מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
האם נכונות של בן משפחה לבצע פדיון בית מגורים בפשיטת רגל מונעת את עיכוב מכירתו? כן, בית המשפט העליון קבע כי הודעת קרוב משפחה על נכונות לפדות את הנכס מאיינת את החשש מאובדן קורת גג. לפיכך, מאזן הנוחות נוטה לטובת הנושים הממתינים שנים ארוכות לכספם. כתוצאה מכך, בית המשפט ידחה בקשה לעיכוב ביצוע. זאת בתנאי שמבטיחים לקורת הגג פתרון מעשי או כספי הולם.
סוגיית מימוש נכסי מקרקעין בהליכי חדלות פירעון מעוררת מתח מתמיד. מתח זה קיים בין זכויות החייב לבין זכויות הנושים. במרכז הדיון עומד פעמים רבות נושא פדיון בית מגורים בפשיטת רגל. הליך זה מאפשר שמירה על קורת הגג המשפחתית. עם זאת, כאשר חייב עותר לעיכוב הליכי מכירה, נכונות קרובי משפחה לפדות את הנכס עלולה להוביל לדחיית הבקשה.
במסגרת ע״א 7784/20 ענת קולוס נ' עו״ד שי סימון (נאמן) וכונס הנכסים הרשמי, בית המשפט העליון הכריע בבקשה לעיכוב ביצוע. כבוד השופט נ' סולברג בחן את מאזן הנוחות. הוא התייחס לזכויות הנושים מול מצוקת המערערת. החלטה זו מחדדת את הכללים הנוקשים החלים על עיכוב מימוש נכסים.
ראשית, בשנת 2012 בית המשפט נתן צו כינוס לנכסיה של ענת קולוס לבקשתה. בנוסף, בהמשך לכך, בית המשפט הכריז עליה כפושטת רגל. כמו כן, הוא מינה את עו״ד שי סימון לשמש נאמן לנכסיה. חובותיה של המבקשת עמדו אותה עת על סך של כ-2 מיליון ש״ח.
בנוסף, הנכס המרכזי שעמד למימוש לצורך פירעון החובות היה בית מגורים דו-משפחתי צמוד קרקע. עם זאת, המבקשת ובתה נועה התגוררו בנכס זה. לפיכך, הנאמן ביקש לממש את זכויותיה של החייבת בבית המגורים. מטרתו הייתה להעביר את התמורה לקופת הנשייה.
לעומת זאת, החייבת ובתה העלו מספר טענות כבדות משקל. זאת בניסיון למנוע את פינוי הנכס ומכירתו. כתוצאה מכך, בין היתר, המבקשת טענה כי היא מחזיקה רק במחצית מהזכויות. זאת עקב הסתלקות מעיזבון בעלה המנוח.
כמו כן, הבת טענה כי השקיעה מאות אלפי שקלים בשיפוץ הבית מכספה הפרטי.
שימו לב: טענות בדבר השקעות ושיפוצים בנכס דורשות הצגת ראיות ואסמכתאות מדויקות. הראיות צריכות לכלול את זהות המשלם, מועד התשלום וגובה ההוצאה בפועל.
הכרעת בית המשפט המחוזי: דיירות מוגנת ודיור חלופי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי כבוד השופטת מ' בן-ארי, הכריע במחלוקות. הוא עשה זאת בהחלטה מפורטת מיום 21.10.2020. ראשית, בית המשפט קיבל את טענת החייבת. הוא קבע כי בבעלותה רק מחצית מהזכויות בנכס.
לעומת זאת, קביעה זו התבססה על חלוף הזמן מאז פטירת הבעל. בנוסף, היא התבססה על היות הבנות קטינות באותה תקופה.
מנגד, בית המשפט דחה את טענת החייבת לקיומה של דיירות מוגנת לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. בית המשפט הבהיר, לדוגמה, כי ההלכה הפסוקה דורשת בעלות רשומה בלשכת רישום המקרקעין. מכיוון שלחייבת הייתה רשומה רק הערת אזהרה, היא אינה זכאית להגנה זו.
עם זאת, בית המשפט המחוזי הלך כברת דרך משמעותית לקראת החייבת. הוא קבע מתווה ייחודי:
- הנאמן ינסה תחילה למכור את הנכס כתפוס. סכום המכירה לא יפחת מ-730,000 ש״ח.
- אם לא ימצאו קונה במתווה זה, הנאמן ימכור את הנכס כפנוי. הדבר ייעשה תוך פירוק שיתוף וחלוקת התמורה.
- במקרה של מכירה כפנוי, החייבת תקבל 400,000 ש״ח. סכום זה נועד למימון דיור חלופי למשך 8 שנים מלאות.
- החישוב התבסס על שכירות חודשית בסך 5,000 ש״ח. הוא ניתן חרף מגבלת 4 השנים הקבועה בדין הרגיל.
טבלת השוואה: טענות החייבת לעומת הכרעת בית המשפט
להלן ריכוז הסוגיות המרכזיות שעלו לדיון, לצד עמדות הצדדים והכרעות הערכאות השונות:
| הסוגיה המשפטית | טענת פושטת הרגל | עמדת הנאמן והכנ״ר | הכרעת בית המשפט |
|---|---|---|---|
| היקף הבעלות בנכס המגורים | בעלות במחצית בלבד עקב הסתלקות מחלק העיזבון לטובת הבנות. | אין כל ראיה להסתלקות. לכן, לחייבת יש 75% מהזכויות בנכס. | בית המשפט קיבל את טענת החייבת: בבעלותה 50% מהזכויות בנכס בלבד. |
| קיזוז בגין שיפוצים והשקעות | הבנות השקיעו מאות אלפי שקלים בנכס. יש לגרוע זאת מהחוב. | הצדדים לא הציגו קבלות, חשבוניות או אסמכתאות להשקעות הנטענות. | בית המשפט דחה את הטענה בהיעדר כל תיעוד לגבי זהות המשלם והסכומים. |
| מעמד של דיירת מוגנת | החייבת מתגוררת בנכס. לכן, יש למכור את הבית אך ורק כתפוס. | זכות זו קמה רק לבעלים רשום. לחייבת יש הערת אזהרה בלבד. | בית המשפט דחה את הטענה לפי הלכת פרמינגר. עם זאת, הוא קבע ניסיון מכירה כתפוס. |
| היקף הדיור החלופי | מימון דיור מותאם לצמיתות לכל תוחלת החיים (כ-22 שנים). | הדין מגביל דיור חלופי לעד 4 שנים בלבד מקופת הנשייה. | בית המשפט פסק לפנים משורת הדין סך 400,000 ש״ח לדיור חלופי ל-8 שנים. |
| עיכוב ביצוע הליכי המכירה | קיימת סכנה ממשית לאובדן קורת גג ונזק בלתי הפיך עד ההכרעה בערעור. | הנושים ממתינים שנים רבות. הבת הודיעה כי תפדה את הנכס. | בית המשפט דחה את הבקשה. אין חשש לאובדן קורת גג ומאזן הנוחות נוטה לנושים. |
הכרעת בית המשפט העליון: משמעות נכונות הבת לביצוע פדיון בית מגורים בפשיטת רגל
ענת קולוס לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי. לפיכך, היא הגישה ערעור לבית המשפט העליון. בנוסף, בצד הערעור, היא הגישה בקשה לעיכוב ביצוע הליכי המכירה. לטענתה, מימוש הנכס יותיר אותה ואת בתה ללא קורת גג בערוב ימיה.
לעומת זאת, כונס הנכסים הרשמי והנאמן התנגדו לבקשה בתוקף. הכנ״ר אף חשף כי המבקשת הגישה בקשה למתן הוראות בערכאה הדיונית. באותה בקשה, ציינה החייבת במפורש. היא הדגישה כי בתה נכונה לפדות את הנכס בסכום המינימלי שקבע בית המשפט.
בסך 730,000 ש״ח.
לפיכך, כבוד השופט נ' סולברג דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע ביום 30.12.2020. השופט קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. בית המשפט הדגיש כי עיקר הנזקים הנטענים הם כספיים במהותם. לכן, ניתן לפצות עליהם באופן הולם אם בית המשפט יקבל את הערעור.
יתרה מכך, בית המשפט העליון פסק כי נכונות הבת לבצע פדיון בית מגורים בפשיטת רגל שומטת את הקרקע תחת הטענה לפינוי. השופט סולברג ציטט בהקשר זה את הפסוק: ״כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו. ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו״.
בהתאם לכך, פדיון על ידי קרוב משפחה מונע פינוי בפועל. בנוסף, הוא מאפשר לנושים להיפרע כדין.
אזהרה: הצהרה על כוונת קרוב משפחה לבצע פדיון בית מגורים בפשיטת רגל עשויה לסכל טענה לנזק בלתי הפיך. זאת במסגרת בקשות לעיכוב הליכים.
האיזון הראוי מול זכויות הנושים בהליכי חדלות פירעון
החלטת בית המשפט העליון מדגישה עיקרון יסוד בדיני חדלות פירעון. הנושים בהליך זה המתינו למעלה משמונה שנים לקבלת כספם. לפיכך, בית המשפט ראה לנגד עיניו את זכותם הקניינית של הנושים. זכות זו היא לסיום ההליכים בפרק זמן סביר.
בנוסף לכך, המבקשת החזיקה בזכויות בנכס מסחרי נוסף (מחצית מחנות). הצעות ההסדר מטעמה היו נמוכות משמעותית משווי נכסיה. משכך, עיכוב נוסף של המימוש היה גורם עוול בלתי מוצדק לנושים. חלק מהנושים הם אנשים מבוגרים שאינם בקו הבריאות.
כתוצאה מכך, בית המשפט קבע כי המחוזי נהג עם החייבת ״במידה רבה של חסד״. הענקת דיור חלופי לתקופה כפולה מהקבוע בחוק, לצד הניסיון למכירה כתפוס. איזנו כראוי את כלל האינטרסים. אשר על כן, ההליך לא הצדיק מתן סעד של עיכוב ביצוע.
מה עושים כאשר עומד נכס מגורים למכירה: שלבים לפדיון והגנה בחדלות פירעון
כאשר בית מגורים עומד בפני סכנת מימוש בהליכי כינוס או פשיטת רגל. מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:
- בדיקת זכויות הבעלות והרישום. בררו האם הנכס רשום בטאבו במלואו. או שמא קיימות הערות אזהרה וזכויות של בני משפחה אחרים.
- איסוף תיעוד ואסמכתאות להשקעות. רכזו קבלות, חשבוניות והעברות בנקאיות המעידות על מימון שיפוצים בנכס על ידי גורמים שלישיים.
- בחינת אפשרות של מכירה כתפוס. בדקו עמידה בתנאי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. עשו זאת תוך הכרת המגבלות שקבעה הלכת פרמינגר.
- הגשת הצעה מסודרת לפדיון זכויות. קרובי משפחה יכולים לפנות לנאמן. עליהם להציע הצעה כספית ריאלית לביצוע פדיון בית מגורים בפשיטת רגל של חלקו של החייב בהתאם לשמאות עדכנית.
- מיצוי הזכות לדיור חלופי. במקרה של פינוי כפוי, עמדו על קבלת דמי דיור חלופי. הם צריכים להתאים לצרכיו הרפואיים והאישיים של החייב.
שאלות ותשובות
כיצד משפיעה נכונות קרוב משפחה לבצע פדיון בית מגורים בפשיטת רגל על בקשת עיכוב ביצוע?
נכונות כזו מאיינת את החשש המיידי מפינוי ומאובדן קורת גג. מכיוון שהנכס נשאר בחזקת המשפחה באמצעות פדיון כספי, הנזק הופך לכספי בלבד. לפיכך, בית המשפט נוטה לדחות בקשות עיכוב ביצוע במצבים אלו. הוא עושה זאת לטובת פירעון החובות לנושים.
האם רישום הערת אזהרה מקנה הגנה של דיירות מוגנת בפשיטת רגל?
לא, הלכת פרמינגר קובעת באופן מפורש. כי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר חל רק כאשר לחייב יש זכות בעלות רשומה בטאבו. קיומה של הערת אזהרה בלבד אינו מספיק כדי להפוך את החייב לדייר מוגן. לכן, הנאמן יעמיד את הנכס עקרונית למכירה כפנוי.
מהי תקופת הדיור החלופי המקובלת על פי חוק חדלות פירעון?
פקודת פשיטת הרגל. וחוק חדלות פירעון קובעים בדרך כלל תקופת דיור חלופי של עד 4 שנים. עם זאת, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב. הוא יכול להאריך תקופה זו במקרים חריגים.
לדוגמה, במקרה של גיל מתקדם או מגבלות רפואיות קשות. בית המשפט יכול לפסוק פיצוי לתקופה ממושכת יותר.
האם ניתן לקזז עלויות שיפוצים של קרובי משפחה מפדיון הדירה?
קיזוז כזה אפשרי רק אם מוכיחים אותו בראיות ברורות וחד-משמעיות. על הטוען להציג קבלות מפורטות. עליו להראות מי שילם, מתי בוצע התשלום ובאיזה סכום בדיוק. ללא אסמכתאות אלו, בתי המשפט דוחים טענות קיזוז.
הם משאירים את מלוא שווי הנכס לקופת הנשייה.
מדוע זמן ההמתנה של הנושים מהווה שיקול מרכזי במאזן הנוחות?
הליכי פשיטת רגל נועדו להביא לפירעון חובות בזמן סביר. כאשר נושים ממתינים שנים רבות ללא התקדמות, הדבר גורם להם נזק כלכלי כבד ומתמשך. לכן, בית המשפט מעניק משקל רב לסבלם של הנושים. הוא מסרב להוסיף עיכובים מיותרים כאשר זכויות החייב כבר מובטחות.
לסיכום, החלטת בית המשפט העליון בעניין קולוס ממחישה את האיזון העדין. איזון זה קיים בין שיקום החייב והגנה על קורת גגו, לבין חובת המערכת לסייע לנושים לגבות את כספם. כאשר מתאפשר פדיון בית מגורים בפשיטת רגל על ידי צד שלישי, מוסר החשש מאובדן קורת הגג. הדרך למימוש מהיר של הנכס נסללת.
התמודדות עם הליכים אלה דורשת תכנון משפטי זהיר וקבלת ליווי מקצועי מותאם.


