תלוי איפה ולשם מה. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אוסר בסעיף 2(3) לצלם אדם כשהוא ברשות היחיד, ואוסר בסעיף 2(4) לפרסם תצלום ברבים בנסיבות שעלולות להשפילו או לבזותו. צילום ברשות הרבים אינו מותר באופן גורף: החוק מעניק בסעיף 18(2)(ה) הגנה בתום לב רק כאשר דמות הנפגע מופיעה בתצלום באקראי. מי שצולם במכוון ברשות הרבים אינו מכוסה בהגנה הזו.
מצלמה נמצאת היום בכיס של כל אדם, ואיתה גם היכולת לפרסם בשנייה אחת לקהל בלתי מוגבל. הפער בין הקלות הטכנית לבין הגבולות המשפטיים הוא המקור לרוב הסכסוכים בתחום. מדריך זה מסביר מה החוק אוסר בפועל, מה גובה הפיצוי שניתן לתבוע, ומה ההבדל המשפטי בין הצילום עצמו לבין הפרסום שלו.
המסגרת המשפטית: אילו חוקים חלים
הציר המרכזי הוא חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. סעיף 2 שלו מונה רשימה סגורה של מעשים המהווים פגיעה בפרטיות, וביניהם המעשים הרלוונטיים לצילום. סעיף 4 קובע במפורש שפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, ושהוראות פקודת הנזיקין חלות עליה בכפוף להוראות החוק. כלומר, פקודת הנזיקין אינה יוצרת עוולה נפרדת של פגיעה בפרטיות, אלא משמשת כמסגרת דיונית לעוולה שנקבעה בחוק הגנת הפרטיות.
לצד זאת חלים חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, כאשר הפרסום פוגע בשמו הטוב של המצולם, וחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, כאשר מדובר בהקלטת שיחה ולא בצילום. פירוט של הכלים להסרת תוכן שכבר עלה לרשת מופיע במדריך הגנת פרטיות והסרת תוכן ברשת.
| הסעיף | מה הוא אוסר |
|---|---|
| 2(3) | צילום אדם כשהוא ברשות היחיד |
| 2(4) | פרסום תצלום של אדם ברבים בנסיבות שעלולות להשפילו או לבזותו |
| 2(4א) | פרסום תצלום של נפגע שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לה, באופן שניתן לזהותו |
| 2(6) | שימוש בשם, בכינוי, בתמונה או בקול של אדם לשם ריווח |
| 2(10) | פרסום או מסירה של דבר שהושג בדרך של פגיעה בפרטיות |
| 2(11) | פרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם |
רשות היחיד מול רשות הרבים
ההבחנה המרכזית עוברת בין רשות היחיד לרשות הרבים, אך היא אינה חדה כפי שנוטים לחשוב. ברשות היחיד, כגון בית מגורים, חדר הלבשה או שירותים, הצילום עצמו אסור לפי סעיף 2(3), בלי קשר לשאלה אם פורסם.
ברשות הרבים המצב שונה, אך לא מתיר הכול. סעיף 18(2)(ה) מעניק הגנה בתום לב מקום שבו "הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי". המילה "באקראי" היא הלב של ההגנה.
הסכמה: מה נחשב הסכמה מספקת
סעיף 3 לחוק מגדיר: "'הסכמה' היא הסכמה מדעת, במפורש או מכללא". שני התנאים חשובים. "מדעת" פירושו שהאדם ידע למה הוא מסכים, כלומר לאיזה שימוש ולאיזה פרסום. "מכללא" פירושו שההסכמה אינה חייבת להיות בכתב ואף לא מפורשת בעל פה, והיא יכולה להילמד מהתנהגות.
המשמעות המעשית: הסכמה שניתנה לצילום אינה בהכרח הסכמה לפרסום, והסכמה לפרסום בפלטפורמה אחת אינה בהכרח הסכמה לפרסום במקום אחר או בהקשר אחר. מסמך הסכמה כתוב אינו דרישה חוקית, אך הוא הדרך הבטוחה להוכיח את היקף ההסכמה בדיעבד.
פיצויים ועונשים: המספרים בפועל
סעיף 29א לחוק מאפשר לפסוק פיצוי גם בלי שהתובע הוכיח נזק. בתביעה אזרחית לפי סעיף 4 התקרה היא 50,000 ש"ח. הוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לפסוק כפל הסכום, כלומר עד 100,000 ש"ח. הסכומים האלה הם סכומי בסיס הצמודים למדד, והם מתעדכנים לפי הוראות הסעיף.
במישור הפלילי קובע סעיף 5 שהפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים המנויות בסעיפים 2(1), 2(3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו מאסר חמש שנים. שימו לב שסעיפים 2(2) ו-2(8) מוחרגים מהאחריות הפלילית. בנוסף, סעיף 6 שולל זכות תביעה, אזרחית או פלילית, בשל "פגיעה שאין בה ממש". פרסום תצלום או סרטון המתמקד במיניותו של אדם ללא הסכמתו מטופל במסלול נפרד, לפי סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, שעונשו עד חמש שנות מאסר. ההליך הפלילי מתנהל מול עורך דין פלילי, בעוד התביעה הכספית מתנהלת במסלול של עורך דין משפט אזרחי.
הקלטת שיחה: כלל שונה לגמרי
כאן נמצאת אחת הטעויות הנפוצות ביותר. חוק האזנת סתר מגדיר "האזנת סתר" כ"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". מכאן שאדם המקליט שיחה שהוא עצמו צד לה אינו מבצע האזנת סתר, משום שקיימת הסכמה של אחד מבעלי השיחה. האזנה בידי מי שאינו צד לשיחה, ללא היתר כדין, היא עבירה שדינה מאסר חמש שנים לפי סעיף 2(א).
לכלל הזה יש סייג משמעותי. סעיף 3 קובע שהאזנה לשיחה והקלטתה אסורות ודינן כדין האזנת סתר גם כשנעשו בהסכמת אחד מבעלי השיחה, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או לשם גילוי דברים שבצנעת האישות שלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג.
מה עושים כשמפרסמים תצלום שלכם
- תעדו לפני שמסירים. צלמו מסך של הפרסום, של כתובת העמוד, של תאריך הפרסום ושל התגובות. תוכן שנמחק לפני שתועד קשה מאוד להוכחה בדיעבד.
- שמרו את המקור. הורידו את הקובץ עצמו, ולא רק צילום מסך, כדי לשמר את הנתונים הנלווים לו.
- פנו בבקשת הסרה לפלטפורמה. לרוב הרשתות מנגנון דיווח ייעודי על תוכן פוגע בפרטיות, וזו הדרך המהירה ביותר.
- שלחו מכתב התראה. במקרים רבים פנייה מסודרת מעורך דין מביאה להסרה מיידית ולסיום העניין בלי הליך משפטי.
- שקלו את המסלול המשפטי. תביעה אזרחית, תלונה במשטרה, או שניהם במקביל. הבחירה תלויה בחומרת הפגיעה, בהיקף הפרסום ובזהות המפרסם.
בדיקה מהירה של סוג הפרסום, של מקום הצילום ושל היקף התפוצה קובעת אם יש עילה, איזה סעד כדאי לדרוש ומה סדר הפעולות הנכון.
מותר לצלם אדם ברחוב בלי לבקש רשות?
אין איסור גורף, אך גם אין היתר גורף. סעיף 18(2)(ה) מגן על צילום ברשות הרבים שבו דמות האדם מופיעה באקראי. צילום שמתמקד באדם מסוים, ובוודאי פרסום שלו בהקשר משפיל, אינם נכנסים להגנה.
מה ההבדל בין הצילום עצמו לבין הפרסום?
מדובר בשני מעשים נפרדים שהחוק מטפל בהם בסעיפים שונים. הצילום ברשות היחיד אסור לפי סעיף 2(3) גם בלי פרסום, והפרסום אסור לפי סעיפים 2(4), 2(4א), 2(6), 2(10) ו-2(11) גם כשהצילום עצמו היה מותר.
הקלטתי שיחה שאני משתתף בה. עברתי עבירה?
ככלל לא. "האזנת סתר" מוגדרת כהאזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה, וכשאתם צד לשיחה קיימת הסכמה של אחד מהם. הסייג הוא סעיף 3: הקלטה כזו אסורה אם נעשתה למטרת ביצוע עבירה או גרימת נזק, או לשם גילוי דברים שבצנעת האישות שלא לצורך הליך בין בני זוג.
כמה אפשר לתבוע בלי להוכיח נזק?
עד 50,000 ש"ח בתביעה אזרחית, ועד כפל הסכום אם הוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע. אלה סכומי בסיס הצמודים למדד. פיצוי גבוה יותר מחייב הוכחת נזק ממשי.
מותר לצלם ולפרסם תמונות של ילדים?
קטין אינו יכול לתת הסכמה מדעת בעצמו, ולכן ההסכמה נדרשת מההורים או מהאפוטרופוס. פרסום שעלול להשפיל או לבזות ילד, או שנוגע לצנעת חייו, חושף את המפרסם לאותה אחריות כמו כלפי בגיר, ולעיתים למשקל חמור יותר.
הפרסום היה נכון עובדתית. זה מגן עליי?
לא בהכרח. אמיתות הפרסום היא הגנה מרכזית בעילה של לשון הרע, אך היא אינה הגנה אוטומטית בעילה של פגיעה בפרטיות. אדם יכול להיפגע מפרסום נכון לחלוטין הנוגע לצנעת חייו האישיים.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
