מה קובע בג״ץ תעמולת בחירות אסורה בנוגע לסמכותו לדון בעתירה למניעת שידור טלוויזיה המהווה תעמולת בחירות אסורה. לפיכך, בית המשפט העליון קובע שכאשר קיים הסדר חוקי ספציפי שמקנה סמכות לגורם אחר. כגון יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, יש לפנות תחילה לאותו גורם. בג״ץ תעמולת בחירות אסורה אינו מתערב כאשר הסמכות הייחודית ניתנת לגורם אחר.
גם אם העתירה דחופה.
המאבק על אופיין של מערכות הבחירות מהווה נדבך יסודי בדמוקרטיה. בנוסף, הוא משלב חופש ביטוי עם הצורך להבטיח הוגנות ושוויון הזדמנויות. כאשר עולה טענה בג״ץ תעמולת בחירות אסורה. שאלות מורכבות מתעוררות לגבי הסמכות של הערכאה שתדון בעניין.
מקרה ב-186/81, שינוי – מפלגת המרכז נ' רשות השידור, מספק הצצה מרתקת לחלוקת סמכויות זו.
ההחלטה ניתנה בעתירה דחופה שהגישה סיעת שינוי – מפלגת המרכז. עם זאת, היא טענה כי שידור מתוכנן ברשות השידור מהווה תעמולת בחירות אסורה בתקופת הקמפיין. מקרה זה מדגים את חלוקת הסמכויות בין יושב ראש. ועדת הבחירות המרכזית לבג״ץ תעמולת בחירות אסורה בנוגע לפיקוח על תוכן השידור.
נסיבות העתירה וטענות הצדדים
העותרים, סיעת שינוי – מפלגת המרכז. לעומת זאת, פנו לבית המשפט העליון ביום שלפני שידור מתוכנן בתוכנית “השבוע – יומן אירועים”. הם טענו כי השידור מהווה תעמולת בחירות אסורה לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959. בנוסף, הם פנו קודם לכך אל יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.
וביקשו ממנו להפעיל את סמכותו לפי סעיף 17ב.
עם זאת, יושב ראש הוועדה הודיע כי אין צורך בפיצול הדיון בין הערוצים. לדוגמה, רשות השידור הציגה את העמדה כי אם יושב ראש הוועדה יחליט שהשידור אסור. היא תימנע מהפצתו.
העותרים הציגו גם טענה חלופית: גם אם השידור אינו תעמולת בחירות אסורה. לדוגמא, הוא פוגע בחובת רשות השידור להבטיח ביטוי הוגן להשקפות שונות, במיוחד בבחירות ההסתדרות.
השאלה המשפטית המרכזית בתיק
הסוגיה העיקרית הייתה קביעת הסמכות. כלומר, האם לבג״ץ תעמולת בחירות אסורה יש סמכות לדון בעתירה למניעת שידור. או שהסמכות ניתנה במפורש ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. בנוסף, בית המשפט בחן את הטענה החלופית בנוגע לפגיעה בשוויון השידור.
הכרעת בית המשפט ונימוקיו
בית המשפט העליון דחה את העתירה למתן צו על-תנאי. אולם, השופטים קבעו שהחוק מעניק ליושב ראש הוועדה את הסמכות להוציא צו מניעה. ולכן אין לבג״ץ תעמולת בחירות אסורה להתערב. בנוסף, הם מצאו.
כי אין הבחנה הגיונית בין תעמולת בחירות אסורה לכנסת לבין פגיעה בשוויון בבחירות ההסתדרות.
הם ציינו כי ההגשה בשעה מאוחרת מונעת מתן סעד יעיל. אמנם, יתרה מכך, יושב ראש הוועדה עדיין יכול להפעיל את סמכותו לפני המועד המוגדר.
המשמעות המעשית והלכת הסמכות
החלטה זו קובעת את העיקרון שהסמכות הראשונית לדון בתעמולת בחירות אסורה ניתנת לגורם המוסמך בחוק. ואולם, ולא לבג״ץ תעמולת בחירות אסורה. כאשר קיים מסלול ספציפי, יש להשתמש בו תחילה.
ההחלטה גם מדגישה את הצורך במניעת “כניסה” של נושאים לבג״ץ תעמולת בחירות אסורה דרך טענות חלופיות של פגיעה כללית.
שאלות ותשובות
האם בג״ץ תעמולת בחירות אסורה יכול למנוע שידור טלוויזיה?
בג״ץ תעמולת בחירות אסורה קובע כי כאשר החוק מעניק ליושב ראש ועדת הבחירות סמכות. יחד עם זאת, הוא אינו הערכאה הראשית. לכן, פנייה לגורם המוסמך היא הצעד הראשון.
מהו חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959?
חוק זה מסדיר את דרכי התעמולה במהלך מערכת הבחירות לכנסת. הוא כולל איסורים על תעמולה בטלוויזיה ובקולנוע בתקופה של 150 יום לפני הבחירות.
מדוע חשיבות למועד הגשת העתירה?
הגשה מוקדמת מאפשרת ליושב ראש הוועדה לפעול לפני השידור. במקרים מאוחרים, בית המשפט מתקשה להעניק סעד יעיל.
מה קורה אם רשות השידור משדרת תעמולת בחירות אסורה?
יושב ראש ועדת הבחירות יכול להוציא צו מניעה. אם הוא לא פועל. ניתן לשקול פנייה לבג״ץ תעמולת בחירות אסורה רק לאחר מיצוי ההליך המינהלי.
מדוע בית המשפט דחה את הטענה החלופית על פגיעה בשוויון?
הבית קבע שאין הבחנה משמעותית בין תעמולת בחירות אסורה לכנסת לפגיעה בשוויון בבחירות ההסתדרות. ולכן הטענה נדחתה.
מה עושים במקרה של חשש לתעמולת בחירות אסורה?
- פנו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית: זהו הגורם המוסמך להוציא צו מניעה.
- איסוף ראיות: תעדו את השידור, פרסומים וקבצים תומכים.
- ייעוץ משפטי: פנו לעורך דין המתמחה בדיני בחירות.
- עקבו אחר לוחות הזמנים: פעלו במהירות כדי למנוע שידור בלתי חוקי.
פנייה לבג״ץ תעמולת בחירות אסורה מתאימה רק לאחר שמיציתם את כל ההליכים בפני הגוף המנהל והסמכותי.
סיכום והמלצות
החלטת בג״ץ 186/81 מדגישה. כי הסמכות לדון בתעמולת בחירות אסורה ניתנת ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. כאשר קיימת סמכות ספציפית, יש לפנות תחילה אליה. בנוסף, יש להגיש עתירות במועד מוקדם כדי לאפשר סעד יעיל.
לפרטים נוספים על דיני בחירות, בקרו בעמוד דיני הבחירות. למידע נוסף על פעילות בית המשפט העליון, ניתן לצפות באתר בית המשפט העליון.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
