שימוע בדיעבד בפלילים: האם ניתן לרפא פגם בהליך המשפטי?

הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום מהווה זכות יסוד חשובה בהליך הפלילי. זכות זו מאפשרת לחשוד להציג את גרסתו ולשטוח את טענותיו בפני רשות התביעה, וזאת בטרם תתקבל ההחלטה הסופית לגבי הגשת כתב אישום נגדו. עם זאת, עולות שאלות כאשר נפגעת זכות זו, במיוחד כאשר הפגיעה נעשית בתום לב. בית משפט השלום בקריית שמונה נדרש לסוגייה זו במסגרת הליך ת״פ (קרית שמונה) 19182-04-15 תביעות צפת נ' אדהם עאסלה ונסרה עאסלה (החלטה לגבי הנאשמת מס' 2 בלבד), אשר נידון לפני כבוד השופטת רות שפילברג כהן ביום 15.02.2016. ההחלטה שניתנה מספקת תובנות חשובות לגבי גבולות התרופה בגין פגיעה בזכות שימוע והאפשרות לריפוי הפגם באמצעות שימוע בדיעבד בפלילים.

זכות השימוע מעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982 (להלן: החסד״פ). בנוסף, סעיף זה קובע כי כאשר חומר חקירה בנוגע לעבירת פשע מועבר לרשות התביעה. עליה לשלוח לחשוד הודעה על כך. הודעה זו מיידעת את החשוד בדבר האפשרות להגיש בקשה מנומקת בכתב, בתוך 30 ימים.

להימנע מהגשת כתב אישום נגדו או מהגשתו בעבירה מסוימת. עם זאת, פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות רשאים להאריך מועד זה.

לפיכך, הליך השימוע מורכב משני שלבים עיקריים:

• חובת היידוע: רשות התביעה מחויבת ליידע את החשוד על העברת חומר החקירה אליה, בטרם הגשת כתב האישום.

• זכות השימוע עצמה: החשוד רשאי לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, בתוך 30 יום מקבלת ההודעה, במטרה למנוע את הגשת כתב האישום.

זכות זו נועדה לאפשר לחשוד לשטוח את טענותיו המלאות בפני הגורם המחליט. כתוצאה מכך, מתוך ציפייה שהדברים יישמעו בנפש חפצה וייבחנו ברצינות. זוהי זכות יסוד חשובה, הנגזרת מעקרונות המשפט המנהלי. והיא תורמת להגינות ההליך הפלילי ולשמירה על זכויות הנאשם.

רקע והעובדות בתיק עאסלה

ביום 14.4.2015 הגישה תביעות צפת כתב אישום כנגד שני נאשמים. לעומת זאת, אדהם עאסלה ונסרה עאסלה (הנאשמת מס' 2), בעבירות של הסגת גבול פלילית וגניבה חקלאית. על פי כתב האישום, ביום 3.1.2015. הגיעו הנאשמים למטע פקאן בשדות הבשן וגנבו משם כשלושים קילוגרם אגוזים.

מדובר בעבירה מסוג פשע, שכן העונש הקבוע בצדה עולה על ארבע שנות מאסר.

המאשימה שלחה הודעת יידוע כדין לנאשם מס' 1, ארוסה של הנאשמת. לדוגמה, אשר התגורר עמה באותו כפר. הנאשם מס' 1 ויתר על זכותו לשימוע. עם זאת, בשל טעות מצד התביעה, אשר תוארה כ״היסח הדעת״.

לא נשלחה הודעה מקבילה לנאשמת מס' 2. לדוגמא, עורך דינה של הנאשמת ביקש לבטל את כתב האישום שהוגש כנגדה. הוא טען כי הפגיעה בזכות היידוע והשימוע מצדיקה את ביטול ההליך כולו.

התביעה הציעה לקיים שימוע בדיעבד לנאשמת. אולם, ב״כ הנאשמת דחה הצעה זו. כלומר, בטענה שאין משמעות זהה לשימוע שנערך לפני הגשת כתב אישום לעומת שימוע שנערך לאחריו. הוא הדגיש את חומרת הטעות.

את היעדר העבר הפלילי של הנאשמת ואת הפגיעה האפשרית בשמה הטוב ובמעמדה בקהילתה.

השאלה המשפטית ויישום דוקטרינת הבטלות היחסית

השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה: מהי התוצאה המשפטית הנכונה כאשר רשות התביעה מפרה. אולם, בתום לב ובשגגה. את חובת היידוע וזכות השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. האם פגם כזה מצדיק ביטול מוחלט של כתב האישום.

או שניתן לרפא אותו באמצעות עריכת שימוע בדיעבד.

בית המשפט התמודד עם שאלה זו באמצעות יישום עקרונות ״דוקטרינת הבטלות היחסית״ ו״הגנה מן הצדק״. אמנם, כפי שגובשו בפסיקה, ובמיוחד בעניין בורוביץ. דוקטרינת הבטלות היחסית, שמקורה במשפט המנהלי. קובעת כי לא כל פגם בהליך מנהלי יביא בהכרח לבטלות מוחלטת של ההחלטה.

לעיתים, ניתן לרפא את הפגם באמצעים פחות קיצוניים. ואולם, המבחן שנקבע בעניין בורוביץ כולל שלושה שלבים לבחינת מחדלי הרשות בהליך פלילי:

1. זיהוי הפגם ועוצמתו: בית המשפט מזהה את הפגמים שנפלו בהליך ומעריך את חומרתם.

2. בחינת הפגיעה בתחושת הצדק: בית המשפט בודק האם קיום ההליך הפלילי, על אף הפגמים, פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות.

3. אפשרויות ריפוי הפגם: בית המשפט בוחן אם ניתן לתקן את הפגם באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטול מוחלט של כתב האישום.

לאור זאת, בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה הספציפי, עומקו של המחדל ומידת פגיעתו בנאשם. יחד עם זאת, יחד עם הדרכים העומדות לרשות לריפוי המחדל.

הכרעת בית המשפט ונימוקיו

כבוד השופטת רות שפילברג כהן דחתה את בקשתה של הנאשמת לביטול כתב האישום. מאידך, בית המשפט קבע כי למרות שזכות השימוע של הנאשמת נפגעה. הדבר נבע מטעות אנושה בתום לב מצד המאשימה ולא מזלזול או מכוונה פסולה. השופטת קבעה כי בנסיבות אלה, לא מדובר בפגיעה קיצונית באמות הצדק שאינה ניתנת לריפוי.

השופטת שפילברג כהן הדגישה. מצד שני, כי ביטול כתב אישום הוא צעד חריג, השמור למקרים חמורים יותר, לדוגמה:

• כאשר חלוף הזמן מונע מהנאשם להשמיע טענות או להציג ראיות מהותיות.

• כאשר הפגיעה בזכות השימוע נעשתה שלא בתום לב, אלא במכוון או בזדון.

• לפיכך, כאשר הוכח נזק בלתי הפיך ומהותי לנאשם כתוצאה מהפגיעה.

במקרה הנדון, אף אחד מהתנאים החמורים הללו לא התקיים. לסיכום, בית המשפט ציין כי כתב האישום טרם הוכרע לגופו. בנוסף, טענותיה של הנאשמת, כגון היעדר עבר פלילי או פגיעה אפשרית בשמה הטוב. אינן מסוג הטענות שמאבדות מערכן אם הן נשמעות לאחר הגשת כתב האישום.

לכן, נקבע שיש להעדיף פתרון מידתי.

בית המשפט הורה כי כתב האישום יישאר על כנו. המאשימה תחויב לערוך לנאשמת שימוע בדיעבד בפלילים. היא תשקול את טענותיה בלב שלם ובנפש חפצה, כאילו כתב האישום טרם הוגש, ובהתאם לכך תחליט על המשך ההליך. בכך, ביקש בית המשפט לאזן בין אינטרס הציבור בהעמדה לדין לבין זכותו של הנאשם להליך הוגן, תוך ריפוי הפגם בצורה פרופורציונלית.

המשמעות המעשית של ההחלטה

החלטת בית משפט השלום בקריית שמונה ממחישה את יישום דוקטרינת הבטלות היחסית בהליך הפלילי. לאור, היא מבהירה כי הפרת חובת היידוע וזכות השימוע, גם אם נעשתה בתום לב. אינה מובילה אוטומטית לביטול כתב אישום. למעשה, החלטה זו מחייבת איזון נסיבתי בין מספר גורמים.

עבור גורמי התביעה, ההחלטה מדגישה את החשיבות הקריטית במתן שימוע הולם עוד בטרם הגשת כתב אישום. עם זאת, היא גם מספקת ״רשת ביטחון״ במקרים שבהם נפלה טעות בתום לב, ומאפשרת תיקון באמצעות שימוע בדיעבד בפלילים אמיתי ומהותי. שימוע כזה יאפשר לתביעה לשקול מחדש את עמדתה, ולעיתים אף להגיע להחלטה על מחיקת כתב האישום.

מנגד, עבור נאשמים ועורכי דינם. בהתאם, ההלכה ממחישה כי טענות מסוג זה נבחנות על פי מידת הנזק הממשי. והבלתי הפיך שנגרם לנאשם, ולא כברירת מחדל אוטומטית לביטול ההליך. חשוב אם כן להציג בבקשה לביטול כתב אישום גם נזק קונקרטי ובלתי הפיך.

ולא רק להסתמך על עצם הפגיעה בזכות השימוע. למעשה, התמקדות בנזק כזה יכולה לחזק את העילה לביטול כתב האישום, ולא רק לקיום שימוע מאוחר.

שאלות ותשובות

מה עושים במקרה של פגיעה בזכות השימוע?

1. פנייה לעורך דין: מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום הפלילי. עורך הדין יוכל לבחון את נסיבות המקרה ולהעריך את חומרת הפגיעה בזכות השימוע.

2. בחינת נסיבות הפגיעה: יש לבדוק אם הפגיעה נבעה מטעות בתום לב או מכוונה פסולה. נסיבות אלו ישפיעו על התרופה שתינתן.

3. הגשת בקשה לביטול כתב אישום או לשימוע בדיעבד: עורך הדין יגיש לבית המשפט בקשה מנומקת לביטול כתב האישום או לקיום שימוע בדיעבד. בבקשה זו יש להציג את הטענות המהותיות שהנאשם היה מציג אילו קוים שימוע כדין, ואת הנזק שנגרם לו עקב אי קיום השימוע.

4. הצגת נזק קונקרטי: על מנת לבסס עילה לביטול כתב האישום, חשוב להציג לבית המשפט נזק קונקרטי ובלתי הפיך שנגרם לנאשם כתוצאה מאי קיום השימוע המוקדם.

5. שיתוף פעולה בשימוע בדיעבד: אם בית המשפט יורה על קיום שימוע בדיעבד, יש לשתף פעולה באופן מלא ולהציג את כל הטענות הרלוונטיות בפני רשות התביעה, מתוך ציפייה שתשקול אותן בנפש חפצה.

שימו לב: גם אם נפגעתם בזכות השימוע, אין מדובר בהכרח בסוף הדרך. יש חשיבות מכרעת לפעולה מהירה ומושכלת בליווי משפטי על מנת למקסם את הסיכויים לתיקון הפגם ושמירה על זכויותיכם.

סיכום

ההחלטה של בית משפט השלום בקריית שמונה מדגישה את המורכבות שבתיקון פגמים בהליך הפלילי. היא מבהירה כי פגיעה בזכות השימוע, גם אם נעשתה בתום לב, אינה תירוץ להתעלמות מזכות זו. יחד עם זאת, היא מלמדת כי המערכת המשפטית נוטה לפתרונות מידתיים ולריפוי פגמים באמצעות שימוע בדיעבד בפלילים, במקום לבטל כתב אישום באופן מוחלט, במיוחד כאשר לא הוכח נזק ממשי ובלתי הפיך לנאשם. הבנה מעמיקה של עקרונות אלו, וליווי משפטי מקצועי, הם קריטיים עבור כל חשוד או נאשם העומד בפני מצב דומה.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.