דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
חדשות חמות
מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי
בית / דיני עבודה / שאלות אסורות בראיון עבודה: מה מותר למעסיק לשאול לפני קבלה
דיני עבודה

שאלות אסורות בראיון עבודה: מה מותר למעסיק לשאול לפני קבלה

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 6 דקות קריאה
אילו שאלות אסור לשאול בראיון עבודה?
הדין אוסר על אפליה בקבלה לעבודה, ולכן שאלה שאינה נדרשת לתפקיד ונוגעת למאפיין מוגן, כמו הריון ותכנוני הורות, מצב משפחתי, דת, מוצא, נטייה מינית או עבר בריאותי, עלולה להיות אסורה, גם כשהיא נשאלת בנימוס ובאווירה נעימה. החריג היחיד הוא דרישה שנובעת באמת מאופיו של התפקיד. שאלה בעייתית שנשאלה ותועדה עשויה לשמש ראיה משמעותית כשמועמד טוען לאפליה בשלב המיון.

ראיון עבודה הוא מצב לא שוויוני מטבעו. מולכם יושב מי שמחליט אם תתפרנסו, והשאלות זורמות לכיוון אחד. בתוך האווירה הזו קל מאוד לענות על שאלה שלא היה צריך לשאול אותה כלל, פשוט מפני שנעים ומפני שכולם רוצים להיראות משתפי פעולה. רק בדרך הביתה מגיעה המחשבה: למה בעצם שאלו אותי אם אני מתכננת ילדים.

המאמר הזה עוסק בשלב אחד: השלב שלפני הקבלה. לא בפיטורים, לא בקידום ולא ביחס במקום העבודה, אלא בראיון עצמו, בשאלון ובמבחני המיון. זהו שלב שבו לרוב אין תיעוד, אין נוכחים נוספים ואין נוהל, ולכן דווקא בו חשוב לדעת מראש מה מותר ומה חורג. במקרים מורכבים כדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה עוד לפני שמגיבים למעסיק.

ההיגיון שמאחורי האיסור: רלוונטיות לתפקיד

העיקרון פשוט. מעסיק רשאי לברר כל דבר שנוגע ליכולת של המועמד לבצע את התפקיד: ניסיון, כישורים, השכלה, זמינות בשעות הנדרשות, יכולת מקצועית והתאמה לצוות. הוא אינו רשאי לברר מאפיינים אישיים שאינם קשורים לביצוע התפקיד, ובוודאי לא לבסס עליהם החלטה, בין שמדובר באפליה מחמת גיל בעבודה ובין במאפיין מוגן אחר.

כאשר מעסיק מברר את המצב המשפחתי, את התכנון להרחיב את המשפחה, את הדת או את מצב הבריאות בעבר, הוא אוסף מידע שאין לו קשר לביצוע העבודה, אבל יש לו קשר מובהק להטיות מוכרות. עצם השאלה מייצרת חשד שהמידע ישמש לסינון.

יש מקרים שבהם דרישה שנראית מפלה היא בעצם עניינית. תפקיד שדורש נשיאת משאות כבדים מצדיק בירור של יכולת פיזית רלוונטית. תפקיד שדורש עבודה בשעות מסוימות מצדיק בירור זמינות באותן שעות. הקו המפריד הוא האם הדרישה נובעת מהתפקיד עצמו, או שהיא נוחות של המעסיק שמולבשת על התפקיד.

הבחנה בין שאלה עניינית לבין שאלה החשודה כמפלה
שאלה עניינית שאלה חשודה כמפלה
האם תוכל לעבוד במשמרות ערב שלוש פעמים בשבוע יש לך ילדים קטנים, מי ישמור עליהם בערב
האם אתה זמין להתחיל בתאריך הנדרש האם את בהריון או מתכננת הריון בשנה הקרובה
האם התפקיד כרוך בהרמת משאות, האם תוכל לבצע זאת פירוט מלא של ההיסטוריה הרפואית שלך
האם יש לך ניסיון בכלי העבודה הנדרשים מהו מוצאך, איפה נולדו ההורים שלך
האם אתה נדרש להיעדרויות קבועות שישפיעו על הזמינות מה מידת שמירת המצוות שלך או מהי השקפתך הפוליטית
האם יש מגבלה מקצועית המונעת ממך לבצע את התפקיד מהו מצבך המשפחתי ומה מתוכנן אצלך בבית

פוליגרף ובדיקות רפואיות בשלב הגיוס

בדיקות פוליגרף

בדיקת פוליגרף בגיוס היא סוגיה רגישה במיוחד. מדובר באמצעי חודרני שאמינותו שנויה במחלוקת מקצועית עמוקה, והוא מציב את המועמד במצב שבו סירוב נתפס כהודאה. גם כאשר המועמד חותם על הסכמה, ההסכמה ניתנת תחת פער כוחות ניכר, מפני שהמחיר של סירוב הוא אובדן ההזדמנות. לכן ראוי להתייחס בזהירות רבה לדרישה כזו, ולברר לשם מה בדיוק היא נדרשת, מה נשאל בה ומה נעשה בתוצאות.

בדיקות רפואיות ושאלוני בריאות

בדיקה רפואית יכולה להיות מוצדקת כאשר התפקיד מחייב כשירות מסוימת, למשל בעבודה הכרוכה בסיכון בטיחותי. גם אז ההיקף צריך להיות מצומצם לשאלת הכשירות לתפקיד, ולא סקירה כללית של ההיסטוריה הרפואית. שאלון שמבקש לפרט אבחנות, טיפולים ותרופות בלי קשר לדרישות התפקיד חורג בבירור.

נקודה מעשית שרבים מפספסים: מידע רפואי שנמסר לא ניתן להשיב. ברגע שגיליתם אבחנה שאין לה קשר לתפקיד, היא נמצאת בידי המעסיק, וההוכחה שהיא זו שגרמה לדחייה כמעט בלתי אפשרית.

נטל ההוכחה כשמועמד טוען לאפליה

הקושי המרכזי בתביעות אפליה בגיוס הוא שהמידע נמצא כולו אצל המעסיק. המועמד יודע רק שנדחה. הוא אינו יודע מי התקבל, מה היו כישוריו, ומה נכתב עליו בסיכום הראיון.

הדין מכיר בקושי הזה. כאשר מועמד מציג תשתית ראייתית ראשונית, למשל שאלה מפלה שנשאלה בראיון, אמירה שנרשמה בהודעה, או מודעת דרושים שמנוסחת באופן מפלה, נטל ההסבר עובר לכתפי המעסיק, ועליו להראות שההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים בלבד. כאן טמונה החשיבות העצומה של התיעוד: בלי ראיה ראשונית, הטענה נשארת תחושה.

לכן שאלה שנשאלה בעל פה ולא תועדה שווה מעט מאוד, בעוד שאותה שאלה שנשאלה בהודעה כתובה, או שאושרה בתכתובת לאחר הראיון, משנה את מאזן הכוחות לחלוטין.

  1. בראיון עצמו, השיבו במיקוד לתפקיד. אפשר להשיב באדיבות שאתם זמינים לדרישות התפקיד, בלי למסור את המידע האישי שנשאלתם עליו. תשובה כזו אינה עוינת ואינה חושפת.
  2. רשמו מיד אחרי הראיון. ברגע שיצאתם, כתבו לעצמכם את השאלות המדויקות, את שם המראיין, את התאריך ואת השעה. הזיכרון נחלש מהר, ורישום מזמן אמת חזק בהרבה.
  3. העבירו את הדברים לכתב. שלחו מייל תודה מנומס שמתייחס לראיון, ובתוכו שאלה עניינית על אחד הנושאים שעלו. תשובה בכתב מהמעסיק עשויה לתעד את השאלה.
  4. שמרו את מודעת הדרושים. צלמו את המודעה במלואה. ניסוח מפלה במודעה הוא ראיה עצמאית וחזקה, והמודעות נמחקות במהירות.
  5. אל תמסרו מידע רפואי מעבר לנדרש. אם התבקשתם למלא שאלון רחב, בקשו לדעת מה הרלוונטיות שלו לתפקיד ומי ייחשף לתשובות.
  6. פנו בכתב לאחר דחייה. אם נדחיתם ואתם סבורים שהסיבה אינה עניינית, פנייה מנומסת שמבקשת הסבר יוצרת תיעוד ולעיתים גם תשובה מגלה.
  7. בררו את האפשרויות לפני שאתם מוותרים. בדקו עם עורך דין אם קיימת תשתית מספקת, ומהו המסלול המתאים לתביעה בגין אפליה בעבודה.
אזהרה: מסירת מידע רפואי מיותר בשלב הגיוס היא פעולה בלתי הפיכה. שאלון בריאות מפורט שאין לו קשר לדרישות התפקיד, או פירוט אבחנות ביוזמתכם כדי להיראות שקופים, מעביר למעסיק מידע רגיש שאינו זקוק לו. השיבו רק על מה שנוגע ליכולת לבצע את התפקיד בפועל.
לתשומת לב: מודעות דרושים שמנוסחות בלשון מפלה, למשל כאלה שמפנות במפורש לגיל מסוים, למגדר מסוים או למאפיין אישי שאינו נדרש לתפקיד, הן נקודת תורפה של מעסיקים. מודעה כזו היא ראיה שקיימת עוד לפני הראיון, והיא זמינה לכל מועמד שנתקל בה. כדאי לשמור אותה גם אם החלטתם בסופו של דבר לא לפעול.
נשאלתם בראיון שאלה שלא הרגישה במקום?

תיעוד נכון בסמוך לראיון הוא לרוב ההבדל בין תחושה לבין תשתית ראייתית ממשית.

דברו איתנו בוואטסאפ

שאלות ותשובות

שאלו אותי בראיון אם אני בהריון. מה עושים?

אין חובה למסור מידע כזה, והשאלה עצמה נוגעת לאפליה בקבלה לעבודה בגלל הריון. ניתן להשיב באדיבות שאתן זמינות לדרישות התפקיד. מיד לאחר הראיון כדאי לתעד את השאלה המדויקת, את שם המראיין ואת המועד, ולשלוח מייל מנומס שמתייחס לראיון. תיעוד בזמן אמת הוא מה שהופך את השאלה לראיה ולא לתחושה.

אם אסרב לענות, לא אקבל את העבודה. יש טעם לסרב?

אפשר לסרב בלי לייצר עימות: להשיב שאתם זמינים ומתאימים לדרישות התפקיד, ולהחזיר את השיחה לתוכן המקצועי. רוב המראיינים ימשיכו הלאה. אם הסירוב עצמו הוביל לדחייה מיידית, זה בפני עצמו נתון שכדאי לתעד.

המעסיק דורש בדיקת פוליגרף כתנאי לקבלה. זה תקין?

מדובר באמצעי חודרני שאמינותו שנויה במחלוקת, והמועמד נמצא בעמדת נחיתות מובנית מפני שסירוב נתפס כהודאה. ראוי לברר בכתב לשם מה נדרשת הבדיקה, אילו נושאים ייכללו בה, מי ייחשף לתוצאות ומה ייעשה בהן, ולבדוק את הדרישה לפני שמסכימים לה.

איך בכלל אוכיח שנדחיתי מסיבה מפלה?

באמצעות תשתית ראייתית ראשונית: שאלה מפלה שתועדה, אמירה בהודעה כתובה, מודעת דרושים בעייתית, או רצף התנהלות חריג. כאשר קיימת תשתית כזו, על המעסיק להסביר שההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים. בלי תיעוד כלשהו קשה מאוד לקדם טענה כזו.

מילאתי שאלון בריאות מפורט ורק אחר כך הבנתי שזה מוגזם. מה עכשיו?

ניתן לפנות בכתב ולבקש לדעת מה הרלוונטיות של הפרטים לתפקיד, מי נחשף אליהם וכמה זמן הם נשמרים, ולבקש למחוק מידע שאינו נדרש. הפנייה עצמה מייצרת תיעוד, ולעיתים גם תשובה שמבהירה כיצד נעשה שימוש במידע.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום דיני עבודה?

מידע וייצוג בדיני עבודה