תיעשה רק על פי צו של בית המשפט לענייני משפחה, ולא של בית משפט או בית דין אחר. הצו לא יינתן ללא הסכמת הנבדק.
כאשר הנבדק הוא קטין, פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס, נדרשת הסכמת האחראי עליו, ואם מדובר בקטין מעל גיל 16 נדרשת גם הסכמתו שלו. בית המשפט לא יורה על בדיקה לקטין, לפסול דין או למי שמונה לו אפוטרופוס אלא לאחר ששמע את עמדתו בהתאם לגילו ולמידת בגרותו, אלא אם שוכנע ששמיעת עמדתו תפגע בטובתו. קיים חריג לקטין שהוא עצמו הורה: כאשר מבקשים בדיקה גנטית שלו כדי להוכיח שהוא הורה של ילד, בית המשפט יכול להורות על הבדיקה גם ללא הסכמת האחראי עליו, ובלבד שהקטין ההורה הסכים לה.
מכאן נגזרת התשובה לשאלה מה קורה כשצד מסרב. לאב ולאם יש זכות לסרב לעבור בדיקה גנטית, אך סירוב שאינו סביר יכול לפעול לרעת המסרב: בית המשפט יכול לקבוע שהוא מהווה ראיה מכרעת לכך שאותו אדם הוא אביו של הקטין. סירוב מצד האם עלול אף הוא לפעול לרעתה.
אין כפייה של בדיקה גנטית. אמירה שרווחת ברשת, לפיה בית המשפט "יכול לכפות" בדיקת רקמות, אינה נכונה. הצו מותנה בהסכמת הנבדק, ובקטין נדרשת גם הסכמת האחראי עליו וממי שמעל גיל 16 גם הסכמתו האישית. הכלי שבידי בית המשפט הוא המסקנה שהוא רשאי להסיק מסירוב בלתי סביר, ולא הבדיקה עצמה.
הדיוק של הבדיקה משתפר כאשר נבדקים לא רק האב והילד אלא גם האם. הבדיקה עצמה אינה פולשנית ומבוססת על דגימת רוק, שיער או דם.
מתי בית המשפט אינו מורה על בדיקה
קיימות נסיבות שבהן בתי המשפט לענייני משפחה נוטים שלא להוציא צו לבדיקה גנטית, אף שהצדדים מבקשים זאת. זה קורה כאשר קיים חשש שבעקבות תוצאות הבדיקה ייקבע מעמד הלכתי בעייתי לקטין, או שייגרם לו נזק משמעותי כבן דת אחרת. במצבים אלה קיים מסלול חלופי, המתברר בראיות אחרות ולא בבדיקה גנטית. גם אם הוגשה תביעת אבהות רגילה ובמהלך הדיונים עלה החשש, בית המשפט יכול, משיקולי טובת הילד, לדון בתביעה כאילו הייתה תביעה במסלול החלופי, או לדחות אותה.
ההחלטה באילו ראיות יש להשתמש נעשית לפי טובת הילד כפי שבית המשפט מפרש אותה במקרה הספציפי, ולכן שני תיקים דומים לכאורה יכולים להתנהל אחרת לגמרי.
כשאין מחלוקת: רישום בהסכמה
לא כל מצב מחייב תביעה. כאשר שני ההורים מסכימים, אפשר להסדיר את רישום פרטי האב במרשם האוכלוסין בהסכמה, בלי הליך משפטי. גם חובת הפנייה המקדמית ליישוב סכסוך, החלה על עניין של אבהות או אימהות לגבי ילד, אינה חלה על תביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים. לכן הבירור הראשון שכדאי לעשות הוא אם אפשר להגיע להסכמה, ורק אחר כך לבחון את מסלול התביעה.
נקודה מעשית נוספת נוגעת לילדים שנולדו מחוץ למסגרת הנישואין. במקרים אלה אין רישום אוטומטי של האב, והצורך בהסדרה עולה מוקדם, לרוב סביב רישום הלידה. טיפול בשלב הזה פשוט בהרבה מטיפול שנים אחר כך, כאשר הראיות התומכות מתפוגגות.
שאלות ותשובות על תביעת אבהות
לאיזו ערכאה מגישים?
לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי הקטין או מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג. לבית דין רבני אין סמכות בעניין זה.
מי רשאי להגיש את התביעה?
אחד מהורי הקטין, הקטין באמצעות אפוטרופוס שמונה לו על ידי בית המשפט, או הקטין עצמו לאחר שבגר.
מה קורה אם האב מסרב לבדיקה?
יש לו זכות לסרב, והבדיקה לא תיערך בכפייה. עם זאת, סירוב שאינו סביר עשוי לשמש ראיה מכרעת לכך שהוא אביו של הקטין.
למה מעורב היועץ המשפטי לממשלה?
עותק מכתב התביעה והמסמכים מועבר ליחידה לקשרי משפחה במשרד המשפטים, שבודקת אותם ומגישה תגובה לבית המשפט. התגובה מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
עד מתי אפשר להגיש?
אין מגבלת גיל על עצם הזכות לברר את האבהות, והקטין יכול להגיש בעצמו לאחר שבגר. עם זאת, ככל שחולף זמן קשה יותר לאסוף ראיות תומכות מלבד הבדיקה עצמה.
אפשר לערער על פסק הדין?
כן, לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.
קריאה נוספת בנושאים סמוכים
למקרים שבהם קיים חשש לפגיעה במעמדו של הקטין ולכן לא נערכת בדיקה גנטית, וכן לתביעה לקביעת אימהות, ראו את המדריך על אבהות אזרחית וקביעת אימהות. סוגיות הפרידה וההורות המשותפת מרוכזות בעמוד עורך דין גירושין, זכויות מול מוסדות המדינה בעמוד עורך דין ביטוח לאומי, וסוגיות אזרחיות כלליות בעמוד עורך דין משפט אזרחי.
לפני שמגישים תביעת אבהות כדאי לדעת אילו מסמכים חסרים ומה עמדת היועץ המשפטי לממשלה עשויה להיות במקרה שלכם. בדיקה פרטנית מול עורך דין דיני משפחה תחסוך סבב תיקונים שלם.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
