בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 18 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי על נאשם שהורשע בניסיון רצח. הנאשם ביצע הכנת מטען חבלה רב עוצמה המורכב מארבעה צינורות נפץ במטרה לבצע פיגוע המוני בבירה. ערנותו של מאבטח הרכבת הקלה הובילה לתפיסתו ומנעה אסון כבד. השופטים דחו את טענת ההגנה בדבר חרטה או נסיגה מהמעשה.
מעשה של הכנת מטען חבלה לצורך פגיעה באזרחים חפים מפשע מהווה פגיעה אנושה בערכי היסוד של החברה. לפיכך, עבירות אלו מערערות את תחושת הביטחון האישי והציבורי. במאמר זה ננתח את גזר הדין שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין זה.
בנוסף לכך, נבחן את שיקולי הענישה בעבירות נשק וטרור. בנוסף, הקוראים ילמדו כיצד בתי המשפט קובעים מתחם ענישה ראוי בעבירות ביטחוניות. כמו כן, נסביר מדוע בתי המשפט דוחים טענות חרטה כאשר סיכול האירוע התרחש בדרך מקרה.
האירוע התרחש על רקע גל טרור שפקד את ירושלים ואת ערי המרכז. עם זאת, הנאשם, תושב חברון, החליט לבצע פיגוע קטלני נגד אזרחים. לשם כך הוא רכש ידע והחל בייצור אמצעי לחימה מסוכנים.
ראשית, הנאשם הרכיב מטען ניסיוני ובדק את פעולתו בשטח כדי לוודא יכולת פיצוץ. לאחר שהניסוי הצליח, פנה הנאשם לייצור המטען העיקרי. כתוצאה מכך, המטען כלל מרכיבים קטלניים במיוחד:
-
ארבעה צינורות מתכת אטומים: הצינורות הכילו כמות גדולה של אבק שריפה וחומר נפץ.
-
רסס מתכתי: הנאשם הוסיף מסמרים רבים שנועדו להגדיל את היקף הפגיעה בבני אדם.
-
רעל עכברים: חומר רעיל שנועד להחמיר את חומרת הפציעות של הנפגעים.
-
פתיל השהיה: פתיל מרכזי שחיבר את כל הצינורות להפעלה בו זמנית.
בהמשך לכך, הכניס הנאשם את המטען לתרמיל גב והצטייד בסכין חדה. לאחר מכן חצה את הגבול שלא כדין והגיע לפאתי ירושלים. לעומת זאת, הוא לן בשדה סמוך לשכונת ארמון הנציב לקראת הוצאת תוכניתו לפועל.
למחרת בבוקר נסע הנאשם באוטובוס למרכז העיר בירושלים. לדוגמה, במהלך נסיעתו הוא התלבט היכן להפעיל את המטען הקטלני. הנאשם שקל להפעיל את המטען בתוך מסעדה הומת אדם או להשליכו לתוך קרון הרכבת הקלה.
סיכול הפיגוע בידי מאבטח הרכבת הקלה
בעת שהנאשם עמד סמוך לתחנת הרכבת הקלה, הבחין בו מאבטח אזרחי. לדוגמא, התנהגותו של הנאשם עוררה את חשדו המיידי של המאבטח. לפיכך ניגש המאבטח אל הנאשם ודרש לבדוק את תכולת תרמילו.
במהלך הבדיקה גילה המאבטח את מטען הצינורות המורכב והמסוכן. כתוצאה מכך פעל המאבטח בנחישות, כיוון את נשקו והורה לנאשם להישכב על הקרקע. כלומר, במקביל לכך, מאבטח נוסף שהיה ברכבת שהגיעה לתחנה סייע בהשתלטות מהירה.
המאבטחים החזיקו בנאשם עד להגעת כוחות משטרת ישראל וחבלני המשטרה. אולם, חבלן המשטרה קבע בעדותו כי המטען הורכב מארבעה מטענים מחוברים. מומחי החבלה הבהירו כי המטען היה מסוגל לגרום לאבידות כבדות בנפש.
ההליך המשפטי והרשעת הנאשם
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים. אמנם, ההליך התנהל במסגרת תפ״ח (ירושלים) 13005-08-16, מדינת ישראל נ' עלי אבו חסן. ההרכב כלל את סגן הנשיא השופט רפי כרמל (אב״ד), השופט כרמי מוסק והשופטת שירלי רנר.
בית המשפט שמע ראיות מקיפות מטעם הצדדים. ואולם, בהכרעת הדין הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו:
-
ניסיון רצח לפי דיני העונשין.
-
ייצור נשק שלא כדין.
-
נשיאת נשק והובלתו.
-
החזקת סכין שלא למטרה כשרה.
-
כניסה לישראל שלא כדין.
הנאשם טען באמצעות סנגורו כי התחרט בזמן אמת וחזר בו מכוונתו לפוצץ את המטען. עם זאת, השופטים דחו טענה זו באופן מוחלט. יחד עם זאת, בית המשפט קבע. כי התנהגות הנאשם מעידה על התלבטות בלבד לגבי מיקום הפיגוע ולא על חרטה כנה.
טענות הצדדים בעניין מתחם העונש ההולם
באת כוח המאשימה הדגישה את חומרת המעשים ואת הסכנה העצומה לציבור. מאידך, התביעה הפנתה לפסיקה קודמת בעבירות ביטחון, לרבות ע״פ 1996/11 וכן ע״פ 4742/16. לפיכך דרשה התביעה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 12 ל-22 שנות מאסר בפועל.
לעומת זאת, בא כוח הנאשם טען כי המטען לא הופעל בסופו של דבר. מצד שני, הסנגור טען כי הנאשם לא התנגד למעצרו ואף מסר את התרמיל מרצונו. בנוסף לכך, הדגיש את גילו הצעיר, עברו הנקי והיותו מפרנס יחיד למשפחתו.
ההגנה ביקשה לקבוע מתחם ענישה מקל של 10 עד 14 שנות מאסר. כמו כן, עתר הסנגור למקם את הנאשם בתחתית המתחם המוצע. הנאשם עצמו הביע צער וטען כי נסוג ממעשיו כשראה ילדים באוטובוס.
שיקולי בית המשפט: הכנת מטען חבלה ורמת הענישה
בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 14 ל-22 שנות מאסר בפועל. השופטים הדגישו כי כאשר עבירות נשק וניסיון רצח מבוצעות ממניע אידיאולוגי, קיימת חובת החמרה. מדיניות זו חלה גם כלפי נאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי.
יתרה מכך, בית המשפט בחן את הפעולות שקדמו לאירוע. מעשה של הכנת מטען חבלה קודם ובדיקתו מלמד על תכנון מדוקדק ונחישות עבריינית. שילוב רעל עכברים ומסמרים המחיש את רצונו של הנאשם להעצים את הפגיעה בבני אדם.
לפיכך קבעו השופטים כי אין מקום להקל בעונשו של הנאשם או למקמו בתחתית המתחם. בית המשפט החליט למקם את הנאשם במרכז המתחם שנקבע. בגזר הדין מיום 16.09.2018 גזרו השופטים על הנאשם 18 שנות מאסר בפועל. ושנתיים מאסר על תנאי.
אזהרה: דיני העונשין מטילים עונשים כבדים במיוחד על עבירות נשק, ייצור חומרי נפץ וניסיון רצח. בתי המשפט נוקטים ענישה מחמירה ומרתיעה גם כאשר המעשה סוכל ברגע האחרון והנזק נמנע.
שימו לב: טענה משפטית בדבר פטור עקב חרטה דורשת הוכחה של חזרה כנה ומוחלטת מהכוונה הפלילית. כאשר גורם חיצוני או איש ביטחון עוצר את הנאשם, בתי המשפט שוללים לרוב את טענת הפטור.
משמעות ההכרעה בעניין הכנת מטען חבלה וסיכול פיגוע
גזר הדין מציג עקרונות משפטיים מרכזיים בתחום עבירות הביטחון והטרור. ההחלטה מבהירה כי אי השלמת העבירה אינה מעניקה בהכרח הקלה משמעותית בעונש. העקרונות שנקבעו בפסיקה כוללים מספר רכיבים מהותיים:
-
הרתעת הרבים: הצורך להרתיע מפגעים פוטנציאליים גובר על נסיבות אישיות מקלות.
-
תכנון מוקדם: ייצור עצמי של מטענים וניסוי מקדים מעידים על כוונה פלילית מגובשת.
-
מניעת אסון בדרך מקרה: ערנות כוחות הביטחון אינה נזקפת לזכותו של הנאשם.
-
הגנת הציבור: הרחקת מבצעי עבירות ביטחון מהחברה לתקופות ממושכות.
משכך, בתי המשפט מציבים רף ענישה גבוה בעבירות אלו. השופטים מעניקים משקל מועט לגיל צעיר כאשר הנאשם מגלה דבקות במטרה קטלנית. ההגנה על שלומו וביטחונו של הציבור עומדת בראש סדר העדיפויות השיפוטי.
מה עושים במקרה של מעורבות בהליך פלילי ביטחוני
הליכים פליליים בעבירות ביטחון מתאפיינים במורכבות משפטית וראייתית רבה. ההתמודדות המשפטית דורשת הקפדה על מספר שלבים חיוניים:
-
פנייה מיידית לייעוץ משפטי: יש להיוועץ בעורך דין פלילי הבקי בדיני ביטחון מיד עם תחילת החקירה.
-
בחינת חומרי החקירה: עורך הדין יבדוק את תקינות תפיסת הראיות, עדויות השוטרים ודוחות המעבדה.
-
הערכת טענות הגנה: יש לבחון באופן מקצועי האם מתקיימים תנאי הפטור של חרטה או ניסיון בלתי צליח.
-
הכנה לקראת שלב הטיעונים לעונש: איסוף ראיות לנסיבות אישיות וגיבוש טיעון להפחתת מתחם הענישה.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין חרטה משפטית לבין היסוס בביצוע העבירה?
חוק העונשין מכיר בפטור עקב חרטה רק כאשר הנאשם חדל ממעשיו מרצונו החופשי. ומתוך חרטה כנה. לעומת זאת, היסוס לגבי מועד הפעלת הנשק או מיקומו אינו מהווה חרטה. אם הנאשם נתפס בעקבות ערנות אנשי ביטחון, בית המשפט ידחה את טענת החרטה.
מדוע הכנת מטען חבלה מובילה לענישה כה מחמירה?
מעשה של הכנת מטען חבלה דורש תכנון, רכישת חומרים מסוכנים וידע טכני. מטעני צינור המכילים רסס ורעל נועדו להביא לקטילת חיי אדם רבים. בשל פוטנציאל הנזק העצום, בתי המשפט מטילים עונשי מאסר ממושכים לצורכי הרתעה.
האם היעדר עבר פלילי מונע מאסר ממושך בעבירות ביטחון?
בעבירות ביטחון חמורות כגון ניסיון רצח, שיקול הרתעת הרבים גובר על נסיבות אישיות. בתי המשפט נוטים להחמיר בענישה גם כלפי נאשמים צעירים ללא עבר פלילי. היעדר הרשעות קודמות עשוי להשפיע על המיקום בתוך המתחם, אך לא ימנע עונש מאסר כבד.
כיצד משפיעה הוספת רעל ומסמרים למטען על העונש?
שילוב רכיבים כגון רעל עכברים ומסמרים מעיד על כוונה להעצים את הסבל והנזק הגופני. פעולה זו מלמדת על אכזריות ועל רמת מסוכנות מוגברת של הנאשם. לפיכך בתי המשפט רואים בכך נסיבה מחמירה המובילה לקביעת מתחם ענישה גבוה במיוחד.
מהי זכות הערעור העומדת לנאשם לאחר גזר הדין?
נאשם שנגזר דינו בבית המשפט המחוזי זכאי לערער בזכות לבית המשפט העליון. את הערעור על הכרעת הדין או על חומרת גזר הדין יש להגיש בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה. ערכאת הערעור תבחן האם נפלה שגגה משפטית במתחם הענישה שנקבע.
סיכום גזר הדין ומסקנות מעשיות
בפסק הדין תפ״ח (ירושלים) 13005-08-16 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים ענישה מרתיעה של 18 שנות מאסר בפועל על עלי אבו חסן. גזר הדין מדגיש את החומרה היתרה שמייחסים השופטים לעבירות ניסיון רצח באמצעות חומרי נפץ. סיכול הפיגוע ברגע האחרון אינו פוטר את הנאשם מעונש הולם.
ההכרעה מלמדת כי טענות בדבר חרטה נבחנות בקפדנות יתרה על פי אמות מידה אובייקטיביות. הכנת אמצעי לחימה קטלניים מעידה על כוונת פגיעה מובהקת. התמודדות עם האשמות חמורות מסוג זה מחייבת ייצוג משפטי מקצועי ומעמיק מול רשויות התביעה. ובתי המשפט.
