דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דיני נאמנויות / חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית: מה קובע החוק והפסיקה
דיני נאמנויות

חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית: מה קובע החוק והפסיקה

ע
עו"ד ליאור מלכא | | 4 דקות קריאה

חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית היא נושא מרכזי בתחום זה, ולכן פסק הדין ע״א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע״מ ואח' שניתן בבית המשפט העליון ביום 31.08.1997 עוסק בשאלה מתי קמה חובה כזו לרשות ציבורית סטטוטורית למסור חשבונות לאזרח. בית המשפט ביצע אבחנה בין נאמנות „ציבורית” הנגררת מרשות שלטונית לכלל הציבור, ובין נאמנות „פרטית” שמקימה חובת גילוי מלאה של ספרים וחשבונות. בנוסף, לגבי חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית, ניתן למצוא מידע מפורט במדריך המעשי בנושא קבלת מידע מרשויות ציבוריות: מדריך מעשי לחופש המידע.

המסגרת הנורמטיבית של חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית

חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, חובת מתן חשבונות מאפשרת לאדם לדרוש פירוט מדויק של פעולות כספיות שנעשו בשמו. עם זאת, אין אדם יכול לדרוש חשבונות ללא מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה זאת. יחסים כאלה כוללים שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות. כפי שמפורט במדריך מקיף בנושא הסכם נאמנות: חשיבותו, משמעותו וכיצד הוא מגן על רכושכם, מערכת יחסים כזו, הכוללת נאמנות, היא תנאי מקדים לדרישת חשבונות.

המאפיין של „נאמנות” משתנה לפי ההקשר. לדוגמה, חוק הנאמנות תשל״ט‑1979 מגדיר נאמנות קניינית. בנוסף, בעוד שרשות ציבורית משמשת כנאמן הציבור ומטרתה לשרת את הכלל.

לפיכך, חובת הנאמנות הציבורית שונה מחובת הנאמנות הפרטית. לכן, נאמנות ציבורית אינה מקימה חובת מתן חשבונות לכל אזרח מול כל רשות בכל הליך משפטי.

רקע ופרטי ההליך: ע״א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע״מ ואח'

מועצת הפירות יצור ושיווק הוקמה על פי חוק מועצת הפירות (יצור ושיווק) תשל״ג‑1973. עם זאת, היא שימשה כיצואן יחיד של אבוקדו והעבירה למגדלים תמורות בניכוי הוצאות שיווק. תוך שימוש בשירותי אגרקסקו בע״מ.

ב‑1991 המועצה, אגרקסקו והילרון חתמו על הסכם רטרואקטיבי שסידר את הפעילות למפרע. כתוצאה מכך, מהדרין בע״מ, חברה ציבורית. הגישה לבית המשפט המחוזי דרישה לחשוף את כל הפרטים והמסמכים הקשורים לניכויים למימון רכישת הילרון.

בית המשפט המחוזי קבע קיומה של יחסי נאמנות בין הצדדים. לעומת זאת, אך פסק כי הניכויים בוצעו שלא כדין. בנוסף, הוא קבע כי הדוחות שהגישה המועצה אינם מספקים וצריך לחשוף את מלוא הפנקסים.

הצדדים הגישו ערעורים, והנושא הגיע לבית המשפט העליון.

השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט העליון

השאלה המרכזית הייתה האם קיימת מערכת יחסים מיוחדת שמצדיקה חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית. בנוסף, בית המשפט בדק האם הדוחות והתצהיר שהגישה המועצה מהווים „חומר מספק”.

הבית העליון הבהיר כי נאמנות ציבורית כללית אינה קובעת חובת מתן חשבונות. לדוגמה, אך במקרים של יחסים מיוחדים – כגון היות המועצה יצואן בלעדי של תוצרת מהדרין – ניתן להקימן.

עם זאת, בית המשפט קבע. לדוגמא, כי הדוחות הכספיים המבוקרים והתצהיר המפורט סיפקו הסבר מניח את הדעת לגבי רוב הסכומים. רק שני סכומים בודדים נותרו ללא פיתרון, ולכן לא הייתה הצדקה לחשוף את כלל הפנקסים.

הבחנה בין נאמנות ציבורית לנאמנות פרטית

הפסיקה מדגישה שהבחנה בין שני סוגי הנאמנות היא קריטית. נאמנות ציבורית חלה על כל רשות שלטונית, ולכן היא כוללת חובת מידע במקרים מתאימים. אך אינה יוצרת חובת מתן חשבונות גורפת. בפרט, ההבחנה בין נאמנות ציבורית, הכוללת חובת מידע במקרים מתאימים, לבין נאמנות אחרת, חשובה במיוחד כאשר עולה שאלה של רשלנות רשות מקומית מבנים מסוכנים: האחריות על פי החוק.

לעומת זאת, נאמנות פרטית נוצרת מיחסים קונקרטיים בין צדדים. והיא יכולה להקים חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית כאשר יש צורך במידע לצורך הגנה על זכויות הפרט.

מתי דוחות כספיים נחשבים „חומר מספק”?

הבית העליון קבע כי לאחר קביעת זכות לקבלת חשבונות. יש לבדוק אם ההצגה של דוחות ותצהירים ממלאת את החובה. במקרים בהם הדוחות מסבירים את רוב ההוצאות, אין צורך בחשיפה רחבה של כל הספרים. במקרים בהם הדוחות מסבירים את רוב ההוצאות, אין צורך בחשיפה רחבה של כל הספרים, בדומה לאופן בו אנו מתמודדים עם נושאים מורכבים כמו ירושה דיגיטלית ב-2026: כיצד לנהל נכסים וזהויות מקוונות לאחר פטירה.

בפסק הדין המדובר, הדוחות תיארו את הוצאות הרכישה למימון הילרון. והצעת תצהיר נוסף כיסתה את הפערים. ולכן, חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית נחשבה ממולאת במידה מספקת.

משמעות פסק הדין עבור אזרחים ורשויות סטטוטוריות

  • הבחנה בין נאמנות: חובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית ניתנת רק כאשר קיימת יחסי אמון מיוחדים. ולא על בסיס נאמנות ציבורית כללית.
  • דיות דוחות: דוחות כספיים מבוקרים ותצהירים יכולים למצות את החובה. ולכן רשות סטטוטורית אינה חייבת לחשוף את כלל ספריה.
  • הגנה על רשויות: הפסקה מגנה על גופים ציבוריים מפני דרישות חשיפה בלתי מידתיות.
  • זכות הפרט למידע: למרות ההגנה, אזרחים שומרים על זכות לקבל מידע חיוני לבדיקת זכויותיהם.
  • פיצול סעדים: סוגיות כספיות יידונו בתביעות נפרדות ולא במסגרת הליך מתן חשבונות בלבד.

סיכום

פסק הדין בע״א 127/95 קבע שני תנאים מצטברים לחובת מתן חשבונות רשות סטטוטורית: קיומה של מערכת יחסים מיוחדת. ויכולת הדוחות והתצהיר לספק הסבר מספק. במקרים שבהם תנאים אלו מתקיימים, הרשות חייבת לחשוף מידע ממוקד. אך אינה חייבת לחשוף את כלל ספריה.

ההלכה מאזנת בין זכות הפרט למידע לבין הצורך להגן על פעילותן של רשויות ציבוריות. ובכך משפרת את השימוש במערכת המשפטית למטרות שקיפות ואחריות.

הערה: מאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו"ד ליאור מלכא
עו"ד ליאור מלכא
עו"ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום דיני משפחה?

מידע וייצוג בדיני משפחה