תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ״ח-1987 – המסגרת הקובעת את גובה אגרות התביעה ותנאי הפטור מהן בנושא זה קראו גם: מבוא: בר רשות במקרקעין וזכאות לפיצויים.
תקנות אגרות בית משפט הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ״ח-1987. הן המסגרת הנורמטיבית המרכזית הקובעת את אגרות התביעה ואת תנאי הפטור מהן. תקנות אלו, אשר עודכנו במהלך השנים בעשרות תיקונים. מסדירות מתי חייב אדם בתשלום אגרה בפתיחת הליך משפטי. כדי להבין את חשיבות התשלום, יש לבחון תחילה את הרקע לסכסוך והעובדות המרכזיות המצדיקות את פתיחת ההליך.
הן מפרטות כיצד מחושב סכומה של האגרה, באילו מקרים אפשר לקבל פטור ממנה. בנוסף, ומתי היא מוחזרת. חובת תשלום האגרה היא תנאי יסודי למימוש הזכות לפנות לערכאות. לפיכך, להסדרים אלה השפעה ישירה על נגישות הציבור למערכת המשפט.
הרקע החוקי להיווצרות תקנות האגרות
שר המשפטים דאז, אברהם שריר, התקין את תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ״ח-1987. עם זאת, הוא עשה זאת מכוח סעיפים 83(א), 108(א) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את התקנות. הן פורסמו ביום ד' בכסלו התשמ״ח, כלומר ב-25.11.1987,.
ונכנסו לתוקף ביום י״א בטבת התשמ״ח, כלומר ב-1.1.1988.
תקנות אלה החליפו את תקנות בית המשפט (אגרות), התשל״ו-1976. כתוצאה מכך, תקנות בית המשפט (אגרות) נועדו להסדיר את מנגנון גביית האגרות בבתי המשפט האזרחיים בכל ערכאותיהם. בין ערכאות אלו נכללים בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום.
מבנה תקנות אגרות בית משפט והליכים שונים
תקנות אלה כוללות פרקי הגדרות מפורטים. לעומת זאת, כמו כן, הן מפרטות הוראות לגבי חובת תשלום האגרה ואופן ביצועו. בנוסף, הן מציגות רשימה של הליכים שאינם ניתנים לביטוי כספי, כגון צווים הצהרתיים. התקנות קובעות גם כללים מיוחדים לתביעות נזקי גוף ולתביעות מזונות.
בנוסף, קיים פרק נפרד המסדיר את הפטור מאגרה והחזרתה.
למעשה, קיימות שתי תוספות לתקנות הקובעות את התעריפים המספריים לכל סוגי ההליכים. לדוגמה, סכומים אלו מתעדכנים מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. הדבר מבטיח שהאגרות יישארו רלוונטיות לשינויים כלכליים.
שאלות יישומיות שהתקנות מכריעות בהן
תקנות בית המשפט (אגרות) מכריעות בשורת שאלות יישומיות. לדוגמא, שאלות אלו חוזרות ונשנות בפני מזכירויות בתי המשפט ובעלי הדין. לדוגמה, התקנות קובעות מהו שיעור האגרה החל על כל סוג הליך משפטי. הן גם מפרטות אילו הליכים פטורים מאגרה מעצם טיבם.
בין הליכים אלו אפשר למצוא צווים הצהרתיים, בקשות ביניים והליכים פליליים.
בנוסף, התקנות מנחות כיצד לפעול כאשר בעל דין טוען לחוסר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. לבסוף, הן מפרטות באילו נסיבות זכאי בעל דין להחזר אגרה ששולמה. לדוגמה, הדבר יכול לקרות כאשר ההליך הסתיים בפשרה או נמחק בטרם החל הדיון לגופו. כלומר, מנגד, הן קובעות גם.
כי בית המשפט רשאי להטיל אגרה נוספת על בעל דין שהגיש הליך סרק.
ההכרעה הנורמטיבית והאיזונים בתקנות אגרות בית משפט
תקנה 2 קובעת כי בית משפט לא ייזקק להליך אלא אם שולמה האגרה הנדרשת. אולם, הדבר מבטיח כי כל ההליכים ילוו בתשלום הולם, ובכך תמומן מערכת המשפט. מנגד, תקנה 13 מתווה מנגנון לפטור מאגרה למי שאינו יכול לשאת בה. פטור זה מותנה בהגשת תצהיר על מצבו הכלכלי ובהשתכנעות בית המשפט כי ההליך מגלה עילה.
הדבר מבטיח נגישות למערכת המשפט גם לבעלי אמצעים מוגבלים. אמנם, יתרה מכך, תקנה 15 מסדירה החזר אגרה במלואה כאשר ההליך הסתיים בפשרה. בוטל או נמחק לפני קדם המשפט הראשון. תקנה 11 מקנה לבית המשפט סמכות להטיל ״אגרה נוספת״ על בעל דין שהגיש הליך סרק או האריך דיון שלא לצורך.
הסדרים אלה משקפים איזון עדין בין האינטרס הציבורי במימון מערכת המשפט ומניעת שימוש לרעה בהליכים. לבין הבטחת הזכות הבסיסית לגישה לערכאות למי שידו אינה משגת.
פטור מאגרה והחזרתה: מנגנונים חיוניים
אחד הפרקים החשובים בתקנות בית המשפט (אגרות) מתייחס לפטור מאגרה ולהחזרתה. פטור מתשלום האגרה אפשרי עבור בעלי דין המצהירים על חוסר יכולת כלכלית. בית המשפט רשאי, לאחר בחינת הבקשה ותצהיר המצב הכלכלי. לפטור באופן מלא או חלקי מתשלום האגרה. בדומה לנושאים משפטיים אחרים המצריכים הכרה בסטטוס האישי, מומלץ להתעדכן גם במדריך מקיף: זכויות וחובות בעלי כלבים וחתולים בישראל – מטרדים, נזקים ו… כדי להכיר את המחויבויות החוקיות הרלוונטיות לכם.
לשכת סיוע משפטי יכולה לספק תעודה המשמשת ראיה לכאורה למצב זה. בנוסף, התקנות מפרטות מצבים שבהם מגיש הליך זכאי להחזר אגרה. למשל, אם הליך בוטל, נמחק או הסתיים בפשרה לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה. הוא עשוי לזכות בהחזר.
כמו כן, קיימים פטורים מיוחדים לגופים מסוימים ולעניינים ספציפיים.
המשמעות המעשית של תקנות אגרות בית משפט
תקנות האגרות משמשות כלי עבודה יומיומי עבור עורכי דין. מזכירויות בתי המשפט ובעלי דין המייצגים את עצמם. כל פתיחת הליך, מתביעה כספית ועד עתירה לבג״ץ, כרוכה בבדיקת התעריף הרלוונטי מתוך התוספות לתקנות. בנוסף, יש לבחון את האפשרות לקבל פטור. הליכים אלו עשויים להשתנות בהתאם להתפתחויות משפטיות משמעותיות, כגון המקרה המפורסם של בגץ משמרת שנייה: פסק הדין ששינה את סדרי בתי המשפט.
הכרת מנגנון הפטור לפי תקנה 13 חשובה במיוחד לבעלי דין חסרי אמצעים. שלילת גישה לערכאות בשל אי-יכולת לשלם אגרה עלולה לפגוע בזכות היסוד להליך הוגן. סעיפי ההחזר וה״אגרה הנוספת״ משמשים תמריץ לניהול הליכים בתום לב וליישוב סכסוכים בשלב מוקדם. לכן, ייעוץ משפטי מקצועי הוא חיוני כדי להבטיח עמידה בתקנות ומיצוי זכויות.
לסיכום
תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ״ח-1987, הן חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט. הן קובעות את גובה האגרות הנדרשות לפתיחת הליכים משפטיים. את תנאי הפטור מהן ואת מקרים ההחזר. מסגרת זו נועדה לאזן בין הצורך במימון מערכת המשפט לבין הבטחת נגישותה לכלל האוכלוסייה.
חשוב להכיר את הוראות תקנות אלה כדי לפעול נכון מול בתי המשפט. כמו כן, הדבר מאפשר למנוע עיכובים מיותרים בקידום הליכים משפטיים. במקרים רבים, ייעוץ משפטי מקצועי יסייע בהבנה מעמיקה של התקנות ובמיצוי הזכויות.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
