הפטר בהוצאה לפועל הוא מחיקת יתרת חובותיו של חייב שאינו מסוגל לפרוע אותם, במסלול מקוצר שמתנהל אצל רשם ההוצאה לפועל ולא אצל הממונה על חדלות פירעון. המסלול פתוח ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 ש"ח, לפי סעיף 186 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובתנאי שהוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע אותה. בסוף ההליך רשם ההוצאה לפועל מוסמך לתת צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 203, והצו הזה הוא שנושא את ההפטר.
| הגורם המוסמך | רשם הוצאה לפועל ייעודי, בלשכה שבה פועל מסלול חדלות פירעון (סעיפים 188 ו-189) |
|---|---|
| תקרת החוב למסלול | 150,000 ש"ח. זהו סכום הבסיס שבחוק והוא מתעדכן, ויש לבדוק את הסכום התקף למועד הבקשה |
| סף לבקשה יזומה | סך חובות מעל 50,000 ש"ח. מתחת לסכום זה רק אם נמצאו טעמים מיוחדים (סעיף 187) |
| מסלול כניסה נוסף | הודעה לרשם ההוצאה לפועל שאין ביכולתכם לשלם את החוב הפסוק, לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, נחשבת בקשה לצו לפתיחת הליכים |
| מה הצו עושה מיד | צו לפתיחת הליכים מקפיא את הליכי הגבייה המתנהלים נגד החייב |
| הצו שנושא את ההפטר | צו לשיקום כלכלי, שרשם ההוצאה לפועל מוסמך לתת לפי סעיף 203 |
| ⛔ חובות שאינם בני הפטר | תשלום עונשי; חוב שנוצר במרמה או הנובע מעבירת גניבה, מין או אלימות חמורה; וחוב מזונות לפי פסק דין (סעיף 175) |
| חוב גבוה מהתקרה | הבקשה מוגשת לממונה על חדלות פירעון ולא לרשם ההוצאה לפועל (סעיף 103(א)) |
מקורות: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיפים 103, 175, 186 עד 189, 199 ו-203 · חוק ההוצאה לפועל, סעיף 7א2 · נבדק 08.09.2026
רוב החייבים שמחפשים הפטר נתקלים במידע על ההליך שמתנהל מול הממונה על חדלות פירעון, ומניחים שזו הדרך היחידה. בפועל החוק קובע שני מסלולים נפרדים, והמסלול שחל עליכם נקבע לפי גובה החוב ולא לפי בחירה. העמוד הזה מתאר את המסלול המקוצר שמתנהל בהוצאה לפועל: מי נכנס אליו, איך מגישים, מה קורה בכל שלב, ואילו חובות נשארים גם אחרי ההפטר.
מי נכנס למסלול של ההוצאה לפועל
סעיף 186 לחוק מגדיר את מי שנכנס למסלול הזה כיחיד בעל חובות בסכום נמוך. שני תנאים צריכים להתקיים במצטבר:
- סך החובות אינו עולה על 150,000 ש"ח. זהו סכום הבסיס הקבוע בחוק, והוא מתעדכן מעת לעת. חוב גבוה מכך מעביר את הבקשה לממונה על חדלות פירעון לפי סעיף 103(א).
- החייב נמצא בחדלות פירעון, או שהצו יסייע למנוע אותה. אין צורך להמתין עד לקריסה מלאה. החוק מכיר גם במצב שבו הצו מונע את ההידרדרות.
אם התנאים מתקיימים, ההליך מתנהל בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי, בלשכה שבה פועל מסלול חדלות פירעון. אין חופש בחירה בין המסלולים: גובה החוב הוא שמכריע.
שתי דרכים לפתוח את ההליך
סעיף 187 קובע שני מסלולי כניסה שונים, וההבדל ביניהם מעשי מאוד:
| דרך הפתיחה | מתי היא רלוונטית | תנאי הסף |
|---|---|---|
| הודעה על חוסר יכולת לשלם | כשכבר מתנהל נגדכם תיק הוצאה לפועל על חוב פסוק | הודעה לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל. החוק רואה בה בקשה לצו לפתיחת הליכים |
| בקשה יזומה לצו לפתיחת הליכים | כשאתם פונים ביוזמתכם לרשם ההוצאה לפועל | סך החובות עולה על 50,000 ש"ח |
מה קורה בכל שלב
ההליך אינו מתחיל בהפטר אלא בניסיון להגיע להסדר. סדר השלבים קבוע בחוק:
- הגשת הבקשה. לבקשה מצורפים המסמכים המנויים בסעיף 104(ב) לחוק, ובהם פירוט הנכסים, ההכנסות, ההוצאות ורשימת הנושים.
- ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים. רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על קיום ישיבה לגיבוש הסדר בין החייב לנושיו. הסדר מוסכם שאושר מייתר את המשך ההליך.
- מתן צו לפתיחת הליכים. באין הסדר, הרשם נותן צו לפי סעיף 199. הצו מקפיא את הליכי הגבייה נגד החייב.
- בדיקת המצב הכלכלי. נבדקים הנכסים, ההכנסות והתנהלות החייב, ומוגש דוח ממצאים.
- תקופת התשלומים. נקבעת תוכנית פירעון שהחייב נדרש לעמוד בה.
- צו לשיקום כלכלי. בתום התקופה, ולאחר דיון בדוח הממצאים שאליו מוזמנים החייב והנושים, רשם ההוצאה לפועל נותן את הצו לפי סעיף 203. הצו הזה הוא שנושא את ההפטר.
אילו חובות נשארים גם אחרי ההפטר
ההפטר אינו מוחק הכול. סעיף 175 לחוק קובע רשימה סגורה של חובות שההפטר אינו חל עליהם:
| סוג החוב | האם ניתן להפטר |
|---|---|
| תשלום עונשי | לא |
| חוב שנוצר בדרך מרמה, או הנובע מעבירת גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה | לא |
| חוב מזונות שהחבות בו לפי פסק דין | לא, אך בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל עליו הפטר |
| ריבית או קנס בשל אי תשלום במועד של תשלום עונשי | בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל עליהם הפטר |
| חוב פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין | בר הפטר ככלל, אך בית המשפט רשאי להורות אחרת לפי מהות העבירה וחומרתה |
מה ההבדל מהמסלול של הממונה
שני המסלולים מובילים לאותה תוצאה, מחיקת יתרת החובות, אך הם נבדלים בגורם המטפל ובמבנה ההליך:
| נושא | מסלול ההוצאה לפועל | מסלול הממונה |
|---|---|---|
| סך החובות | עד 150,000 ש"ח | מעל 150,000 ש"ח |
| הגורם המטפל | רשם הוצאה לפועל ייעודי | הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי |
| המקור בחוק | פרק י"ב, סעיפים 186 ואילך | סעיף 103(א) |
| מי נותן את הצו לשיקום כלכלי | רשם ההוצאה לפועל (סעיף 203) | בית המשפט, על בסיס הצעת הממונה |
| שלב מקדים של הסדר תשלומים | כן, מובנה בהליך | לא באותו מבנה |
בקשה של נושה או של היועץ המשפטי לממשלה אינה נכנסת לאף אחד משני המסלולים האלה. לפי סעיף 103(ג) היא מוגשת לבית המשפט. הרחבה על ההליך הכללי ועל מבחן תום הלב מופיעה במדריך על הפטר מחובות: תנאים, הליכים וסיכויים.
מה כדאי לעשות לפני ההגשה
- לרכז את מלוא החובות. סך החובות הוא שקובע לאיזה מסלול אתם שייכים. חוב שנשכח יכול להוציא אתכם מהמסלול המקוצר באמצע הדרך.
- לסווג את החובות לפי סעיף 175. לבדוק איזה חלק מהחוב הוא בר הפטר ואיזה יישאר בכל מקרה.
- לבדוק אילו עיקולים פעילים. צו לפתיחת הליכים מקפיא את הגבייה, אך עד למתן הצו העיקולים ממשיכים לפעול. מידע על ההגנות בינתיים מופיע במדריך על עיקול חשבון בנק.
- לאסוף את המסמכים מראש. תלושי שכר, תדפיסי בנק, אישורי קצבאות ופירוט הוצאות. בקשה חסרה מעכבת את ההליך.
- להיוועץ לפני ההגשה ולא אחריה. ההתנהלות בתקופה שקדמה לבקשה נבחנת במסגרת מבחן תום הלב.
ההבדל בין המסלולים אינו טכני: הוא קובע מי דן בתיק, כמה זמן ההליך יימשך ומה נדרש מכם בכל שלב. סיווג שגוי בתחילת הדרך עולה חודשים.
לבדיקת המקרה שלכם או בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות
מה זה הפטר בהוצאה לפועל ומי זכאי לו?
הפטר בהוצאה לפועל הוא מחיקת יתרת חובותיו של חייב שאינו מסוגל לפרוע אותם, במסלול מקוצר שמתנהל אצל רשם ההוצאה לפועל. המסלול פתוח ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 ש"ח, לפי סעיף 186 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובתנאי שהוא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע אותה. בסוף ההליך רשם ההוצאה לפועל מוסמך לתת צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 203, והצו הזה נושא את ההפטר.
מה ההבדל בין הפטר בהוצאה לפועל להפטר מול הממונה?
ההבדל נקבע לפי גובה החוב ואינו נתון לבחירה. חוב שאינו עולה על 150,000 ש"ח מתנהל אצל רשם ההוצאה לפועל לפי פרק י"ב לחוק, וחוב גבוה מכך מוגש לממונה על חדלות פירעון לפי סעיף 103(א). במסלול ההוצאה לפועל הרשם עצמו נותן את הצו לשיקום כלכלי, ובמסלול הממונה הצו ניתן בבית המשפט.
יש לי חוב קטן מ-50,000 ש"ח. אפשר להגיש בקשה?
בקשה יזומה לצו לפתיחת הליכים מוגשת כשסך החובות עולה על 50,000 ש"ח. עם זאת, סעיף 187(ב) מאפשר לרשם ההוצאה לפועל לתת צו גם לחייב שסך חובותיו נמוך מכך, אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. בנוסף, הודעה על חוסר יכולת לשלם חוב פסוק לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל נחשבת כשלעצמה בקשה לצו לפתיחת הליכים.
אילו חובות לא נמחקים בהפטר?
לפי סעיף 175 לחוק, ההפטר אינו חל על תשלום עונשי, על חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה, ועל חוב מזונות שהחבות בו לפי פסק דין. בנסיבות חריגות רשאי בית המשפט להחיל את ההפטר גם על חוב מזונות ועל ריבית וקנס שנוספו בשל אי תשלום במועד של תשלום עונשי.
מה קורה לעיקולים שלי כשמגישים בקשה?
צו לפתיחת הליכים מקפיא את הליכי הגבייה המתנהלים נגד החייב. עד למתן הצו, לעומת זאת, העיקולים ממשיכים לפעול כרגיל, ולכן פרק הזמן שבין ההגשה למתן הצו הוא קריטי.
ההליך תמיד מסתיים בהפטר?
לא. ההליך מתחיל בניסיון לגבש הסדר תשלומים בין החייב לנושיו, והסדר מוסכם שאושר מייתר את המשך ההליך. רק באין הסדר ניתן צו לפתיחת הליכים, ורק בתום תקופת התשלומים ולאחר דיון בדוח הממצאים ניתן הצו לשיקום כלכלי.
סיכום
הפטר בהוצאה לפועל אינו גרסה מקלה של הליך חדלות הפירעון אלא מסלול נפרד שהחוק ייעד לחובות בסכום נמוך. שלושה דברים קובעים אם הוא רלוונטי לכם: סך החובות אל מול תקרת 150,000 ש"ח, קיומה של חדלות פירעון בפועל או צפויה, וסיווג החובות לפי סעיף 175. שני הראשונים קובעים אם תיכנסו למסלול, והשלישי קובע מה בדיוק תצאו איתו בסופו. בירור שלושת אלה לפני ההגשה חוסך את רוב ההפתעות בהמשך.
