בקצרה, ותיקון למספר התקנה: ההוראה שנדונה בפסק הדין היא תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא "תקנה 10(500)". לשונה: "האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה". ברע"א 3765/90, אלבה מכונות לעיבוד מתכת בע"מ נ' CLOGAR S.P.A, שניתן ביום 18.11.1990, קבע השופט לוין כי לפי נוסח התקנה באותה עת לא ניתן היה להמציא הודעת צד רביעי אל מחוץ לתחום המדינה, מפני שההודעה אינה חלק מ"תובענה" קיימת במובן התקנה. השופט הביע אי שביעות רצון מהתוצאה וקרא לתקן את התקנות. עדכון מהותי: תקנות 1984 בוטלו והוחלפו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שנכנסו לתוקף ביום 01.01.2021, וההוראה המקבילה בהן היא תקנה 166(9), שנוסחה שונה. לכן אין להסתמך כיום על ההלכה כפי שנוסחה אז בלי לבדוק את הנוסח העדכני.
נתבע ישראלי שנתבע בשל מוצר שיוצר בחוץ לארץ מבקש באופן טבעי לצרף להליך את היצרן הזר. השאלה אם הדין מאפשר לו זאת אינה טכנית: היא קובעת אם ההתדיינות תתנהל בזירה אחת או שהנתבע הישראלי יישא לבדו בסיכון וייאלץ לפתוח הליך נפרד בחו"ל. פסק הדין בעניין אלבה עסק בדיוק בנקודה הזו, וחשף פער דיוני שהוביל לתיקון התקנות.
המסגרת המשפטית: המצאה מחוץ לתחום המדינה
תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכותרתה "המצאה מחוץ לתחום השיפוט", מנתה עשר עילות שבהתקיים אחת מהן רשאי בית המשפט להתיר המצאת כתב בי דין אל מחוץ לתחום המדינה. העילה שנדונה בפסק הדין היא תקנת משנה (10), שעניינה "בעל דין דרוש או בעל דין נכון בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה".
השאלה הפרשנית הייתה אם המילה "תובענה" מתייחסת רק לתביעה העיקרית, או שהיא כוללת גם הודעה לצד שלישי או לצד רביעי. המבקשת טענה שההודעה נחשבת נספח לתובענה. השופט לוין דחה את הטענה וקבע שההודעה אינה חלק מתובענה קיימת במובן התקנה, ולכן אינה ניתנת להמצאה לפיה.
נימוקי בית המשפט
בית המשפט עמד על כך שהתקנה מאפשרת המצאה רק לבעל דין ב"תובענה" שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר שקיבל הזמנה כדין בתחום המדינה. במקרה שנדון לא התקיים המבנה הזה, ולכן לא ניתן היה להיעזר בעילה.
השופט לוין הביע אי שביעות רצון מהתוצאה, וציין שהמצב שנוצר יוצר חוסר שוויון בין בעלי הדין ואינו רצוי. הוא קרא לתיקון מקביל של התקנות כדי למנוע מצבים דומים בעתיד. המלצתו הובילה לשינויים מאוחרים יותר.
מה השתנה מאז: תקנה 166 לתקנות התשע"ט-2018
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בוטלו והוחלפו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. ההוראה המקבילה כיום היא תקנה 166, שכותרתה "המצאה מחוץ לתחום המדינה", והיא מונה עשר עילות משלה. שתי עילות רלוונטיות במיוחד לענייננו:
- תקנה 166(9): "האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר". שימו לב להבדל מהותי מהנוסח הישן: התנאי שלפיו לאותו אדם אחר "הומצאה הזמנה כדין בתחום המדינה" אינו מופיע עוד.
- תקנה 166(10): עילה חדשה לגמרי, שלפיה ניתן להמציא כאשר האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה באותה תובענה נגדו יש זיקה מהזיקות המנויות בתקנה.
בנוסף, תקנה 167 מסדירה את הליך ההמצאה עצמו ומחייבת הגשת בקשה בכתב שבתצהיר התומך בה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום, ופירוט המקום שבו נמצא הנמען. תקנה 168 מאפשרת לנמען לכפור בסמכות בית המשפט מכוח ההמצאה.
| הנושא | תקנה 500(10) לתקנות התשמ"ד-1984 | תקנה 166(9) לתקנות התשע"ט-2018 |
|---|---|---|
| מעמד הנמען | בעל דין דרוש או בעל דין נכון | בעל דין דרוש או נכון |
| ההליך שאליו מצורף | תובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר | תביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר |
| דרישת המצאה בתחום המדינה לאדם האחר | קיימת במפורש | אינה מופיעה |
| עילת זיקה נוספת | אינה קיימת | קיימת בתקנה 166(10) |
| הליך הבקשה | לפי תקנה 501 | לפי תקנה 167, בצירוף תצהיר מפורט |
| כפירה בסמכות | לפי הפסיקה | מוסדרת במפורש בתקנה 168 |
אזהרה מרכזית: פסק הדין בעניין אלבה פירש נוסח תקנות שאינו בתוקף עוד. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בוטלו, ותקנות התשע"ט-2018 חלות מיום 01.01.2021. אין להסתמך על ההלכה כפי שנוסחה אז כדי לקבוע שלא ניתן להמציא הודעת צד רביעי לחו"ל, בלי לבדוק את הנוסח העדכני של תקנה 166 ואת הפסיקה שניתנה על פיה. הפניה למספר "תקנה 10(500)" שגויה גם ביחס לנוסח הישן: המספור הנכון הוא 500(10).
המשמעות המעשית
פסק הדין נותר בעל ערך בשני מישורים. ראשית, כדוגמה לכך שפער בנוסח תקנה דיונית יכול לשנות באופן מהותי את מאזן הכוחות בין נתבע מקומי ליצרן זר. שנית, כרקע להבנת התיקונים שנעשו מאז. אך כהוראה אופרטיבית, יש לבחון כל תיק לפי התקנות החלות עליו כיום.
עבור נתבע ישראלי שנתבע בגין נזק שמקורו במוצר או בשירות זר, השאלה המרכזית היא אם מתקיימת אחת מהזיקות שבתקנה 166, ובכלל זה תקנה 166(5) שעניינה נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, בתנאי שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל ושהוא או אדם קשור לו עוסק בסחר בין לאומי או במתן שירותים בין לאומיים בהיקף משמעותי.
איך פועלים כשנדרשת המצאה לחו"ל
- מאתרים את עילת ההמצאה המתאימה: עוברים על תקנה 166 ומזהים איזו מעשר העילות מתקיימת בעובדות התיק. עילה שלא נטענה במפורש לא תיבחן.
- מגישים בקשה בכתב לפי תקנה 167: בצירוף תצהיר המפרט את העובדות המבססות את עילת התביעה, את עילת ההמצאה, ואת מקום הימצאו של הנמען.
- מבררים את דרך ההמצאה: בית המשפט מורה על דרך ביצוע ההמצאה, והוא רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא מחוץ לתחום המדינה.
- נערכים לכפירה בסמכות: תקנה 168 מאפשרת לנמען לכפור בסמכות בית המשפט מכוח ההמצאה, ולכן יש לבסס את הזיקה לישראל כבר בשלב הבקשה.
- עוקבים אחר המועדים: אי מענה או אי הגשת כתב הגנה במועד יוצרים מצב דיוני נפרד, כמוסבר במדריך פסק דין בהיעדר הגנה: מהו וכיצד נמנעים ממנו?.
לשים לב: המצאה מחוץ לתחום המדינה אינה רק שאלה של סדרי דין ישראליים. היא מושפעת גם מאמנות בין לאומיות ומדיני המדינה שבה נמצא הנמען, ולעיתים מחייבת מסלול פורמלי דרך הרשות המרכזית באותה מדינה. תכנון מוקדם של אופן ההמצאה חוסך חודשים.
מתי נדרש ליווי משפטי
צירוף צד זר להליך הוא אחד המהלכים הדיוניים המורכבים ביותר, והוא נכשל לרוב בשל ניסוח לקוי של הבקשה או בחירת עילה שאינה מתאימה. עורך דין יבחן איזו זיקה קיימת בפועל, יבסס אותה בתצהיר, ויערך מראש לטענת כפירה בסמכות.
בתיקים שמקורם בנזק שנגרם ממוצר, הבחינה משיקה לכללים המתוארים בעמוד עורך דין נזיקין: רשלנות רפואית ונזקי גוף. כאשר הנזק הוא נזק רכוש ומעורבת בו גם חברת ביטוח, רלוונטיים גם הכלים המפורטים בעמוד עורך דין נזקי רכוש: רטיבות, נזקי אש ותביעות ביטוח.
נתבעתם בגין מוצר או שירות שמקורם בחו"ל? השאלה אם ניתן לצרף את היצרן או הספק הזר להליך נקבעת בשלב מוקדם מאוד, ולפי הנוסח העדכני של התקנות. אפשר לבדוק את המקרה שלכם מול עורך דין משפט אזרחי: חוזים, לשון הרע ותביעות.
שאלות ותשובות
מהי התקנה הנכונה, 500(10) או 10(500)?
תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. תקנה 500 עסקה בהמצאה מחוץ לתחום השיפוט, ותקנת המשנה (10) הייתה העילה של בעל דין דרוש או נכון. "תקנה 10(500)" היא היפוך מספרים שאינו קיים.
מה נקבע ברע"א 3765/90?
נקבע כי לפי נוסח תקנה 500(10) באותה עת לא ניתן היה להמציא הודעת צד רביעי אל מחוץ לתחום המדינה, מפני שההודעה אינה חלק מ"תובענה" קיימת במובן התקנה. השופט לוין הביע אי שביעות רצון מהתוצאה וקרא לתיקון התקנות.
האם ההלכה הזו עדיין חלה?
לא באופן ישיר. תקנות 1984 בוטלו והוחלפו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלות מיום 01.01.2021. ההוראה המקבילה היא תקנה 166(9), ונוסחה שונה, בין השאר בכך שאינה כוללת עוד את הדרישה שלאדם האחר הומצאה הזמנה כדין בתחום המדינה. יש לבחון כל תיק לפי הנוסח העדכני.
איך מגישים בקשה להמצאה מחוץ לתחום?
לפי תקנה 167 לתקנות התשע"ט-2018, מגישים בקשה בכתב לקביעת דרך ביצוע ההמצאה, ובתצהיר התומך בה מפרטים את העובדות המבססות את עילת התביעה, את העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום, ואת המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא.
האם הצד הזר יכול לטעון שאין לבית המשפט סמכות?
כן. תקנה 168 מסדירה במפורש בקשה לכפירה בסמכות בית המשפט מכוח המצאה מחוץ לתחום המדינה. לכן חשוב לבסס היטב את הזיקה לישראל כבר בשלב הבקשה, ולא להשאיר את הנושא לשלב מאוחר.
מה העילה הרלוונטית לנזק ממוצר מיובא?
תקנה 166(5) עוסקת בתובענה המבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל, וכן שהנתבע או אדם קשור לו עוסק בסחר בין לאומי או במתן שירותים בין לאומיים בהיקף משמעותי. שני התנאים מצטברים.
הערה משפטית: מאמר זה מסופק למטרות מידע כללי בלבד, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. פסק הדין המתואר פירש נוסח תקנות שאינו בתוקף, ואין להסתמך עליו כהוראה אופרטיבית. בכל מקרה קונקרטי יש לפנות לעורך דין ולבחון את התקנות והפסיקה העדכניות.
