כן, כאשר קיים פער מהותי ובלתי אפשרי מבחינה חשבונאית בין הדיווחים, מנהל מע״מ רשאי לקבוע כי הדוחות אינם נכונים. מצב שבו ההכנסה הנקייה במס הכנסה עולה על מחזור העסקאות המדווח במע״מ מערער את אמינות הדיווח. כתוצאה מכך קמה לרשות סמכות להוציא שומה לפי מיטב השפיטה. עם זאת, קביעת סכום המס עצמו מחייבת בירור נפרד.
עסקים רבים מנהלים מערכות יחסים מקבילות מול שתי רשויות מס שונות. לפיכך, מקרים של פער בין דוחות מע״מ לשומת מס הכנסה מעוררים שאלות משפטיות כבדות משקל. המאמר סוקר את פסיקת בית המשפט העליון בסוגייה זו ואת השלכותיה על נישומים.
חוק מס ערך מוסף קובע בסעיף 77(א) מנגנון מיוחד להוצאת שומה. לפיכך, כאשר המנהל סבור כי הדו״ח אינו מלא או אינו נכון. הוא מוסמך לשום את המס לפי מיטב שפיטתו.
בנוסף, החוק לתיקון דיני מיסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ״ז-1967. בנוסף, מאפשר לרשויות להחליף מידע ביניהן. עם זאת, החוק אינו קובע שמסקנת רשות אחת מחייבת באופן אוטומטי את הרשות השנייה.
לפיכך, נוצרת הבחנה חשובה בין שני שלבים עיקריים בדיני המס:
-
בחינת התנאי המקדמי לקביעה כי הדו״ח אינו נכון לצורך פתיחת השומה.
-
קביעת גובה החיוב הכספי המדויק ואימוץ ממצאים מספריים של רשות אחרת.
נסיבות ההליך: ע״א 215/84 מנהל מס ערך מוסף נגד גאסר אלכסנדר
המשיב ניהל חנות לממכר דברי אמנות ומזכרות בעיר העתיקה בירושלים. עם זאת, רשויות מס הכנסה ערכו ביקורת בעסק לתקופה שבין אפריל 1978 למרץ 1981.
בעקבות הביקורת, הגיע הנישום להסדר פשרה עם פקיד השומה. כתוצאה מכך, במסגרת זו נקבעה לו שומה סופית בהסכמה עם הכנסה נטו גבוהה. לעומת זאת, המחזור שהמשיב דיווח עליו לשלטונות מע״מ היה נמוך באופן ניכר.
ביום 29.11.1982 הוציא מנהל מע״מ שומה לפי מיטב השפיטה. לעומת זאת, המנהל ביסס את השומה על נתוני מס הכנסה בתוספת רווח ענפי משוער של 35%. לאחר שהמנהל דחה את השגתו, פנה הנישום לערעור.
שימו לב: הסכמה מול פקיד שומה אחד עשויה לשמש כראיה המערערת את אמינות הדיווחים מול פקיד שומה אחר.
ההכרעה של בית המשפט המחוזי וההסכמה הדיונית
בית המשפט המחוזי בירושלים דן בערעור מפי השופט זיילר. לדוגמה, הצדדים גיבשו הסכמה דיונית לפיה ההליך יוכרע בשאלה משפטית בלבד. השאלה הייתה האם שומת מס הכנסה יכולה לשמש בסיס לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה.
השופט זיילר קיבל את ערעור הנישום וביטל את שומת מע״מ. לדוגמא, בית המשפט המחוזי קבע כי מנהל מע״מ לא הוכיח עובדות עצמאיות נוספות. מנהל מע״מ ערער על פסק דין זה לבית המשפט העליון.
טענות הצדדים בערעור בעניין פער בין דוחות מע״מ לשומת מס הכנסה
מנהל מע״מ טען. כלומר, כי שומת מס הכנסה המוסכמת מלמדת על הכנסה נטו הגבוהה מכלל המחזור המדווח למע״מ. מצב כזה אינו אפשרי מבחינה חשבונאית, שכן הכנסה נטו אינה עולה על המחזור.
מנגד, המשיב טען כי אין להסתמך על ממצאי מס הכנסה. לטענתו, מנהל מע״מ לא הוכיח כי פנקסי החשבונות לא נוהלו כדין. כמו כן, החוק אינו מתיר אימוץ אוטומטי של ממצאי רשות מקבילה.
השוואה בין עמדות הצדדים בהליך המשפטי סוגייה עמדת מנהל מע״מ עמדת הנישום אמינות הדוחות פער קיצוני סותר את חוקי החשבונאות ופוסל דיווחה דוחות הוגשו כדין ולא הוכח פגם בספרים שימוש בממצאי שומה שומת מס הכנסה מהווה ראיה לאי נכונות הדו״ח אין בדין הסמכה לאימוץ ממצאים בין רשויות
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי השופטים
בית המשפט העליון פסק ביום 09.04.1986 ברוב דעות. השופט ד. לוין כתב את חוות דעת הרוב, ועימו הסכים השופט א. חלימה.
בית המשפט קיבל את ערעור המנהל והחזיר את התיק לבירור בבית המשפט המחוזי.
השופט ד. לוין הבחין בין עצם סמכות המנהל לבין קביעת סכום השומה. השופט פסק כי פער בין דוחות מע״מ לשומת מס הכנסה, בו ההכנסה נטו כמעט כפולה מהמחזור המדווח, מערער את אמינות הדוחות לחלוטין. לפיכך, קמה למנהל מע״מ סמכות להפעיל את סעיף 77(א).
לעומת זאת, השופט ש. לוין נותר בדעת מיעוט וסבר כי יש לדחות את הערעור. לשיטתו, הדיון עסק בשאלה עקרונית ללא בחינת עובדות המקרה. ואין בחוק הסמכה לאמץ ממצאי רשות זרה.
אזהרה: חתימה על שומה מוסכמת במס הכנסה עלולה לחשוף את העסק לשומות לפי מיטב השפיטה במע״מ.
צעדים מעשיים למניעת פער בין דוחות מע״מ לשומת מס הכנסה
התנהלות עסקית נכונה דורשת תיאום מתמיד בין כלל הדיווחים. על מנת למנוע טענות מצד רשויות המס, מומלץ לנקוט בפעולות הבאות:
-
הצלבת נתונים שוטפת. יש לוודא התאמה מלאה בין סך החשבוניות במע״מ לבין הכנסות העסק בספרי מס הכנסה.
-
בחינת השלכות רוחב בפשרות. בעת גיבוש הסכם שומה, חובה לבדוק כיצד הנתונים ישפיעו על חבות המע״מ.
-
תיעוד והסבר פערים. יש לשמור אסמכתאות לכל פער הנובע מעסקאות פטורות, שיעור אפס או עיתוי רישום.
שאלות ותשובות
האם כל פער בין הדיווחים מאפשר הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה?
לא, פערים טכניים או מוסברים אינם מובילים לפסילה אוטומטית. אולם, כאשר הפער בלתי אפשרי חשבונאית, מנהל מע״מ רשאי לקבוע כי הדוחות אינם נכונים.
האם מע״מ יכול להעתיק אוטומטית את סכום השומה ממס הכנסה?
בית המשפט העליון קבע כי אין לאמץ את הסכום באופן עיוור. המנהל רשאי לפתוח שומה, אך סבירות הסכום דורשת בירור עובדתי נפרד.
מדוע דעת המיעוט התנגדה לקבלת ערעור המנהל?
השופט ש. לוין סבר כי אין הסמכה מפורשת בחוק לאימוץ ממצאים. בנוסף, הוא חשש כי גישה זו תרתיע נישומים מלהגיע להסדרי פשרה הוגנים.
כיצד הוכרע ההליך בסופו של דבר?
בית המשפט העליון קיבל את ערעור מנהל מע״מ ברוב דעות. בית המשפט ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. והחזיר אליו את הדיון לבירור גובה השומה.
