האם מועמד שהתקבל לעבודה אך טרם החל בה זכאי לשימוע לפני ביטול העסקתו?
כן, בית הדין האזורי לעבודה קבע כי מועמד שהשלים את הליכי הקבלה נהנה מהגנות משפט העבודה. בנוסף, הוא זכאי לזכות שימוע מלאה. לפיכך, מעסיק אינו רשאי לבטל העסקה מוסכמת בהודעה טלפונית שרירותית. אם המעסיק מפר חובה זו, בית הדין עשוי לחייבו בפיצויים כספיים משמעותיים בגין אובדן שכר ועוגמת נפש.
בפסק דין עקרוני ומנחה קבע בית הדין לעבודה נורמה חדשה ביחסי עבודה. לפיכך, בית הדין קבע כי עובד זכאי להליך של שימוע לפני תחילת עבודה גם אם טרם התייצב ליומו הראשון במשרד.
החלטה זו מעניקה רשת ביטחון משפטית למועמדים ששינו את חייהם בעקבות הודעת קבלה. בנוסף, מעסיקים רבים סברו בעבר כי ביטול גיוס אינו כפוף לדיני הפיטורים הרגילים. לעומת זאת, פסיקת בית הדין מבהירה. בנוסף, כי הסתמכות העובד יוצרת חובות מוגברות של הגינות ותום לב.
במאמר זה נסקור את פרטי ההליך, את הנימוקים המשפטיים ואת השלכות הרוחב על עובדים ומעסיקים. עם זאת, נציג את פסק הדין סע״ש (ירושלים) 67436-06-16 ניר אפרים נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות. עם זאת, דרך ניתוח מקרה זה, נלמד כיצד בתי הדין בוחנים ביטול קבלה לעבודה.
דיני החוזים ודיני העבודה משתלבים באופן הדוק בשלב הקבלה לתפקיד. כתוצאה מכך, סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973. כתוצאה מכך, מטיל חובת תום לב במהלך משא ומתן. בנוסף על כך, סעיף 39 לאותו חוק מחייב קיום חוזה בדרך מקובלת ובתום לב.
כאשר מעסיק מודיע למועמד על קבלתו, הצדדים כורתים הסכם עבודה תקף ומחייב.
לפיכך, ביטול חד-צדדי של ההסכמה מהווה הפרת חוזה לכל דבר ועניין. יתרה מכך, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א-1970, מעניק לנפגע זכות לפיצויים. פיצויים אלו נועדו לכסות את הנזק שגרם לו המעסיק. מעבר למישור החוזי, משפט העבודה מעניק הגנה מיוחדת לעובדים.
הגנה זו כוללת את חובת השימוע. בתי הדין לעבודה פיתחו חובה זו בפסיקתם לאורך השנים.
שימו לב: זכות השימוע אינה נובעת מחוק חקוק ספציפי, אלא מכללי הצדק הטבעי. פסיקת בתי הדין החילה זכות זו על המגזר הציבורי והפרטי כאחד.
נסיבות המקרה: סע״ש 67436-06-16 ניר אפרים נ' משרד הבריאות
עורך דין במקצועו התמודד על משרת מילוי מקום בנציבות קבילות הציבור. המשרה נועדה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לדוגמה, המשרה הייתה אמורה להחליף עובדת שיצאה לחופשת לידה. בחודש מרץ 2016 ראיינה מנהלת הנציבות, ד״ר אסתר בן חיים, את עורך הדין.
יומיים לאחר הריאיון, הודיעה המנהלת לתובע כי הוא נבחר לתפקיד.
בעקבות זאת, מזכירות הנציבות העבירה לתובע טפסי קליטה שונים. לדוגמה, המסמכים כללו טופס 101, הצהרות אישיות, טפסי פנסיה והנחיות ביטחון. התובע מילא את כל הטפסים והחזירם לנציבות כנדרש. בהמשך לכך, ביום 10.4.2016 הודיעה הנציבות לתובע כי יחל את עבודתו ביום 1.5.2016.
עם זאת, ביום 13.4.2016 התהפכה הקערה על פיה. כלומר, מנהלת הנציבות יצרה קשר טלפוני עם התובע והודיעה לו על ביטול קבלתו. המנהלת טענה כי עובדת אחרת חזרה מחצי משרה למשרה מלאה. כתוצאה מכך, עורך דין קיים אייש את המשרה המלאה והתייתר הצורך בתובע.
התובע נקלע למצוקה קשה בעקבות ההודעה המפתיעה. אולם, במהלך תקופת ההמתנה הוא חדל מחיפוש עבודה. הוא אף דחה הצעות תעסוקה אחרות. בנוסף לכך, התובע רשם את בנו הפעוט למסגרת פרטית כדי להתפנות לעבודה החדשה.
בשל כך, הוא הגיש תביעה לפיצוי בסך 100,000 ש״ח. התביעה כללה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, אובדן הכנסה ועוגמת נפש.
טענות הצדדים בפני בית הדין האזורי לעבודה
התובע טען כי המדינה קשרה עמו יחסי עבודה מחייבים. לטענתו, המדינה ביצעה את פיטוריו בחוסר תום לב מוחלט. בנוסף, היא לא העניקה לו זכות שימוע. יתרה מכך, התובע טען כי המדינה הפרה את ההסכם עמו.
הפרה זו גרמה לו נזק כספי ועוגמת נפש רבה.
לעומת זאת, המדינה דחתה את כל טענות התובע. ואולם, המדינה טענה כי יחסי עובד-מעסיק מעולם לא הבשילו בין הצדדים. המדינה הוסיפה את הטיעונים הבאים:
- התובע טרם החל לעבוד בפועל, ולכן המדינה אינה מגדירה אותו כעובד.
- ההחלטה שלא לקלוט את התובע נבעה מאילוצי תקינה. בנוסף, היא נבעה ממגבלות תקציב בלתי צפויות.
- קיום שימוע היה הליך סרק ועקר. המדינה ידעה את תוצאתו מראש עקב העדר תקן.
- המדינה פעלה בתום לב מכוח סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות). סעיף זה פוטר אותה מפיצוי בשל סיכול.
המדינה טענה בנוסף כי התובע לא פעל כנדרש להקטנת נזקו. על כן, היא ביקשה לדחות את התביעה במלואה.
הכרעת בית הדין: חובת שימוע לפני תחילת עבודה
מותב בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את התביעה. מותב זה פעל בראשות כב' השופט כאמל אבו קאעוד ונציגי הציבור מר נתן מזרחי. וגב' מירה חזות. בית הדין נתן את פסק הדין ביום 26.12.2017.
השופט אבו קאעוד קבע כי יש לפרש את המונח ״עובד״ בפרשנות תכליתית ורחבה.
בית הדין הבהיר כי המבחנים המסורתיים, כגון מבחן ההשתלבות, אינם ישימים כאשר העבודה טרם החלה. משום כך, בית הדין קבע כי יש לבחון את תכליתה של חובת שימוע לפני תחילת עבודה. תכלית זו נועדה להבטיח קבלת החלטה עניינית, מושכלת ומאוזנת. זאת תוך שמיעת האדם העלול להיפגע. לפיכך, בית הדין החיל את חובת השימוע גם על מועמד שהתקבל אך טרם החל לעבוד.
יתרה מכך, בית הדין דחה מכל וכל את טענת המדינה בדבר ״תוצאה ידועה מראש״. לסיכום, המעסיק חייב לקיים שימוע בנפש חפצה ובלב פתוח ולא כטקס פורמלי בלבד. אילו שמעה הנתבעת את טיעוני התובע, ייתכן שהייתה מגיעה לפתרון העסקה שונה.
בנוסף, בית הדין קבע. כי בין הצדדים נכרת חוזה עבודה מחייב לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973. הודעת הקבלה, מילוי הטפסים וקביעת תאריך היעד גיבשו גמירות דעת ומסוימות. המדינה הפרה חוזה זה ללא עילה חוקית.
יתרה מכך, היא הפרה את חובת תום הלב.
אזהרה: ביטול חד-צדדי של קבלת עובד ללא שימוע חושף מעסיקים לתביעות פיצויים משמעותיות בערכאות השיפוטיות.
פסיקת הפיצויים וחישוב הנזק
בית הדין בחן את ראשי הנזק השונים שתבע העובד. בהתאם, התובע דרש שכר חודשי בסך 10,000 ש״ח. המדינה טענה כי שכרו היה צפוי לעמוד על פחות מ-7,000 ש״ח. יחד עם זאת, היא לא הציגה סימולציית שכר לתמיכה בטענתה.
בשל דוקטרינת ההודאה וההדחה, קיבל בית הדין את גרסת התובע במלואה.
התובע מצא עבודה חלופית כבר בחודש יוני 2016, ובכך פעל להקטנת נזקו. כתוצאה מכך, הפסד ההכנסה שלו עמד על חודש מאי בלבד. השופט פסק לטובתו פיצוי ממוני בסך 10,000 ש״ח בגין חודש זה.
בנוסף לכך, בית הדין פסק פיצוי בסך 15,000 ש״ח בעד נזק שאינו ממוני ועוגמת נפש. בית הדין שקל את הוויתור על הצעות עבודה חלופיות. כמו כן, הוא הביא בחשבון את ההיערכות המשפחתית לטיפול בפעוט. יחד עם זאת, בית הדין הביא בחשבון גם את העובדה שהמשרה הייתה זמנית מלכתחילה.
סך הכל, בית הדין חייב את המדינה לשלם לתובע 25,000 ש״ח.
סכום זה כלל גם 6,000 ש״ח בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
| סוגייה משפטית | טענת המדינה | הכרעת בית הדין |
|---|---|---|
| קיומם של יחסי עבודה | התובע אינו עובד כי לא החל בעבודה | פרשנות תכליתית מחילה הגנות עבודה ושימוע |
| תוקף ההתקשרות החוזית | לא נכרת חוזה עבודה מחייב | נכרת חוזה עבודה מחייב שהופר בחוסר תום לב |
| נחיצות הליך השימוע | השימוע מיותר עקב אילוצי תקינה ידועים | חובה לקיים שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה |
| טענת סיכול לפי סעיף 18 | שינוי התקינה מנע את קיום החוזה | בית הדין דחה את הטענה משלא הוכח סיכול בלתי נמנע |
המשמעות המעשית של ביטול העסקה לפני תחילת עבודה
הפסיקה בסע״ש 67436-06-16 מהווה אבן דרך עבור מעסיקים ועובדים. ההלכה קובעת כי השלב הטרום-חוזי שהבשיל מטיל אחריות משפטית מוגברת. מעסיק אינו רשאי להתייחס למועמד שהתקבל כאל כלי משחק. הוא לא יכול לוותר עליו בהינף יד.
מעסיקים ציבוריים ופרטיים כאחד נדרשים לתעד בקפידה כל החלטה ניהולית. אם מתעורר אילוץ ארגוני המונע את קליטת העובד, חובה לפעול בדרך מסודרת. המעסיק חייב לזמן את המועמד לשיחה, לפרוש בפניו את הנימוקים ולשמוע את עמדתו בכובד ראש.
מה עושים כאשר המעסיק מבטל את ההעסקה באופן פתאומי?
- תיעוד כלל ההתכתבויות. שמרו מיד הודעות דואר אלקטרוני, מסרונים וטפסי קליטה. שמרו גם מודעות דרושים המעידים על קבלתכם לתפקיד.
- תיעוד שיחת הביטול. ערכו תרשומת מפורטת ומיידית של שיחת הביטול. ציינו בה את שמות הגורמים, השעה והנימוקים שנמסרו לכם.
- פנייה מיידית בכתב. שלחו מכתב רשמי למעסיק. דרשו בו בירור פשר ההחלטה. בנוסף, דרשו לממש את זכותכם להשמיע טיעונים.
- הקטנת הנזק הכספי. המשיכו לחפש עבודה חלופית. תעדו כל פנייה וכל ריאיון. עשו זאת כדי להוכיח את מאמציכם בבית הדין.
- איסוף הוכחות על נזקים. שמרו קבלות על הוצאות מיוחדות. לדוגמה, שמרו רישום למסגרות חינוך או תיעוד ויתור על הצעות עבודה מקבילות.
- קבלת ייעוץ משפטי מקצועי. פנו לעורך דין העוסק בדיני עבודה. עשו זאת לצורך בחינת הגשת תביעה לפיצויים.
שאלות ותשובות
האם כל מועמד שלא התקבל לעבודה זכאי לשימוע?
לא, החוק אינו מקנה זכות שימוע לכל מתמודד בהליך מיון ראשוני. הזכות קמה רק למועמד אשר קיבל הודעת קבלה רשמית. הוא השלים את הליכי הקליטה והצדדים כרתו עמו חוזה עבודה מחייב.
מהו גובה הפיצוי שבית הדין עשוי לפסוק במקרה כזה?
גובה הפיצוי תלוי בנסיבות וכולל אובדן שכר בפועל. הוא כולל גם פיצוי בגין נזק לא ממוני. בית הדין בוחן את תום הלב של המעסיק. הוא מתחשב גם בתקופת האבטלה שגרם המעסיק לעובד.
בנוסף, בית הדין מתחשב בסוג המשרה.
האם מעסיק רשאי לבטל העסקה עקב ביטול תקן פתאומי?
מעסיק רשאי לשנות תוכניות ניהוליות, אך הוא אינו פטור מקיום שימוע הוגן. על המ מעסיק להציג ראיות מוצקות לאילוצי התקינה. בנוסף, הוא צריך לאפשר לעובד להשמיע את דברו בטרם קבלת החלטה סופית.
האם שיחת טלפון יכולה להוות תחליף לשימוע כדין?
בשום אופן לא. הודעה טלפונית על סיום ההתקשרות אינה מאפשרת היערכות. היא גם אינה מהווה הזדמנות אמיתית להשמעת טיעונים בלב פתוח ובנפש חפצה.
כיצד משפיעה מציאת עבודה חלופית על סכום הפיצוי?
מציאת עבודה מקטינה את הנזק הממוני של אובדן שכר, כפי שקרה בעניין ניר אפרים. עם זאת, היא אינה שוללת פיצוי בגין עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין בהעדר שימוע.
סיכום והמלצות מעשיות
פסיקת בית הדין האזורי לעבודה מציבה גבול ברור להתנהלות מעסיקים מול עובדים חדשים. מועמד שהתקבל לעבודה זכאי להגנה מלאה מפני ביטול שרירותי של העסקתו. חובת תום הלב וכללי הצדק הטבעי מחייבים מתן זכות טיעון מלאה. זכות זו ניתנת עוד לפני יום העבודה הראשון במסגרת שימוע לפני תחילת עבודה.
עובדים שנפגעו מביטול העסקה פתאומי ומעסיקים המבקשים להימנע מחשיפה משפטית, מוזמנים לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. הם יכולים לבחון כך את זכויותיהם וחובותיהם.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


