קביעת אימהות ואבהות אזרחית: כשאין בדיקה גנטית

מה בדיוק היא אבהות אזרחית

אבהות אזרחית משמעה שהגבר מוכר כאביו של הקטין על ידי המוסדות האזרחיים של המדינה, ובכללם המוסד לביטוח לאומי, אך לא על ידי הדין הדתי. הקביעה ניתנת בפסק דין הצהרתי, בדיוק כמו בתביעת אבהות רגילה, אך המסלול הראייתי שונה: התביעה אינה מתבררת באמצעות בדיקה גנטית אלא בראיות אחרות.

מבחינת התוצאה המעשית, אם נקבע שהגבר הוא אביו של הקטין, הוא מחויב בחובות האזרחיות הנובעות מכך, ובראשן תשלום מזונות. מבחינת הקטין, אין באבהות האזרחית כדי להגדיר את מעמדו ההלכתי, וזו בדיוק מטרת המסלול.

ההחלטה באילו ראיות ייעשה שימוש לצורך ההכרעה נעשית לפי טובת הילד, כפי שבית המשפט מפרש אותה במקרה הספציפי. אין רשימה סגורה, ולכן בניית התיק היא עבודה פרטנית.

מתי המסלול הזה נכנס לתמונה

הכניסה למסלול יכולה לקרות בשתי דרכים. הראשונה היא יזומה: כאשר ברור מראש שיש חשש כאמור, אפשר להגיש מלכתחילה תביעה לאבהות אזרחית. השנייה היא במהלך הדיון: גם אם הוגשה תביעת אבהות רגילה, ובמהלך הדיונים עלה החשש שהילד ייקבע כבעל מעמד הלכתי בעייתי או שייגרם לו נזק חמור כבן דת אחרת, בית המשפט יכול, משיקולי טובת הילד, לדון בתביעה כאילו הייתה תביעה לאבהות אזרחית, או לדחות אותה.

קביעת אימהות

כאשר זהות האם אינה ידועה, ניתן להגיש תביעה לקביעת אימהות באותה פרוצדורה המתוארת כאן. הצורך עולה במצבים שבהם הרישום במרשם האוכלוסין חסר או שנוי במחלוקת, ולזהות האם יש השלכה על מעמד הקטין ועל זכויותיו. גם כאן הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה, וגם כאן צו לבדיקה גנטית לקשרי משפחה כפוף להסכמת הנבדק.

מסלול ההגשה שלב אחר שלב

1. הגשת בקשה לקביעת אבהות או אימהות לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי הקטין, או מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.
2. צירוף תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין לתמיכה בעובדות התביעה, וכן תעודת לידה מאומתת ומסמכי מעמד אישי רלוונטיים.
3. תשלום אגרה, עם אפשרות לבקש פטור במקרה של מצוקה כלכלית.
4. העברת עותק ליחידה לקשרי משפחה במשרד המשפטים, שתגיש את תגובתה לבית המשפט. התגובה מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
5. בירור ראייתי. במסלול האזרחי מתמקד הבירור בראיות שאינן בדיקה גנטית, ובית המשפט מכריע אילו מהן ישמשו לצורך ההכרעה.
6. פסק דין הצהרתי, ובעקבותיו הסדרת החובות והזכויות הנובעות ממנו, ובראשן מזונות.

רישום מרצון והמקרים שאין בהם צורך בתביעה

לא כל מצב מחייב הליך. כאשר שני ההורים מסכימים, אפשר לרשום את פרטי האב במרשם האוכלוסין בהסכמה, וההליך המשפטי אינו נדרש. חשוב לדעת שגם החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בענייני משפחה חלה על עניין של אבהות או אימהות לגבי ילד, אך היא אינה חלה על תביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים.

מכאן שהצעד הראשון המעשי הוא לברר אם קיימת הסכמה. במקום שיש הסכמה, הדרך קצרה ופשוטה בהרבה. במקום שאין הסכמה, ובמיוחד כאשר יש חשש להשלכות על מעמדו של הקטין, הליווי המשפטי הוא מה שקובע אם התיק יתברר במסלול שמגן על הילד.

מה נגזר מההכרה, בשני המסלולים

ההשלכות של פסק דין הצהרתי לאבהות אינן משתנות בין המסלולים מבחינת מוסדות המדינה. האב מחויב במזונות הקטין, בהתאם לצרכיו, ליכולותיו הכלכליות ולנסיבות. הוא רשאי לדרוש זמני שהות עם הקטין ולבקש להכריע בעניינים הנוגעים לו, כמו חינוך ומקום מגורים. הקטין מקבל זכויות ביחס לאביו, ובכללן זכויות בעיזבונו לפי כללי הירושה.

לצד הזכויות נוצרות גם חובות מעשיות. אחריות הורית אינה רק השתתפות בהוצאות, אלא גם קשר, זמינות והשתתפות בהחלטות. במקרים שבהם הקשר בין ההורים מתוח, כדאי לעגן את ההסדרים בכתב מיד אחרי פסק הדין ולא להמתין לסכסוך הבא.

טעויות שחוזרות בתיקים מסוג זה

הראשונה היא בחירה במסלול לא נכון מלכתחילה, כאשר לא נבחן החשש להשלכות על מעמדו של הקטין. השנייה היא הגשה מאוחרת: ככל שחולפות שנים, קשה יותר לאסוף את הראיות שאינן גנטיות, ואלה בדיוק הראיות שהמסלול האזרחי נשען עליהן. השלישית היא ניסוח לקוי של כתב התביעה, כולל שימוש במונחים שאינם קיימים בדין. הרביעית היא התעלמות מהיחידה לקשרי משפחה: העברת עותק אליה אינה פורמליות, אלא שלב שממנו נגזרת עמדת היועץ המשפטי לממשלה בתיק.

שאלות ותשובות על אבהות אזרחית וקביעת אימהות

קריאה נוספת בנושאים סמוכים

למסלול הרגיל, לרבות דרישות הצו לבדיקה גנטית ומשמעות הסירוב לה, ראו את המדריך על תביעת אבהות והבדיקה הגנטית. סוגיות הפרידה וההורות המשותפת מרוכזות בעמוד עורך דין גירושין, זכויות מול מוסדות המדינה בעמוד עורך דין ביטוח לאומי, וסוגיות אזרחיות כלליות בעמוד עורך דין משפט אזרחי.