החזרת ילדים לפי אמנת האג: האם השלמה עם המעבר דוחה

האם בית המשפט יכול לדחות תביעה להחזרת ילדים לפי אמנת האג אם האב השלים עם המעבר לישראל?

האם בית המשפט יכול לדחות תביעה להחזרת ילדים לפי אמנת האג אם האב השלים עם המעבר לישראל?

כן, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה תביעה להחזרת ילדים על פי אמנת האג. לאחר שקבע כי האב השלים בפועל עם שהותם של הילדים בישראל. בנוסף, הכרעה זו נבעה משילוב של מצבו הנפשי הקשה, האשפוז הפסיכיאטרי ושורת פעולות שביצע בהמשך. אשר גרמו לבית המשפט לסבור שאין עוד דחיפות להפעלת הסעד המהיר שמעניקה האמנה.

אב שילדיו הוצאו ממקום מגוריהם באוסטרליה לישראל בידי אמם, במסגרת נסיעה שהוצגה כביקור משפחתי. עם זאת, הגיש תביעה להחזרתם על פי אמנת האג. בית המשפט נדרש להכריע בשלוש שאלות מצטברות: ראשית, מהו מקום מגוריהם הרגיל של הקטינים. שנית, האם ניתנה הסכמה של האב למעבר.

ושלישית, אם לא, האם השלים בדיעבד עם המצב.

לפיכך, ההכרעה מציגה דוגמה מרכזית ליישום המבחן המשולב לקביעת מקום מגורים רגיל ולגבולות הגנת ההשלמה.

בני הזוג נישאו בישראל והחליטו בשנת 2007, לאחר החלטה משותפת, להגר עם בנם הבכור לאוסטרליה. בנוסף, הם התאזרחו, עבדו והשתלבו חברתית בסידני. כתוצאה מכך, בשנת 2010 נולדה בתם. המשפחה התגוררה בדירה שכורה, הקטין למד בגן וקלט את השפה האנגלית.

בנוסף, שני ההורים תרמו לקהילה במדינה החדשה.

בעקבות משבר בריאותי ותעסוקתי של האב, שהחל לסבול מדיכאון ומחשבות אובדניות, וכן משברי נישואים. לעומת זאת, ביקשה האם בפברואר 2011 לטוס לישראל עם הילדים לביקור. היא הציגה בפני האב מצג שווא לפיו מדובר בחופשה בלבד, עם כרטיס טיסה הלוך ושוב. בפועל, היא הקדימה את מועד הטיסה וטסה לישראל עם הילדים ב-22.3.2011.

עד היום, היא לא שבה עמם.

מקום המגורים הרגיל של הקטינים – הבחינה המשפטית

על מנת לקבוע האם הרחקת הילדים הייתה שלא כדין. לדוגמה, בית המשפט דירג את מקום מגוריהם הרגיל. המושג "מקום מגורים רגיל" לא הוגדר על ידי מנסחי אמנת האג. לכן, בית המשפט נדרש לבחון בין האסכולה העובדתית, המתמקדת במיקומו הפיזי של הקטין.

לבין האסכולה הכוונתית.

האסכולה הכוונתית בוחנת גם את כוונת ההורים.

בית המשפט קבע, בהסתמך על הפסיקה בעניין גבאי נ' גבאי ובעניין בע"מ 741/11, כי מקום המגורים הרגיל של הקטינים היה אוסטרליה. החלטת הצדדים להגר הייתה החלטה משותפת, והשניים עברו הליך התאקלמות מלא. הנתבעת אף פתחה עסק עצמאי בסידני, בחרה לשכור דירה משל עצמה ותכננה להשתלב בשוק העבודה המקומי.

הקטין ראה את ביתו באוסטרליה ואף התקשה לעזוב ולנסוע עם אמו לישראל. לעומת זאת, הוא אהב את בית הספר וביום הטיסה רצה להישאר עם חבריו. לדוגמא, הקטינה נולדה באוסטרליה, ושני הקטינים התחנכו שם. מכאן, נקבע כי הרחקתם הייתה שלא כדין, בהתחשב באחריות ההורית המשותפת לפי הדין האוסטרלי.

הגנת ההסכמה – למה בית המשפט דחה אותה

הנתבעת ניסתה להסתמך על הגנת ההסכמה שבסעיף 13א לחוק. כלומר, הגנה זו קובעת שאם ההורה הנחטף נתן הסכמה להרחקה. אין עוד צורך בטיפול דחוף והתביעה נדחית. בית המשפט דחה טענה זו, כיוון שהאם הערימה על האב והסתירה ממנו את כוונתה האמיתית.

חומר הראיות הראה כי האם הסתירה את כוונתה להישאר בישראל לצמיתות. לדוגמא, היא ערכה לבן מסיבת פרידה מבית הספר מבלי ליידע את האב או את הילד עצמו. היא מסרה לבית הספר כי הם אינם חוזרים. לכן, היא רכשה כרטיס טיסה עם יעד לחזרה, אך בפועל הקדימה את הנסיעה בחודש שלם.

בנוסף, היא פנתה למטפלים של התובע ומסרה להם שהיא נוסעת לצמיתות.

לפיכך, קבע בית המשפט כי לא הייתה הסכמה אמיתית. כלומר, ההנהגה התנהלה במסווה של נסיעה תמימה. והתובע נשאר משוכנע שמדובר בביקור משפחתי עם חזרה מתוכננת.

הגנת ההשלמה – ההכרעה המכרעת

עם זאת, בבחינת טענת ההשלמה. מצא בית המשפט כי התובע השלים בפועל עם שהותם של הילדים בישראל. ההשלמה היא מושג משפטי המתייחס למצב שבו ההורה הנחטף מתנהג באופן שמעיד על קניית המצב החדש.

בית המשפט לקח בחשבון את מצבו הנפשי הקשה של התובע. את האשפוז הפסיכיאטרי מרצון ואת שורת הפעולות שביצע לאחר מכן. להלן רשימה של פעולות שאיתן ראה בית המשפט השלמה:

• הסכמה לרכישת רכב בישראל.
• שליחת שני ארגזים עם ספרים של הילדים ארצה.
• הצעת תשלום מזונות מראש לשלוש שנים, להפקדה בחשבון על שם האם.
• שליחת העתק תעודת זהות של הקטין כדי לאפשר את שימורו בבית הספר בישראל.
• ויכוח על דרכים לקבלת סיוע כספי בישראל.
• הצעת מזונות לשלוש שנים, ללא דרישה לחזרת הילדים גם משהתייצב מצבו.

בתחילת אפריל 2011 הודיעה הנתבעת שהיא מתכננת להישאר עם הקטינים בישראל. ואולם, התובע נתן הסכמה לכך, משום שמצבו הרפואי לא איפשר לו לטפל בקטין באותה עת. הוא אף שקל בעצמו לחזור לישראל, אך החליט שמצבו אינו מאפשר זאת.

גם כשמצבו התייצב בחודש אוקטובר 2011, הוא לא דרש חזרה לאוסטרליה. יחד עם זאת. הוא הציע לאם הצעות לסיום מערכת היחסים ואף הציע להעביר סכום לתשלום מזונות. במילים אחרות, הוא לא ניסה לשבור את המצב החדש.

הכרעת בית המשפט והנימוקים המפורטים

בית המשפט קבע כי אין עוד דחיפות להפעלת הסעד המהיר שמעניקה אמנת האג. מאידך, מטרת האמנה היא להבטיח אמצעים מהירים ויעילים להחזרת הילד למצבו הקודם. אך כשההורה הנחטף השלים עם המצב החדש, אין לשאול את האמנה לייצר החזרה דחופה.

בית המשפט קבע את הוראות ההחלטה להלן:

• התביעה נדחתה.
• האב חויב בהוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח לנוכח נסיבותיו.
• כל פיגור בתשלום יחויב בהפרשי ריבית ובמצטבר כדין.

בית המשפט ציין במפורש כי קיבל חלק מטענות התובע. מצד שני, ובשל אילוצו להגיע לארץ מאוסטרליה למרות מצבו הרפואי והכלכלי, הוא חויב בהוצאות. החלטה זו משקפת איזון בין שיקולי צדק לבין המצב האישי הקשה של התובע.

השלכות מעשיות של הפסיקה

פסק הדין ממחיש את יישום המבחן המשולב לקביעת מקום מגורים רגיל של קטינים. לסיכום, המבחן משלב את הבחינה העובדתית של מרכז חיי הילד עם כוונת ההורים. הוא אינו מתבסס על עובדה בודדת אלא על בדיקה מעמיקה של מציאות החיים של הילד.

בנוסף, פסק הדין מבהיר את גבולות הגנת ההשלמה לפי סעיף 13א לאמנת האג. לאור זאת, גם התנהגות שמקורה במצוקה אישית וברצון להימנע מעימות עשויה להיחשב השלמה. לא דרושה הסכמה מודעת ומלאה כדי שהשלמה תיחשב. התביעה עברה למסלול הרגיל של בירור שאלת המשמורת הקבועה.

שאלות ותשובות

מה עושים במקרה של הרחקת ילדים?

1. אסוף ראיות מיד. שמור הודעות, דואר אלקטרוני, תמלילי שיחה ותמונות שיכולות לתמוך בטענותיך. חומר הראיות הוא הבסיס לכל הליך משפטי.
2. פנה לעורך דין מומחה. עורך דין שמתמחה באמנת האג ובדיני משפחה יוכל להדריך אותך לגבי ההליך הנכון והתוכן המשפטי.
3. הגש בקשה לבית המשפט במועד הקרוב. הזמן הוא גורם מכריע בהליכים אלו, והאמנה מחייבת פעולה מהירה.
4. אסוף מידע על מקום המגורים הרגיל. לכן, תעד את מרכז חיי הקטין, מוסדות החינוך, הקשרים החברתיים והרשומות הרפואיות.
5. שקול פנייה לגישור. לפני הגשת תביעה, ניסיון להגיע להסכם דרך גישור יכול לחסוך זמן, עלויות ומתח רגשי.

טעויות נפוצות שיש להימנע מהן

טעות נפוצה היא ההנחה שהוראה משותפת להגירה מבטלת את זכות ההורה השני לתבוע החזרה. החלטה משותפת להגר אינה מצדיקה הרחקה חד-צדדית ולא תמחוק את זכויות המשמורת.

טעות נוספת היא אי-תיעוד ההתכתבויות והפעולות בין הצדדים. חלק מההורים אינם שומרים הודעות ודואר אלקטרוני, ובכך מאבדים ראיות מכרעות. תיעוד מעשי יוצר בסיס עובדתי חזק.

בנוסף, טעות שלישית היא ניסיונות לשכנע את ההורה השני בלחץ רגשי בלבד, מבלי לייעוץ משפטי. ההליך המשפטי דורש תוכנית מחושבת ומסמכים מסודרים, ולא שיחת רגש.

כאשר צריך לפנות לעו"ד או לגישור

יש לפנות לעורך דין מיד לאחר שהתברר כי הילדים נמצאים מחוץ למדינה. מכיוון שהאמנה מחייבת פעולה מהירה וכל עיכוב עלול לפגוע באפשרות להחזרה. לעומת זאת, אם מצבם הנפשי של ההורים מורכב. גישור יכול לספק פתרון המאפשר פיוס ודאגה לרווחת הילדים.

במקרים בהם ההורה הנחטף נמצא במצוקה נפשית. יש לשקול גם פנייה לשירותי תמיכה פסיכולוגית לצד ההליך המשפטי. בית המשפט רשאי לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של ההורה. אך אינו משחרר אותו מאחריות לגבי מעשיו בהמשך.

לסיכום

פסק הדין בתמ"ש 51934-11-11 מספק הדרכה משפטית חשובה ליישום אמנת האג בפסיקה הישראלית. הוא מדגים כיצד בית המשפט בוחן את מושג "מקום מגורים רגיל". וכיצד הגנת ההשלמה יכולה להביא לדחיית תביעת החזרה. גם אם הילדים הוצאו ממקום מגוריהם שלא כדין, כאשר ההורה הנחטף השלים עם המצב החדש.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.