כן, בנסיבות חריגות עובדת זכאית לקבל דמי אבטלה בעת חופשה ללא תשלום. בית הדין לעבודה קבע כי כאשר מעסיק מסרב להקל בתפקידה של אם לפעוטות, היציאה לחל״ת נחשבת כפעולה שנכפתה עליה. במצב זה היציאה אינה נובעת מבחירה חופשית. לפיכך, העובדת זכאית לתשלום גמלה מהמוסד לביטוח לאומי.
סוגיית הזכאות לקבלת דמי אבטלה בחל״ת לאחר לידה מעוררת שאלות משפטיות כבדות משקל. לפיכך, נשים רבות מתמודדות עם קושי ממשי בחזרה לשגרת עבודה מלאה ותובענית. מצב זה מחריף כאשר מדובר בלידת מספר ילדים בו-זמנית. פסק דין עקרוני של בית הדין האזורי לעבודה משרטט את גבולות הזכאות ומעניק פתרון אנושי וצודק.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995, מסדיר את הזכאות לגמלאות אבטלה. עם זאת, סעיף 160(א) לחוק קובע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם גמלה למבוטח שהינו מובטל. בנוסף לכך, סעיף 163 מגדיר מיהו אדם מובטל הזכאי לקבלת תשלום מהמדינה.
על פי החוק, מובטל הוא אדם הרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה. כתוצאה מכך, כמו כן, על המבוטח להיות מוכן ומסוגל לעבוד בכל עבודה מתאימה. תכלית ביטוח האבטלה היא להבטיח רשת ביטחון כלכלית למי שנפלט מהעבודה בעל כורחו.
לעומת זאת, חופשה ללא תשלום נתפסת לרוב כהסדר רצוני בין הצדדים. לפיכך, המוסד לביטוח לאומי נוטה לשלול גמלאות ממי שיצא לחל״ת ביוזמתו. עם זאת, הפסיקה הכירה בחריגים שבהם היציאה לחופשה נכפתה על העובד מסיבות מוצדקות.
-
זמינות מלאה להשתלבות בעבודה מתאימה בשוק העבודה.
-
רישום והתייצבות בלשכת שירות התעסוקה כדורש עבודה.
-
הוכחת נסיבות שבהן היציאה לחל״ת לא נבעה מבחירה חופשית.
-
הסתמכות על הוראות סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים, התשי״ד-1954.
שימו לב: עובדת השוהה בחל״ת אינה מאבדת אוטומטית את זכויותיה בביטוח לאומי, ובלבד שהיא מוכיחה זמינות לעבודה חלופית ונסיבות כפייה מובהקות.
עובדות המקרה: עבודת התובעת בחינוך מיוחד ולידת השלישייה
במסגרת הליך ב״ל (ירושלים) 37470-12-13, נדונה תביעתה של אסתר אסף נ' המוסד לביטוח לאומי. לעומת זאת, פסק הדין ניתן ביום 17.12.2014 על ידי כב' השופט דניאל גולדברג. ונציגי הציבור חיים עזר שוחט ועופר נוראני. התובעת שימשה כמורה מחנכת לחינוך מיוחד במשך 13 שנים בבית הספר ״שיח סוד״ בירושלים.
במהלך שנת הלימודים תשע״ג, בהיותה אם לחמישה ילדים, נכנסה התובעת להריון עם שלישייה. לדוגמה, בעקבות כך יצאה לשמירת הריון, וביום 26.3.13 ילדה שלושה תינוקות. לאחר מכן ניצלה התובעת את חופשת הלידה בהתאם לזכויותיה בדין.
לקראת שנת הלימודים תשע״ד פנתה המורה להנהלת בית הספר. לדוגמא, היא ביקשה לעבוד באותה שנה כ״מורה משלימה״ במקום כמחנכת. בקשה זו נועדה להפחית את העומס המוטל עליה בשעות שלאחר הלימודים. משרת חינוך כרוכה בכתיבת תוכניות לימודים אישיות, דוחות לוועדות וקשר רציף עם הורים.
התובעת הסכימה להפחתה של 10% משכרה בגין וויתור על גמול חינוך. אולם, הנהלת בית הספר דחתה את בקשתה והבהירה כי אין אפשרות לשבצה כמורה משלימה. כלומר, בית הספר הציב בפניה ברירה: לחזור לתפקיד מחנכת מלא או לצאת לחופשה ללא תשלום.
בשל כך, ביקשה התובעת לצאת לחל״ת לשנת הלימודים תשע״ד, מיום 1.9.13 עד 31.8.14. אולם, היא רשמה את שלושת התינוקות למעון יום כדי להתפנות לעבודה אחרת. לאחר מכן התייצבה בלשכת שירות התעסוקה כדורשת עבודה. למרות זאת, פקיד התביעות דחה ביום 5.11.13 את תביעתה לדמי אבטלה בטענה שאינה זמינה לעבודה בשל הטיפול בתינוקות.
טענות הצדדים בפני בית הדין לעבודה
הצדדים הציגו עמדות קוטביות ביחס למשמעות המשפטית של היציאה לחופשה.
עמדת התובעת: כפייה ורצון להשתלב בעבודה
התובעת טענה כי סירוב בית הספר להקל בתפקידה כפה עליה את היציאה לחופשה. אמנם, לטענתה, לא הייתה זו בחירה חופשית אלא תוצאה של חוסר גמישות מצד המעסיק. יתרה מכך, היא הוכיחה כושר עבודה וזמינות מלאה בכך שרשמה את ילדיה למעון יום מסודר.
בנוסף, התובעת הדגישה כי הייתה מוכנה לעבוד בכל עבודה מתאימה אחרת. ואולם, היא התייצבה מדי שבוע בלשכת התעסוקה כדי לקבל הצעות עבודה. לשיטתה, אילו התפטרה הייתה זכאית לדמי אבטלה מיידיים בשל מצבה המשפחתי. לפיכך, אין להפלותה לרעה רק משום שבחרה במסלול של חל״ת.
עמדת המוסד לביטוח לאומי: יציאה מרצון
מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי יש לדחות את התביעה בהתאם להלכה הפסוקה. נציגי המוסד הפנו לפסק הדין בעניין שושנה גנוט. על פי הלכה זו, יציאה לחל״ת בהסכמת המעסיק אינה מזכה בדמי אבטלה.
לטענת הנתבע, המעסיק לא יזם את החופשה והיה מוכן להמשיך להעסיק את המורה כמחנכת. לפיכך, היציאה לחל״ת שיקפה העדפה אישית של העובדת ולא נבעה מכפייה אמיתית. המוסד טען כי הרחבת מושג הכפייה לנסיבות אישיות חותרת תחת תכלית החוק.
הכרעת בית הדין: יסוד הכפייה ואיזון בין הורות לקריירה
כב' השופט דניאל גולדברג קיבל את תביעת התובעת במלואה וביטל את החלטת פקיד התביעות. בית הדין קבע כי יציאתה של התובעת לחופשה ללא תשלום נכפתה עליה בנסיבות העניין. השופט ביאר כי מושג הכפייה אינו דורש בהכרח חוסר יכולת פיזית לעבוד.
בהקשר המשפטי, כפייה נבחנת לפי סבירות המחיר שהעובד נדרש לשלם. אם המשך העבודה דורש מחיר בלתי סביר ובלתי הוגן, מתקיים יסוד הכפייה. במקרה זה, אם לשמונה ילדים שילדה שלישייה אינה יכולה לעמוד בעומס של משרת מחנכת הדורשת עבודה מהבית.
בית הדין שילב בהכרעתו את הרציונל של חוק עבודת נשים, התשי״ד-1954. סעיף 7(ד)(1) לחוק מעניק לעובדת זכות להיעדר מעבודתה עד שנה מתום חופשת הלידה. הוראה זו מבטאת הכרה של המחוקק בצורך להגן על נשים עובדות. ולאפשר איזון בין משפחה לקריירה.
המחוקק מוכן להכיל נזקים כלכליים למעסיקים כדי לאפשר לאם לטפל בילדיה בשנה הראשונה. לכן, אין לייחס למחוקק כוונה לשלול רשת ביטחון סוציאלית מעובדת שנקלעה למצב חריג שכזה. כתוצאה מכך, בית הדין הורה למוסד לביטוח לאומי לשלם לתובעת דמי אבטלה כדין. מאחר שהתובעת יוצגה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, בית הדין לא פסק צו להוצאות.
אזהרה: יציאה לחל״ת ללא תיאום מוקדם והיעדרות ממושכת ללא רישום בלשכת התעסוקה עלולים להוביל לשלילה מוחלטת של זכויותיכם בביטוח הלאומי.
השוואת זכויות: יציאה יזומה לעומת כפיית חופשה ללא תשלום
הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המשפטיים בין יציאה רגילה לחל״ת לבין יציאה שנכפתה על העובדת.
השוואת מאפייני זכאות לדמי אבטלה בעת שהייה בחל״ת קריטריון להשוואה חל״ת ביוזמת העובדת (מבחירה)חל״ת שנכפתה עקב נסיבות חריגות עילת היציאה רצון אישי להארכת שהות עם הילד סירוב מעסיק להקלה סבירה בעומס זכאות עקרונית לדמי אבטלה אין זכאות (נחשב כאי-השתתפות מרצון)קיימת זכאות מלאה לגמלת אבטלה חובת רישום בשירות התעסוקה אינה מועילה לקבלת דמי אבטלה חובה להתייצב ולהיות זמינה לעבודה בחינת סבירות דרישות המעסיק המעסיק אינו נדרש לשנות תפקיד בית הדין בוחן את הוגנות התנאים
מה עושים במקרה של סירוב מעסיק להקלה בתפקיד
אם המעסיק מסרב לבקשתכם להקל בתנאי העבודה לאחר לידה, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
תיעוד הפניות בכתב. הגישו בקשה מנומקת למעסיק עם פירוט הסיבות המשפחתיות וההקלות המבוקשות.
-
קבלת סירוב רשמי. דרשו מהמעסיק מענה מפורט בכתב המסביר מדוע אין באפשרותו להיענות לבקשת השיבוץ.
-
הסדרת מסגרות לילדים. רשמו את הפעוטות למעון יום כדי להוכיח זמינות וכושר עבודה בפועל.
-
רישום מיידי בשירות התעסוקה. התייצבו בלשכת התעסוקה בסמוך לתחילת החל״ת ודרשו עבודה מתאימה.
-
הגשת תביעה מנומקת למוסד לביטוח לאומי. צרפו לתביעה את כל המסמכים המעידים על כפיית החופשה וסירוב המעסיק.
שאלות ותשובות
האם כל עובדת זכאית לקבל דמי אבטלה בחל״ת לאחר לידה?
לא, הכלל הרגיל קובע כי עובדת שיוצאת לחל״ת מרצונה אינה זכאית לדמי אבטלה. הזכאות קמה רק במקרים חריגים שבהם הוכח כי היציאה לחופשה נכפתה עליה. נדרש להראות שילוב של נסיבות אישיות כבדות משקל יחד עם חוסר אפשרות מעשית להמשיך בתפקיד הקודם.
כיצד משפיע רישום הילדים במעון על הזכאות לגמלה?
רישום הילדים במעון יום מהווה ראיה מכרעת להוכחת זמינות העובדת לשוק העבודה. פקיד התביעות בוחן האם המבוטחת מסוגלת לעבוד בפועל בעבודה מתאימה. כאשר הילדים שוהים במסגרת, נסתרת הטענה כי האם שוהה בבית רק לשם טיפול בתינוקות.
מה המשמעות של סעיף 7 לחוק עבודת נשים בהקשר זה?
סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים מעניק לעובדת זכות להיעדר מהעבודה ללא תשלום בהתאם לוותקה. בית הדין קבע כי סעיף זה משקף את מדיניות המחוקק להגן על נשים יולדות. לפיכך, אין להשתמש במימוש זכות זו כדי לשלול מהעובדת ביטחון סוציאלי כאשר היציאה נכפתה עליה.
האם סירוב המעסיק להקלה בתנאים נחשב תמיד לכפייה?
לא בכל מקרה סירוב של מעסיק ייחשב ככפייה המזכה בדמי אבטלה. בית הדין בוחן את סבירות המחיר שהעובדת נדרשת לשלם אם תמשיך בתפקידה המקורי. במקרה של עומס קיצוני ובלתי אפשרי, כמו לידת שלישייה לצד ילדים נוספים. הסירוב עשוי לעלות כדי כפייה.
סיכום והשלכות מעשיות
פסק הדין בעניין אסתר אסף מהווה ציון דרך חשוב בהגנה על זכויות נשים עובדות לאחר לידה. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע תקדים אנושי, המכיר במורכבות הטיפול בפעוטות לצד מחויבות מקצועית. ההחלטה מבטיחה כי נשים שנאלצו לצאת לחל״ת בעל כורחן לא יישארו ללא מקור הכנסה בסיסי.
אם נתקלתם בסירוב של המעסיק להקל בתנאי עבודתכם או בדחיית תביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינת נסיבות המקרה ומיצוי זכויותיכם.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. בהתאם, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
