כן, בית המשפט העליון קבע כי אי דיווח של נותן שירותי מטבע עולה כדי מסירת מידע כוזב לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון. חובת הדיווח היא עמוד התווך במאבק בהון השחור. לפיכך, מחדל מוחלט בדיווח מקים אחריות פלילית חמורה הנושאת עונש מאסר ממושך.
משטר איסור הלבנת הון מטיל חובות רגולטוריות קפדניות על גופים פיננסיים שונים. לפיכך, בעבר סברו גורמים מסוימים כי הפרת חובות אלו גוררת סנקציות כספיות בלבד. עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון הבהירה כי התנהלות פסיבית עלולה להוביל להרשעה פלילית חמורה. אי דיווח נותן שירותי מטבע עלול להיחשב כמסירת מידע כוזב לכל דבר ועניין.
במאמר זה נסקור את פסק דינו המנחה של בית המשפט העליון. בנוסף, ננתח את גבולות האחריות הפלילית, ונציג צעדים מעשיים לניהול פעילות פיננסית תקינה.
סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000. עם זאת, אוסר על עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח. מטרת הסעיף היא למנוע עקיפה של חובות הדיווח המוטלות מכוח סעיפים 7 ו-9 לחוק. בנוסף, החוק מגדיר במפורש.
כי מסירת מידע כוזב כוללת גם אי מסירת עדכון לגבי פרט החייב בדיווח.
לפיכך, הדין הפלילי אינו דורש בהכרח פעולה פיזית אקטיבית של זיוף נתונים. כתוצאה מכך, סעיף 18 לחוק העונשין, תשל״ז-1977, קובע כי מעשה כולל גם מחדל. כאשר קיימת חובה חוקית לפעול. כתוצאה מכך, שילוב הוראות אלו יוצר מארג נורמטיבי נוקשה כלפי גופים פיננסיים:
-
חובת רישום מוקדמת: חובה להירשם במרשם נותני שירותי מטבע המנוהל במשרד האוצר.
-
חובת זיהוי ואימות: רישום פרטי הזיהוי של מקבלי השירות ושמירת מסמכים כנדרש.
-
חובת דיווח תקופתי ומיידי: דיווח לרשות המוסמכת על כל פעולה החורגת מהסף הקבוע בצו.
-
איסור על פיצול עסקאות: איסור מלאכותי על חלוקת פעולות במטרה לעקוף את חובת הדיווח.
יתרה מכך, המחוקק הסדיר גם מנגנון של עיצום כספי במסגרת תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס״ב-2001. אולם מסלול זה אינו מעניק חסינות מפני העמדה לדין פלילי במקרים חמורים.
עובדות המקרה: ע״פ 3395/06 מאיר כהן נ' מדינת ישראל
פסק הדין המרכזי בסוגייה זו ניתן על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. לעומת זאת, במסגרת ע״פ 3395/06 מאיר כהן נ' מדינת ישראל. הרכב השופטים כלל את כבוד השופטים א' א' לוי, א' רובינשטיין וד' ברלינר. אשר נתנו את פסק דינם ביום 30.04.2007.
פעילות עסקית ללא רישום והיעדר דיווחים
המערער ניהל בירושלים עסק למתן שירותי המרת מטבע בשם Change Point בין החודשים אוגוסט לדצמבר 2003. לדוגמה, במהלך תקופה זו, פעל המערער ללא רישום כדין במרשם נותני שירותי מטבע. במהלך פעילותו ביצע המערער לפחות 84 פעולות המרה בשווי של 50,000 ש״ח ומעלה כל אחת. סך כל הפעולות הגיע להיקף של 7,791,474 ש״ח.
בנוסף, המערער נמנע לחלוטין מהעברת דיווחים לרשות המוסמכת על פעולות אלו. לדוגמא, כמו כן, ביקורת בעסקו העלתה כי הנתונים במחשבו לא כללו את פרטי הזיהוי הנדרשים בצו. במקביל לכך, התגלו חמישה מקרים שבהם פיצל עסקאות באותו יום עבור אותו לקוח. כדי להימנע מלהגיע לסף הדיווח.
פסיקת בית המשפט המחוזי והרשעת המערער
בית המשפט המחוזי בירושלים, מפי כבוד השופט מ' רביד. כלומר, הרשיע את המערער בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון. זאת לאחר שהמערער הודה בעבירה של עיסוק ללא רישום לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק. השופט קבע עובדתית.
כי המערער ידע על חובת הדיווח כבר מחודש אוגוסט 2002 בעקבות מכתב מבנק ישראל.
על כן, גזר בית המשפט המחוזי על המערער שישה חודשי מאסר. אולם, מתוכם חודשיים לריצוי בפועל וארבעה בעבודות שירות. כמו כן, הטיל עליו תשעה חודשי מאסר על תנאי. וחילט סכום של 100,000 ש״ח שנתפס בעסקו.
בעקבות גזר הדין, הגיש המערער ערעור לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ועל חומרת העונש.
הכרעת העליון: מדוע אי דיווח נותן שירותי מטבע מהווה מידע כוזב?
כבוד השופטת ד' ברלינר, בהסכמת השופטים א' א' לוי וא' רובינשטיין. אמנם, דחתה את הערעור על שני חלקיו. פסק הדין קבע קביעות עקרוניות הנוגעות ליסודות העבירה ולתחולתה על נותני שירותים פיננסיים.
משמעות המחדל בסעיף 3(ב) לחוק
ראשית, בית המשפט דחה את הטענה לפיה מסירת מידע כוזב מחייבת מעשה אקטיבי בלבד. ואולם, השופטת ברלינר הבהירה כי אם אי מסירת עדכון נחשבת מידע כוזב. הרי שאי דיווח מוחלט מהווה קל וחומר. הימנעות גורפת מדיווח מעלימה את הפעילות כולה מעיני הרשויות ומשבשת את הפיקוח.
שנית, רכיב הכוונה מתמזג עם רכיב המעשה במקרים אלה. אי מסירת הדיווח מהווה ביטוי מובהק לרצונו של העוסק שלא יהיה דיווח. לפיכך, השמטת המידע מספקת מענה מלא הן ליסוד העובדתי והן ליסוד הנפשי הנדרש בעבירה.
מעמדם של חלפני כספים כשומרי סף
מעבר לכך, השופטים דחו את הטיעון לפיו סעיף 3(ב) חל רק על מקבלי השירות. ולא על נותני השירות. לשון הסעיף נוקטת במונח הכללי ״העושה״, הפונה לכל אדם. לחלפני כספים קיים אינטרס כלכלי מובהק לספק שירות אנונימי כדי למשוך לקוחות המבקשים להטמיע כספים שמקורם מפוקפק.
כבוד השופט א' רובינשטיין הוסיף. כי נותני שירותי מטבע משמשים כ״שומרי שער״ ומהווים צופה לבית ישראל במאבק בהון השחור. מתן פטור פלילי למי שמצוי בצומת העברת הכספים ירוקן את החוק מתוכן. לפיכך, בית המשפט דחה גם את הטענות בנוגע לאי פרסום הנחיות מפורטות ברשומות.
וקבע כי חובת הבירור חלה על העוסק עצמו.
השלכות מעשיות: חובת דיווח של נותן שירותי מטבע בפועל
פסיקת בית המשפט העליון משנה מהותית את תפיסת הסיכון בענף שירותי המטבע. כיום ברור לכל. כי אי דיווח נותן שירותי מטבע חושף את העוסק לסנקציות פליליות של עד עשר שנות מאסר. לצד חילוט רכוש וסגירת העסק.
השוואה בין מסלולי אכיפה בגין מחדלי דיווח של נותני שירותי מטבע מאפיין מסלול מנהלי (עיצום כספי)מסלול פלילי (סעיף 3(ב))היסוד הנפשי הפרה טכנית או רשלנות ללא כוונת הסתרה מטרה או כוונה מודעת למנוע דיווח לרשות חומרת הסנקציה קנס כספי מדורג לפי תקנות עיצום כספי מאסר בפועל של עד 10 שנים וחילוט רכוש רישום פלילי אינו מותיר רישום פלילי לחברה או למנהלה רשעה פלילית מלאה בעבירה כלכלית חמורה השפעה על הרישיון התליית רישיון או אזהרה מנהלית שלילה מוחלטת של רישיון העיסוק בתחום
אזהרה: פיצול עסקאות לסכומים הנמוכים מרף 50,000 ש״ח מהווה אינדיקציה ראייתית חזקה לכוונה פלילית לעקוף את חובת הדיווח, ומוביל ישירות להרשעה פלילית.
שימו לב: דיווח לבנק ישראל לצורך קבלת קוד משדר אינו מהווה תחליף לדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, ואינו מקנה הגנה מפני אחריות פלילית.
שלבים למניעת חשיפה פלילית בענף שירותי המטבע
על מנת לפעול במסגרת החוק ולהימנע מהסתבכות בהליכים משפטיים. על כל נותן שירותים פיננסיים ליישם נהלי עבודה מחמירים:
-
הסדרת רישום חוקי. אין לבצע פעולה פיננסית אחת לפני השלמת הרישום המלא במרשם נותני שירותי מטבע.
-
זיהוי ואימות לקוחות. יש לדרוש תעודת זהות רשמית, לאמת את הפרטים ולתעד מען מלא בכל פעולה המחייבת זאת.
-
הטמעת מערכות מחשוב ייעודיות. יש להפעיל תוכנה החוסמת פיצול עסקאות ומפיקה התראות אוטומטיות על פעולות המחייבות דיווח.
-
העברת דיווחים שוטפים. יש להקפיד על משלוח דוחות במועדים הקבועים בתקנות ישירות לרשות לאיסור הלבנת הון.
-
קבלת ייעוץ משפטי שוטף. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום איסור הלבנת הון לבחינת נהלי הציות של העסק.
שאלות ותשובות
האם אי דיווח נותן שירותי מטבע גורר מאסר בפועל?
כן, בית המשפט העליון בעניין מאיר כהן אישר עונש מאסר בפועל בגין אי דיווח. בית המשפט הדגיש כי המאבק בהון השחור מחייב ענישה מרתיעה הכוללת כליאה ממשית.
מהו הסכום המחייב העברת דיווח לרשות המוסמכת?
צו נותני שירותי מטבע קובע חובת דיווח על פעולת המרה או שירות פיננסי בשווי של 50,000 ש״ח לפחות. בנוסף, קיימת חובה לדווח על פעולות בלתי רגילות בכל סכום שהוא.
האם פיצול עסקאות מהווה עבירה על חוק איסור הלבנת הון?
בוודאי, חלוקת סכום כולל למספר פעולות קטנות מתחת לרף 50,000 ש״ח נחשבת למעשה מרמה שמטרתו סיכול הדיווח. בתי המשפט רואים בכך ראיה ישירה לכוונה פלילית לפי סעיף 3(ב).
האם דיווח לבנק ישראל פוטר מדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון?
לא, הדיווח לבנק ישראל משרת תכליות מוניטריות וסטטיסטיות שונות לחלוטין. הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון כולל פרטי זיהוי פרטניים של מקבל השירות. ואינו מושג באמצעות בנק ישראל.
סיכום פסק הדין והמשמעות לעוסקים בתחום
פסק הדין בעניין ע״פ 3395/06 מאיר כהן נ' מדינת ישראל ביצר את מעמדם של נותני שירותי מטבע כחוליה קריטית באכיפת החוק. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של כהן הן לעניין הכרעת הדין. והן לעניין גזר הדין. ההכרעה קובעת כי מחדל מוחלט מדיווח דינו כדין מסירת מידע כוזב ביודעין.
התנהלות בלתי זהירה בתחום זה עלולה להוביל לשלילת חירות ולפגיעה כלכלית קשה. לפיכך, מומלץ לכל בעל עסק בתחום הפיננסי להקפיד על ציות קפדני. ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני בכל ספק.
