כאשר מעביד משמיד במכוון רישומי נוכחות ושכר, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי נטל ההוכחה עובר אליו. על המעביד להוכיח שלא שולם גמול שעות נוספות ביתר, ולא על העובד להוכיח במדויק את שעות עבודתו. פסק דין זה מחזק את זכויות העובדים ומונע ממעבידים להפיק תועלת מהפרת חובותיהם.
דיני עבודה מסדירים את מערכת היחסים בין עובדים למעבידים, ומטרתם להבטיח זכויות והגנות לעובדים. בנוסף, אחד הנושאים המרכזיים הוא תשלום גמול שעות נוספות ונטל ההוכחה בתביעות מסוג זה. פסק דין עקרוני שניתן בבית הדין הארצי לעבודה קובע הלכה משמעותית בנוגע למצב שבו מעביד משמיד במכוון רישומי נוכחות.
פסק הדין קובע כי כאשר מעביד מפר את חובתו לנהל ולשמור רישומי נוכחות ושכר. עם זאת, ובפרט כאשר הוא עושה זאת במכוון, נטל ההוכחה בדבר היקף שעות העבודה הנוספות עובר אליו. פסק הדין הרחיב הלכה קודמת שחלה על אי-ניהול פנקס חופשה, גם לתחום גמול השעות הנוספות. כך נסללה הדרך לתיקוני חקיקה מאוחרים יותר בתחום זה.
ההליך המשפטי נדון בבית הדין הארצי לעבודה, ע״ע 212/06 וע״ע 209/06, ימית א. כתוצאה מכך, ביטחון (1988) בע״מ נ' אלי אפרים ויוני רובין. פסק הדין ניתן ביום 12.11.2008 בפני כבוד הנשיא סטיב אדלר, כבוד השופטת נילי ארד. כבוד השופטת לאה גליקסמן, נציג העובדים מר יוסף קרא ונציג המעבידים מר חיים בנימיני.
המקרה עסק בשני עובדים ששימשו כמאבטחים ולאחר מכן כאחראי משמרת בחברת שמירה. לעומת זאת, החברה סיפקה שירותי אבטחה לבית החולים הדסה עין כרם. העובדים סיימו את עבודתם לאחר שהודיעו להם. כי לא יוכלו להמשיך בתפקידם בשל דרישת בית החולים.
בית הדין האזורי לעבודה קיבל באופן חלקי את תביעתם. לדוגמה, הוא קבע כי העובדים פוטרו שלא כדין ופסק להם פיצויי פיטורים והפרשות פנסיוניות. עם זאת, בית הדין האזורי דחה את תביעתם לגמול שעות נוספות. בטענה שלא הוכיחו במדויק את מספר השעות הנוספות שעבדו.
זאת, אף על פי שבית הדין האזורי קבע. לדוגמא, כי החברה השמידה במכוון את כרטיסי הנוכחות של עובדיה.
שני הצדדים הגישו ערעור. כלומר, החברה ערערה על הקביעה כי העובדים פוטרו. והעובדים ערערו על דחיית תביעתם לגמול שעות נוספות ועל אופן חישוב שכרם הקובע.
השאלה המשפטית המרכזית
השאלה המשפטית המרכזית שעלתה בהליך הייתה על מי מוטל נטל ההוכחה בדבר היקף השעות הנוספות שביצע עובד. אולם, שאלה זו התעוררה כאשר המעביד לא ניהל ואף השמיד במכוון את רישומי הנוכחות והשכר. רישומים אלו מחויבים על פי חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הגנת השכר.
הכרעת בית הדין ונימוקיה
בית הדין הארצי דחה את ערעור החברה על קביעת בית הדין האזורי בנוגע לנסיבות סיום ההעסקה. אמנם, בית הדין קבע. כי לא מצא הצדקה להתערב בממצאי מהימנות שנקבעו על סמך התרשמות ישירה מהעדים. לעומת זאת, קיבל בית הדין את ערעור העובדים בסוגיית השעות הנוספות.
מאחר שהחברה השמידה במכוון רישומים שיכלו להעיד על שעות עבודת העובדים. ואולם, בית הדין קבע כי היעדרם פועל לחובתה. לפיכך, בית הדין קיבל את גרסת העובדים שלא נסתרה. בהתאם לכך, החברה חויבה בתשלום גמול שעות נוספות לשני העובדים.
בנוסף, תוקן אופן חישוב שכרם הקובע כך שיכלול תשלומים עבור חופשה, מילואים וחגים.
תביעת העובדים לפיצוי בגין אובדן דמי אבטלה נדחתה. יחד עם זאת, דחייה זו נבעה מכך שהעובדים לא הוכיחו. כי פנו בפועל למוסד לביטוח לאומי וכי המוסד דחה אותם. בית הדין פסק.
כי אין לייחס למעביד את הנזק הנטען ללא הוכחה ממשית של הפנייה ודחייתה.
שימו לב: בית הדין קבע כי השכר הקובע של העובדים לצורך חישוב הזכויות השונות הוא: לעובד אלי אפרים – 5,993 ₪; לעובד יוני רובין – 3,757 ₪. החברה חויבה לשלם לאלי אפרים סך של 10,783 ₪ ולרובין סך של 6,319 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
המשמעות המעשית והשלכות הפסיקה
פסק הדין הזה מהווה אבן דרך חשובה בדיני העבודה בכל הנוגע לנטל הוכחה שעות נוספות השמדת רישומים. מאידך, הוא ממחיש כי מעביד אינו יכול להפיק תועלת מהפרת חובותיו הרישומיות. ההלכה שבית הדין קבע קדמה לתיקון 24 לחוק הגנת השכר. אשר עיגן בחקיקה מנגנון דומה של העברת נטל ההוכחה למעביד שאינו מנהל רישום שעות עבודה.
הפסיקה משפיעה עד היום על אופן ניהול הליכי הוכחה בתביעות שכר ושעות נוספות. מצד שני, היא מחזקת את התמריץ למעבידים לקיים כדין את חובותיהם הרישומיות כלפי עובדיהם. זאת, על מנת למנוע מצב שבו היעדר רישומים יפעל לרעתם בהליכים משפטיים.
עובדים יכולים כעת להתבסס על פסק הדין במקרים שבהם המעביד לא שמר רישומי נוכחות או השמיד אותם. לסיכום, הדבר מקל על יכולתם לממש את זכויותיהם החוקיות לתשלום שעות נוספות ורכיבי שכר אחרים.
חובת ניהול רישומים לפי חוק
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א-1951, וחוק הגנת השכר, תשי״ח-1958, מטילים חובות רישומיות ברורות על מעבידים. לאור, חובות אלו נועדו להבטיח שקיפות, דיוק ושמירה על זכויות העובדים. על פי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה. שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית.
על פי הודעה שפורסמה ברשומות, חובה זו חלה על כל מעסיק. בנוסף, סעיף 24 לחוק הגנת השכר מחייב מעביד לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו. בהתאם, והשכר ששולם להם. הוא גם חייב למסור לעובדיו, בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו.
הפרטים שצוינו בתוספת להודעה בדבר סוגי מעבידים החייבים לנהל פנקס שכר כוללים. למעשה, בין היתר: פרטי עובד ומעביד, התקופה שלגביה ניתן התשלום, רישום השכר הרגיל. מספר ימי עבודה בפועל ושעות עבודתו בפועל של העובד. וערך השכר המשולם לעובד עבור שעת עבודה.
תשלומים נוספים, כגון שעות נוספות ודמי הבראה, גם צריכים להיות מפורטים.
הגמשת נטל ההוכחה והטלת נזק ראייתי על המעביד
במרוצת השנים, הפסיקה גילתה נכונות להגמיש את כללי נטל הראייה בתביעות גמול שעות נוספות. ראשית, מגמה זו התחזקה במיוחד במקרים בהם בית הדין השתכנע שהעובד עבד במתכונת קבועה הכוללת שעות נוספות. כך גם כאשר קיימת תופעה נרחבת של העבדה בשעות נוספות ללא תשלום כדין. במקרים אלו, די בכך שהעובד הוכיח את מתכונת העבודה בכללותה.
ואין הוא נדרש להוכחה מדויקת של שעות עבודתו.
כאשר מעביד מפר את חובותיו הרישומיות, הוא יוצר ״נזק ראייתי״ לעובד. שנית, נזק זה מקשה על העובד להוכיח את תביעתו. במצב כזה, בתי הדין נוטים להעביר את נטל ההוכחה אל המעביד. הטלת נטל הוכחה שעות נוספות השמדת רישומים על המעביד במקרים של השמדת רישומים מכוונת.
מהווה תמריץ חזק למעבידים לקיים את חובותיהם.
שאלות ותשובות
מהי ההלכה העיקרית שנקבעה בפסק הדין בע״ע 212/06 וע״ע 209/06?
בית הדין הארצי לעבודה קבע. שלישית, כי כאשר מעביד מפר במכוון את חובתו לנהל ולשמור רישומי נוכחות ושכר. נטל ההוכחה כי שולם גמול שעות נוספות ביתר עובר אליו. המשמעות היא שהמעביד, ולא העובד, צריך להוכיח שלא היו שעות נוספות לא מתוגמלות.
מהם השינויים שהובילו להגמשת נטל ההוכחה בתביעות שעות נוספות?
השינויים כוללים את מגמת הפסיקה להקל על עובדים שהוכיחו מתכונת עבודה קבועה. מכאן, והגידול בהיקף אי-הציות לחוקי המגן על ידי מעבידים. בנוסף, חקיקה מאוחרת (כמו תיקון 24 לחוק הגנת השכר) עיגנה בחוק מנגנונים דומים של העברת נטל ההוכחה למעביד.
האם השמדת רישומי נוכחות נחשבת לנזק ראייתי?
כן, בית הדין קבע כי השמדת רישומים מכוונת, כפי שנעשה במקרה זה. לכן, יוצרת נזק ראייתי הפועל לחובת המעביד. היעדר הרישומים מקשה על העובד להוכיח את טענותיו. ולכן המעביד נושא בנטל להפריך את גרסת העובד.
מהו השכר הקובע וכיצד הוא מחושב במקרים כאלה?
השכר הקובע הוא השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים לעבודת העובד. וצריך לכלול גם תשלומים עבור חופשה, מילואים וחגים. תשלומים אלה נחשבים כתחליף לשכר עבודה וצריכים להיכלל בחישוב על מנת למנוע קיפוח.
האם עובד שזכאי לגמול שעות נוספות במקרה כזה זכאי גם לפיצויי הלנת שכר?
במקרה הנדון, בית הדין לא מצא מקום לחייב את החברה בתשלום פיצויי הלנת שכר. הסיבה לכך היא שהייתה מחלוקת אמיתית בדבר עצם החבות, והתביעה לפיצויי הלנת שכר התיישנה בחלקה.
האם מעביד שאינו מוסר מכתב פיטורים יחויב אוטומטית בפיצוי בגין אובדן דמי אבטלה?
לא, בית הדין קבע כי אין לחייב מעביד אוטומטית בפיצוי בגין אובדן דמי אבטלה. על העובד להוכיח כי הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי וכי תביעתו נדחתה. יחד עם זאת. עובד יכול לתבוע פיצוי על נזק קונקרטי שנגרם לו עקב אי מתן מכתב פיטורים או אישור העסקה.
מה עושים כאשר מעביד לא מנהל רישומים או משמיד אותם?
-
תיעוד עצמי. הקפידו לתעד בעצמכם את שעות העבודה, המשמרות, ימי החופשה והמילואים. רישומים אלו, גם אם אינם רשמיים, יכולים לשמש ראיה תומכת.
-
שמירת תלושי שכר. שמרו את כל תלושי השכר שאתם מקבלים. תלושים אלה מכילים פרטים חשובים על השכר ששולם ועל רכיביו.
-
איסוף ראיות תומכות. אספו כל ראיה שיכולה לתמוך בטענתכם לגבי שעות העבודה, כגון הודעות סמס, מיילים, תכתובות ועדויות של עובדים אחרים.
-
פנייה לייעוץ משפטי. פנו בהקדם לעורך דין המתמחה בדיני עבודה. עורך דין יוכל להעריך את מצבכם, להדריך אתכם באסטרטגיית איסוף הראיות ולסייע בהגשת תביעה בבית הדין לעבודה.
-
הכנת כתב תביעה מפורט. עורך דין יסייע בהכנת כתב תביעה מפורט, אשר יכלול את כל הטענות הרלוונטיות, לרבות העובדה כי המעביד לא ניהל או השמיד רישומי נוכחות, ובכך תיווצר העברת נטל הוכחה שעות נוספות השמדת רישומים למעביד.
פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ימית א. ביטחון מבהיר מסר חד וברור: מעביד המפר את חובותיו הרישומיות. ובמיוחד כאשר הוא עושה זאת במכוון, יישא בנטל ההוכחה בתביעות שעות נוספות. בכך מתהפך נטל הוכחה שעות נוספות השמדת רישומים.
החלטה זו מחזקת את מעמדם של העובדים ומספקת להם כלי משפטי חשוב למימוש זכויותיהם. היא גם מעודדת מעבידים לנהל רישומים כחוק. אם אתם חושדים שמעבידכם לא מילא את חובותיו הרישומיות, חשוב לפעול במהירות ולפנות לייעוץ משפטי. רק כך תוכלו להבטיח את מיצוי זכויותיכם המלאות.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
