חלופת מעצר בעבירות נשק ואלימות: מתי בית המשפט יסרב?

התמודדות עם הליכי מעצר עד תום ההליכים מציבה אתגרים משפטיים מורכבים ביותר. לפיכך, בתי המשפט בוחנים בקפידה את שאלת השחרור של נאשמים למעצר בית. במקרים שבהם מתרחשת הסלמה אלימה. בחינת הבקשה לשחרור בתנאים של חלופת מעצר בסכסוך משפחות מקבלת משנה תוקף והקפדה יתרה.

במאמר זה ננתח את החלטת בית המשפט העליון בעניין בש״פ 75/17 מדינת ישראל נ' סמי נאסר. בנוסף, השופט מ' מזוז דן בערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר נאשם בעבירות ירי לחלופה. ההחלטה ממחישה את גבולות שיקול הדעת השיפוטי מול המלצות שירות המבחן.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996 קובע עילות מעצר ברורות. עם זאת, סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק מגדיר חזקת מסוכנות סטטוטורית בעבירות ביטחון. סעיף 35(ב) לחוק המעצרים מחיל הגדרה זו גם על עבירות נשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין, התשל״ז-1977.

משמעות החזקה היא כי הנטל המשפטי עובר אל שכם הנאשם. כתוצאה מכך, עליו להראות כי נסיבותיו חריגות ואינן מחייבות כליאה ממשית. בנוסף, הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון מבהירה. כי עבירות נשק ועילת המסוכנות צועדות יד ביד.

לפיכך, שחרור לחלופת מעצר בעבירות נשק מתאפשר רק בנסיבות יוצאות דופן. לעומת זאת, השופט נדרש לוודא כי המענה המוצע מאיין לחלוטין את החשש לשלום הציבור. כאשר מדובר באירועי ירי מכוונים, רף ההוכחה הנדרש מההגנה הופך לגבוה במיוחד.

עובדות המקרה בתיק בש״פ 75/17

פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום נגד סמי נאסר, תושב שכונת ראס אל-עמוד בירושלים. לדוגמה, כתב האישום כלל שני אישומים נפרדים של אלימות חמורה.

• האירוע הראשון: במהלך ויכוח מילולי הצמיד הנאשם סכין יפנית לצווארו של המתלונן. הנאשם גרם לו חתך ביד ונשך אותו, ויוחסו לו פציעה בנסיבה מחמירה, החזקת סכין ואיומים.

• האירוע השני: למחרת היום הגיע הנאשם למקום בו ישבו בני משפחת המתלונן. הוא ירה באקדח באוויר ולאחר מכן כיוון לפחות חמישה כדורים לעבר הנוכחים.

• התוצאה הגופנית: אחד הקליעים פגע בירכו של אדם אחר ופצע אותו, ויוחסו לנאשם חבלה בכוונה מחמירה ועבירות נשק.

בנוסף לעבירות אלו, הנאשם ביצע את המעשים בעת שריצה עונש של עבודות שירות. לדוגמא, עונש זה הוטל עליו בגין עבירות קודמות של נהיגה תחת השפעת סמים. ותקיפת שוטר במילוי תפקידו.

החלטת בית המשפט המחוזי והתסקיר

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בשני האישומים. עם זאת, סגן הנשיא מ' דרורי הורה על עריכת תסקיר מעצר. כלומר, שירות המבחן הגיש תסקיר מפורט שתיאר תמונה מורכבת לגבי הנאשם.

קצין המבחן הצביע על נטייה של הנאשם לפעול באופן אלים, אימפולסיבי וכוחני. אולם, התסקיר הדגיש כי הסכסוך המשפחתי טרם נרגע וקיימת רמת סיכון גבוהה להישנות האלימות. למרות זאת, שירות המבחן המליץ על שחרור למעצר בית ביישוב אבו גוש.

שירות המבחן סבר כי אשתו ואביו של הנאשם יוכלו להציב לו גבולות ברורים. אמנם, בית המשפט המחוזי אימץ את המלצת התסקיר והורה על שחרור לחלופה בפיקוחם ובתוספת דודו. המדינה התנגדה נחרצות להחלטה זו והגישה ערר דחוף לבית המשפט העליון.

שיקולי בית המשפט העליון בקבלת הערר

השופט מ' מזוז קיבל את ערר המדינה במלואו. ואולם, בית המשפט העליון הבהיר. כי חלופת מעצר בסכסוך משפחות אינה מספקת כאשר קיימת מסוכנות כה מובהקת.

ראשית, בית המשפט ציין כי ראיות לכאורה לאישום השני אינן נתונות לערעור נוסף. שנית, השופט הדגיש את ההסלמה המהירה בהתנהגות המשיב. הנאשם עבר משימוש בנשק קר ביום הראשון לירי בנשק חם ביום שלמחרת.

שלישית, בית המשפט זקף לחובת הנאשם את ביצוע העבירות בעת ריצוי עבודות שירות. עובדה זו מעידה על היעדר מורא מפני החוק ועל כישלון מנגנוני הפיקוח העצמי. לבסוף, נקבע כי המרחק הגיאוגרפי לאבו גוש אינו מנתק את הזיקה למוקד הסכסוך בירושלים.

אזהרה: ביצוע עבירות אלימות תוך כדי ריצוי עונש קודם, כגון עבודות שירות או מאסר על תנאי, מקטין כמעט לאפס את הסיכוי לשחרור לחלופת מעצר.

מעמדו של תסקיר שירות המבחן בהליך המעצר

סוגייה מרכזית שעלתה בהחלטה נוגעת למשקל המלצתו של שירות המבחן. השופט מזוז הבהיר מושכלות יסוד בדיני המעצרים:

• כלי עזר מקצועי בלבד: תסקיר המעצר אינו כובל את שיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.

• בחינת הפער בין ממצאים להמלצה: השופט רשאי לדחות המלצה אם גוף התסקיר מצביע על מסוכנות גבוהה שאינה מתיישבת עם שחרור.

• הערכת המפקחים: בית המשפט בוחן בעצמו את יכולת המפקחים ולא יסתפק בהתרשמות כללית.

במקרה זה, המפקחים המוצעים גילו יחס מגונן כלפי הנאשם ותרצו את התנהגותו האלימה. לפיכך, בית המשפט העליון קבע כי אין לתת בהם אמון שיבטיח דיווח אמת על הפרות.

שימו לב: טענות בדבר הסכם סולחה בין המשפחות לא יקבלו משקל משפטי, אלא אם כן נבדקו ואומתו לעומק בידי גורמי החקירה.

שלבים להערכת אפשרות שחרור לחלופה בתיקי אלימות

1. בדיקת קיומן של ראיות לכאורה. על ההגנה לבחון היטב את עוצמת חומר הראיות בתיק החקירה ואת מהימנות העדים.

2. בחינת קיומן של עילות מעצר סטטוטוריות. יש למפות האם העבירות מקימות חזקת מסוכנות אוטומטית לפי חוק המעצרים.

3. איתור מפקחים בלתי תלויים. חובה להציע מפקחים סמכותיים שאינם מעורבים בסכסוך ואינם נוטים לגונן על הנאשם.

4. הבטחת ריחוק גיאוגרפי ממשי. יש למצוא מקום מעצר בית מרוחק משמעותית מזירת הסכסוך ומסביבת המתלוננים.

5. אימות טענות להסדרי פיוס. אם נערך הסכם סולחה, יש להציג ראיות מוצקות ומאומתות לגבי תוקפו בפועל.

שאלות ותשובות

סיכום ההכרעה והשלכותיה המעשיות

פסיקת בית המשפט העליון בתיק בש״פ 75/17 ביססה את העיקרון המחמיר בעבירות ירי ואלימות קשה. סוף דבר: הערר התקבל. והשופט מ' מזוז הורה על מעצרו של המשיב סמי נאסר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ההחלטה מבהירה היטב כי כאשר מוכחת מעורבות באירוע ירי בסכסוך פעיל. הנטייה השיפוטית תהיה שלילת חלופת מעצר בסכסוך משפחות. הליכי מעצר עד תום ההליכים הם דינמיים וגורליים לחירות האדם. ומומלץ להסתייע בייעוץ משפטי מקצועי לבחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.