דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / ביטוח לאומי (נזקי גוף) / ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה: כך תמנעו פיצוי חסר
ביטוח לאומי (נזקי גוף)

ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה: כך תמנעו פיצוי חסר

ע
עו״ד גלעד מלכא | | 4 דקות קריאה

בית המשפט העליון קבע הלכה חשובה בנושא ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה כאשר האחריות בפשרה ולא בגזרה של תביעה, ולכן הניכוי מתבצע לפי שיעור האחריות היחסי של המזיק ולא לפי מלוא הגמלאות. ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה מבטיח נזקים מלאים לנפגעים בתביעות רשלנות רפואית ותאונות. עם זאת, החוק מונע פיצוי חסר לניזוקים. בנוסף, העיקרון מהווה אבן בוחן מרכזית בפסיקת פיצויי נזקי גוף. בנושא זה קראו גם: ועדות רפואיות: המדריך השלם לנפגעי גוף וליווי עורך דין.

רקע והליך משפטי בתביעת ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה

ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה הוא נושא מרכזי בתחום זה. ההליך המרכזי קובע את ההלכה הוא ע״א 3097/02. ערעור על פסק דין בית משפט מחוזי בת״א 498/93. בנוסף, פסק הדין נידון בבית המשפט העליון בתור בית משפט לערעורים אזרחיים. השופטים דורנר, ריבלין ופרוקצ'יה קבעו את פסק הדין ב‑2.6.2004. כדי להבין את המשמעות של ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה, ולקבל ליווי מקצועי בנושא, מומלץ להיעזר בעורך דין נזיקין ביטוח לאומי: ליווי מקיף בנזקי גוף.

המערער, מלמד, נולד ב‑1977 וסובל מפיגור שכלי. הוא מקבל גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. המערערים טענו שהנזק נגרם מרשלנות רפואית במרכז הרפואי סורוקה.

הסדר הפשרה

בית המשפט המחוזי הציע פשרה: קופת החולים תישא במחצית מדמי הנזק. בנוסף, פסק הדין קבע תשלום במחצית מהסכום בתשלומים עיתיים. עם זאת, בית המשפט נימק ניכוי של מלוא הגמלאות.

המערערים ערערו על ניכוי מלוא הגמלאות. בנוסף, קופת החולים הגישה ערעור שכנגד על גובה הנזק.

השאלה המשפטית המרכזית וטענות הצדדים

השאלה הייתה האם יש לנכות את מלוא ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה או רק חלק יחסי המתאים לשיעור האחריות של המזיק. המערערים טענו שהפחתת מלוא הגמלאות תגרום להתעשרות קופת החולים ולא לפצות את הניזוק כראוי. בנוסף, הם הצביעו על החשש מפיצוי חסר. להרחבה ראו: תביעות ביטוח נזקי גוף: מדריך מקיף לעורך דין נזיקין.

לעומת זאת, קופת החולים טענה שהסכמתה לשאת בחלק מהנזק מחייבת ניכוי מלא של הגמלאות. עם זאת, היא טענה שהמוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע את כל הגמלאות.

ההכרעה של בית המשפט העליון

השופט ריבלין קיבל את ערעור המערערים רק בנושא הניכוי. בנוסף, הוא דחה את יתר הערעורים. בית המשפט קבע כי זכות ההשבה של המוסד מבוססת על עקרון התחלוף. אך היא מוגבלת לגובה אחריות המזיק בפשרה.

לפיכך, בית המשפט קבע שניתן לנכות רק חלק מהגמלאות בהתאם לשיעור האחראיות של המזיק. לדוגמה, במקרה זה קופת החולים קיבלה מחצית מהנזק, ולכן יש לנכות רק מחצית מהגמלאות.

בנוסף, בית המשפט ציין שהכלל שונה במקרים של רשלנות תורמת של הניזוק. שם ניכוי מלא של הגמלאות נדרש.

המסגרת הנורמטיבית של ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה

החוק מעניק למוסד לביטוח לאומי זכות שיפוי על גמלאות ששולמו לנפגעים. בנוסף, סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע את זכות השבת הפיצוי מצד שלישי. עם זאת, זכות זו מוגבלת לחובת המזיק כלפי הניזוק.

בנוסף, סעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין מבהיר כי אם המזיק הוא מעביד הניזוק. זכות השיפוי לא קמה. עם זאת, סעיף 82(א) קובע שהכלל נשמר גם במקרים אלו.

כלל ההשתק והשפעתו

כלל ההשתק מונע התדיינות חוזרת באותו נושא. עם זאת, בית המשפט קבע. כי פסק דין פשרה אינו יוצר השתק עילה בפני המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, המוסד לא היה צד להליך ולכן לא קיבל קרבה משפטית.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין קובע נוסחה לחישוב ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה חלקית. עם זאת, הניכוי נעשה לפי שיעור האחריות של המזיק ולא לפי מלוא הגמלאות.

לדוגמה, אם שומת הנזק היא 100,000 ש״ח והגמלאות הן 25,000 ש״ח. והסכם הפשרה קובע אחריות של 50%, ניכוי הגמלאות יהיה 12,500 ש״ח. בנוסף, הנפגע יקבל יתרת הפיצוי 37,500 ש״ח.

לכן, השיטה מבטיחה פיצוי הוגן לניזוק ומונעת פיצוי יתר למזיק.

הבחנה ברשלנות תורמת

במקרים של רשלנות תורמת, בית המשפט מנכה תחילה את רמת הרשלנות של הניזוק משומת הנזק. לאחר מכן, הוא מנכה את מלוא הגמלאות, כי הפעולה של המזיק גרמה לכל ההפסדים. עם זאת, במקרים של פשרה חלקית, ניכוי הגמלאות מתבצע רק לפי אחוז האחריות של המזיק.

סיכום

פסק הדין בע"א 3097/02 קבע הלכה תקדימית לגבי ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה. בנוסף, הוא מגן על נזקים מלאים לנפגעים ומונע פיצוי חסר. עם זאת, הפשרה אינה מחייבת את המוסד לביטוח לאומי במעשה בית דין, ולכן יש ליישם את תוחלת ההשבה הצפויה. למידע נוסף ראו את המאמר ניכוי גמלאות ביטוח לאומי בפשרה.

  • ניכוי גמלאות לפי שיעור האחריות.
  • מניעת פיצוי חסר לניזוק.
  • מניעת חבות יתר למזיק.
  • החלת הכלל רק במקרים של פשרה, לא ברשלנות תורמת.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד גלעד מלכא
עו״ד גלעד מלכא
עו"ד גלעד מלכא (מ.ר. 44371), מומחה לנזיקין, ביטוח לאומי וזכויות נכי צה"ל. הכותב והעורך המשפטי של מדריכי הנזיקין והביטוח הלאומי באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום נזיקין ונזקי גוף?

מידע וייצוג בנזיקין ונזקי גוף