עובד רשאי לזקוף עד 8 ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ילדו שמתחת לגיל 16, והם נזקפים על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו ולא מתווספים אליהם. הורה עצמאי זכאי לעד 8 ימים נוספים, כלומר עד 16 ימים בשנה. הזכות מעוגנת בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) ובתקנות שלפיו, ולא בחוק עבודת נשים. התשלום נקבע לפי כללי דמי מחלה הרגילים: היום הראשון ללא תשלום, היום השני והשלישי במחצית השכר היומי, ומהיום הרביעי שכר מלא.
ילד עם חום בשבע בבוקר מייצר החלטה מיידית שאין זמן לבדוק אותה. הורים רבים מגלים רק בתלוש המשכורת מה בדיוק מגיע להם, ולעיתים מגלים שהמעסיק חישב אחרת. המאמר מסביר מה קובע החוק, מה נזקף על חשבון מה, ומה עושים כשהמעסיק אינו משלם כנדרש.
מה בדיוק אומר החוק
הזכות להיעדר בשל מחלת ילד מוסדרת בחוק ייעודי: חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) ותקנותיו. לצידו פועל חוק דמי מחלה הכללי, שקובע את שיטת התשלום, וחוקים משיקים שמסדירים היעדרות בשל מחלת הורה או מחלת בן זוג. חשוב להבין את המנגנון: אין כאן מכסת ימים חדשה. מדובר בזכות לזקוף ימי היעדרות על חשבון ימי המחלה שהעובד כבר צבר, כך שעובד שמאגר ימי המחלה שלו מרוקן לא יקבל תשלום גם אם טרם ניצל את שמונת הימים.
נקודה שנייה שחשוב להכיר: מספר הילדים אינו משנה. הורה לשני ילדים אינו זכאי לכפל ימים, והחישוב נעשה לפי תקופת ההיעדרות של ההורה ולא לפי זהות הילד שחלה.
| המצב | היקף הזכאות בשנה |
|---|---|
| ילד מתחת לגיל 16 | עד 8 ימים, על חשבון ימי המחלה הצבורים |
| הורה עצמאי לילד מתחת לגיל 16 | עד 8 ימים נוספים, ובסך הכול עד 16 ימים |
| ילד עם מוגבלות קבועה, הורה עצמאי | עד 36 ימים בשנה, ובנוסף 104 שעות בשנה לסיוע לילד ללא ניכוי מהשכר |
| ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או המטופל בדיאליזה, הורה עצמאי שעבד שנה לפחות | עד 110 ימים בשנה, על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה לפי בחירת ההורה |
איך מחושב התשלום
שיטת התשלום זהה לזו שחלה על מחלת העובד עצמו. עבור היום הראשון של ההיעדרות אין תשלום כלל. עבור היום השני והשלישי משולמת מחצית משכר העבודה היומי. מהיום הרביעי ואילך משולם שכר מלא.
לכלל הזה יש חריג משמעותי: כשמדובר בילד עם לקות קבועה, התשלום הוא בגובה השכר הרגיל כבר מהיום הראשון. חריג נוסף חשוב לא פחות הוא מקור הזכות. עובדי מדינה, וכן עובדים שחל עליהם הסכם קיבוצי או הסכם אישי מיטיב, זכאים לפי אותו הסדר ולא לפי החוק, ולעיתים מקבלים תשלום מלא מהיום הראשון. לכן בדיקת תנאי ההעסקה שנקבעו בחוזה קודמת לכל חישוב לפי החוק.
איך מממשים את הזכות בפועל
- אישור רפואי. תעודת מחלה מרופא שמעידה על מחלת הילד. בלעדיה אין למעסיק בסיס לשלם.
- הצהרת העובד. הצהרה בכתב על היעדרות עקב מחלת ילד, בנוסח המקובל.
- תיאום בין ההורים. כששני ההורים חולקים את ימי ההיעדרות, כל אחד מודיע במקום עבודתו על היעדרות ההורה השני ומצרף העתק מההצהרה שהוגשה שם.
- ספירה משותפת. כשההורים מתחלקים, ספירת הימים לצורך חישוב דמי המחלה נעשית לשניהם יחד, החל מהיום הראשון להיעדרות ההורה הראשון.
- בדיקת התלוש. ודאו שהתשלום חושב לפי המדרג הנכון, ושהימים נוכו ממאגר ימי המחלה ולא מימי החופשה.
ארבע טעויות שחוזרות
הראשונה היא הנחה שמדובר במכסה נוספת. הימים נזקפים על חשבון ימי המחלה הצבורים, ולכן עובד חדש יחסית עלול לגלות שאין לו מספיק ימים צבורים.
השנייה היא היעדר תיאום בין ההורים, שיוצר גם כפילות בבקשות וגם חישוב שגוי של התשלום.
השלישית היא ויתור על תעודת מחלה, מתוך מחשבה שיום אחד לא דורש אישור. בלי האישור המעסיק רשאי לראות בהיעדרות היעדרות ללא הצדקה.
הרביעית היא אי בדיקה של ההסכם החל על מקום העבודה. במגזרים רבים ההסדר מיטיב על החוק, ועובד שמסתפק במינימום החוקי מוותר על כסף שמגיע לו.
מתי כדאי לפנות לעורך דין דיני עבודה
לא כל ויכוח על יום מחלה מצדיק הליך, אבל יש מצבים שבהם פנייה מוקדמת חוסכת הרבה. הראשון הוא מחלוקת חוזרת על מספר הימים או על אופן החישוב, במיוחד כשההפרש מצטבר על פני חודשים. השני הוא מצב שבו הילד סובל ממחלה כרונית או ממוגבלות, והזכויות מורכבות ומשלבות מספר מקורות. השלישי הוא תחושה שההיעדרויות הפכו לגורם בהתייחסות אל העובד, למשל בשינוי תפקיד, בהפחתת שעות או ביחס שונה בהשוואה לעמיתים. הרביעי הוא הצורך לנסח פנייה מסודרת למעסיק, שמצרפת את התיעוד הרפואי ואת החישוב, ומעמידה את הדרישה בכתב לפני שהיא הופכת לתביעה.
פיטורים על רקע היעדרות
אין בחוק איסור גורף לפטר עובד שנעדר בשל מחלת ילדו, אך גם אין למעסיק יד חופשית. פיטורים שנעשים בשל עצם מימוש הזכות עלולים להיחשב פגיעה בזכות קוגנטית ולהקים עילה לפיצוי, ובית הדין לעבודה בוחן את הסמיכות בזמן, את הנימוקים שניתנו ואת ההליך שקדם לפיטורים. שימוע שנערך כדין, נימוק ענייני ותיעוד מסודר הם מה שמבדיל בין פיטורים לגיטימיים לפיטורים פסולים.
עובד שחושש שההיעדרויות הפכו לעילה נגדו צריך לתעד הכול: אישורים רפואיים, הודעות למעסיק, ותגובות שקיבל. תיעוד כזה הוא הבסיס לכל טענה עתידית, בין אם מדובר בהליך פיטורים ובשימוע שנערך בו ובין אם במיצוי ימי מחלה סמוך לסיום העסקה.
בדיקה של התלושים, של ההסכם החל עליכם ושל אופן ניצול הימים מגלה במהירות אם החישוב תקין ומה ההפרש שנצבר.
שאלות ותשובות
לכמה ימי היעדרות בשל מחלת ילד זכאי הורה?
עד 8 ימים בשנה לילד מתחת לגיל 16, על חשבון ימי המחלה הצבורים. הורה עצמאי זכאי לעד 8 ימים נוספים, ובסך הכול עד 16 ימים.
איך מחושב התשלום על הימים האלה?
כמו דמי מחלה רגילים: היום הראשון ללא תשלום, היום השני והשלישי במחצית השכר היומי, ומהיום הרביעי שכר מלא. לילד עם לקות קבועה משולם שכר מלא כבר מהיום הראשון.
הימים האלה מתווספים לימי המחלה שלי?
לא. הם נזקפים על חשבון ימי המחלה הצבורים, ולכן עובד שמאגר ימי המחלה שלו התרוקן לא יקבל תשלום גם אם טרם ניצל את שמונת הימים.
יש לי שני ילדים, מגיעים לי פי שניים ימים?
לא. הזכאות אינה תלויה במספר הילדים, והחישוב נעשה לפי תקופת ההיעדרות של ההורה מהעבודה.
חייבים להביא אישור רופא?
כן. יש להגיש למעסיק תעודת מחלה מרופא שמעידה על מחלת הילד, וכן הצהרה בכתב על ההיעדרות.
אפשר לחלק את הימים בין שני ההורים?
כן, ואז הספירה נעשית לשניהם יחד מהיום הראשון להיעדרות ההורה הראשון. כל הורה חייב להודיע במקום עבודתו ולצרף העתק מהצהרת ההורה השני.
מעסיק יכול לפטר עובד שנעדר בגלל ילד חולה?
אין איסור גורף, אך פיטורים בשל עצם מימוש הזכות עלולים להקים עילה לפיצוי. בית הדין לעבודה בוחן את הסמיכות בזמן, את הנימוקים ואת ההליך שקדם לפיטורים.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
