כיצד מבצעים תיקון טעות סופר בפסק דין לאחר נתינתו?
בעלי דין יכולים להגיש בקשה ייעודית לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984. זאת, כדי לתקן שגיאה טכנית, שגיאת כתיב או פליטת קולמוס בתאריכים וחישובים. בית המשפט בוחן האם התיקון משקף נאמנה את כוונתו המקורית של המותב. כאשר הצדדים מסכימים על תיקון טעות סופר בפסק דין, השופטים מאשרים את השינוי. זהו הליך מהיר ויעיל, שאינו מחייב פתיחה מחדש של ההליך.
הליך שיפוטי מסתיים בדרך כלל עם מתן ההכרעה הסופית. עם זאת, לעיתים נופלות שגיאות טכניות בלשון ההחלטה. הליך של תיקון טעות סופר בפסק דין מאפשר לצדדים לתקן שיבושים מילוליים או מספריים בקלות יחסית. מצב זה רלוונטי לכל בעל דין המגלה אי-התאמה בין כוונת המותב לבין הטקסט הכתוב. במאמר זה נבחן את גבולות הסמכות. כמו כן, נסקור את אופן הגשת הבקשה ואת ההשלכות המעשיות על זכויות הצדדים.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, מעניק לשופטים כלי פרוצדורלי מהיר. לפיכך, סעיף 81 לחוק קובע את התנאים לתיקון החלטות ופסקי דין שיצאו תחת ידם. לפיכך, המחוקק ביקש למנוע עיוות דין הנובע מפליטת קולמוס או מהשמטה מקרית בלבד.
לפיכך, הסעיף מונה רשימה סגורה של מצבים המאפשרים התערבות בנוסח הקיים:
- טעויות סופר ושיבושי לשון והקלדה.
- שגיאות בחישובים מתמטיים או אריתמטיים.
- השמטה מקרית של פרט שהיה מוסכם או ברור מההליך.
עם זאת, בית המשפט אינו משתמש בסעיף זה כדי לשנות קביעות מהותיות. בנוסף, השופט אינו יכול לחזור בו מהכרעתו. בנוסף, הוא אינו יכול להעריך מחדש ראיות במסגרת בקשה שכזו. המטרה הבלעדית נותרת התאמת הלשון הכתובה לכוונת בית המשפט מלכתחילה.
נסיבות ההליך בעניין קרן הגמלאות המרכזית
ההליך התנהל במסגרת ע״א 7215/17. הוא היה בין קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע״מ לבין נורה ארונוסון ומשיבים נוספים. הרכב השופטים כלל את כבוד השופט נ' הנדל, כבוד השופט נ' סולברג וכבוד השופט י' אלרון.
פסק הדין המקורי בערעור עסק בזכאות לקצבה ובמועדי תשלומה השוטפים.
לאחר פרסום פסק הדין, המערערת זיהתה אי-דיוק בסעיף 10 לחוות דעתו של השופט נ' הנדל. כתוצאה מכך, הנוסח המקורי הורה לשלם את הקצבה החל מיום 1.1.2015. לעומת זאת, התאריך הנכון, שהצדדים הסכימו עליו, והתאים לתשתית העובדתית, היה 1.11.2015.
בשל כך, המערערת פנתה אל בית המשפט העליון בבקשה מוסכמת. למעשה, באי כוחם של כל הצדדים אישרו כי מדובר בטעות טכנית מובהקת ברישום החודש. עם זאת, המשיבים נתנו את הסכמתם המלאה לשינוי המבוקש. בכך נחסך הצורך בדיון נוסף.
שימו לב: הסכמת הצדדים מקלה על המותב לאשר תיקון טעות סופר בפסק דין. היא מסירה את החשש מפני פגיעה בזכויות מהותיות של אחד מבעלי הדין.
הכרעת בית המשפט העליון: תיקון טעות סופר בפסק דין בהסכמה
בית המשפט העליון בחן את הבקשה. כתוצאה מכך, הוא נתן החלטה ביום 27.03.2019. השופטים נ' הנדל, נ' סולברג וי' אלרון קיבלו את הבקשה כמבוקש וכמוסכם. הם קבעו כי נפלה שגגה ברישום המועד.
כמו כן, הם קבעו כי תיקון כזה מתאים בדיוק לגדרי סעיף 81 לחוק.
כתוצאה מכך, בית המשפט הורה לשנות את סעיף 10 לפסק הדין. לעומת זאת, במקום המועד השגוי 1.1.2015, בית המשפט רשם את המועד הנכון 1.11.2015. ההחלטה הבהירה את חובת התשלום המדויקת של קרן הגמלאות כלפי המשיבה 1, נורה ארונוסון. בכך נמנעו חילוקי דעות עתידיים בהוצאה לפועל.
| רכיב ההכרעה | הנוסח המקורי בסעיף 10 | הנוסח המתוקן בעקבות הבקשה |
|---|---|---|
| תאריך תחילת תשלום הקצבה | 1.1.2015 | 1.11.2015 |
| הבסיס המשפטי לשינוי | פסק הדין בערעור | סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 |
| עמדת בעלי הדין | התגלתה אי-התאמה עובדתית | הסכמה הדדית מלאה בין הצדדים |
ההבדל בין שינוי מהותי לבין תיקון שגיאה טכנית
חשוב להבחין בין טעויות לשוניות גרידא לבין רצון לשנות את תוצאת המשפט. בעלי דין רבים מתפתים להגיש בקשות תיקון. זאת, כאשר הם אינם מרוצים מהתוצאה המשפטית. אולם, החוק מציב גבולות ברורים ומחמירים בעניין זה.
הוא שואף לשמור על עקרון סופיות הדיון.
לדוגמה, המצבים הבאים ממחישים מה נחשב לטעות טכנית ומה מהווה שינוי מהותי:
- שיבוש באיות שם בעל דין, או החלפת ספרות במספר זהות, מהווים טעות טכנית.
- שגיאת הקלדה בתאריך תשלום מוגדרת כטעות סופר מובהקת.
- בקשה לפסוק סעד. סעד זה לא נתבע כלל, ולכן זוהי בקשה לשינוי מהותי ואסור.
- דרישה להגדיל את סכום הפיצוי בשל שיקול דעת שגוי מחייבת הגשת ערעור, ולא תיקון טכני.
משכך, ניסיון להסוות ערעור במסגרת בקשה לתיקון שגיאה טכנית יוביל לדחיית הבקשה על הסף. יתרה מכך, בית המשפט ישמור על הכרעתו המקורית. זאת, בכל מקום בו תידרש הכרעה שיפוטית חדשה.
אזהרה: הגשת בקשת סרק לתיקון מהותי במסווה של טעות סופר עלולה לגרור חיוב בהוצאות משפט כבדות. לכן, ודאו היטב את מהות השגיאה לפני הפנייה לערכאה.
מה עושים כאשר מגלים שגיאה בפסק הדין
גילוי טעות טכנית מחייב פעולה מסודרת. כמו כן, הוא מחייב עמידה בלוחות הזמנים שהחוק קובע. הנה השלבים הנדרשים לטיפול נכון בנושא:
- איתור השגיאה והשוואתה לראיות. בדקו היטב את נוסח פסק הדין מול כתבי הטענות והפרוטוקול. ודאו שמדובר באי-דיוק טכני בלבד.
- פנייה אל הצד שכנגד. הציגו את הטעות לצד השני. נסו להגיע להסכמה מלאה, כפי שעשו הצדדים בעניין קרן הגמלאות.
- ניסוח בקשה לבית המשפט. נסחו בקשה בהירה לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט. ציינו את המועד המדויק ואת הנוסח החלופי המבוקש.
- הגשה בתוך המועד החוקי. הגישו את הבקשה בתוך 21 ימים מיום מתן ההחלטה או פסק הדין. פעלו בהתאם להוראות החוק.
שאלות ותשובות
מהו פרק הזמן להגשת בקשה לתיקון פסק דין?
סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט קובע, כי בעל דין רשאי להגיש בקשה בתוך 21 ימים מיום מתן פסק הדין. בית המשפט רשאי להחליט בבקשה גם לאחר תקופה זו. בנוסף לכך, המותב מוסמך לתקן טעות מיוזמתו. הוא יכול לעשות זאת בתוך אותם 21 ימים, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם.
האם תיקון טעות סופר בפסק דין פותח מחדש את זכות הערעור?
התיקון פותח מחדש את מרוץ המועדים לערעור. זה קורה רק לגבי החלק שתוקן בפועל. יתר חלקי פסק הדין נותרים חלוטים. מועד הערעור עליהם נספר מיום מתן פסק הדין המקורי.
לפיכך, בעלי דין אינם יכולים לנצל בקשת תיקון טכנית כדי להאריך את המועד להגשת ערעור כללי.
מה קורה אם הצד השני מתנגד לתיקון הטעות?
כאשר צד מתנגד לתיקון, השופט בוחן את הבקשה. הוא עושה זאת לאור התיק והראיות שהוצגו בפניו. אם השופט משתכנע כי אכן נפלה טעות סופר ברורה, הוא יורה על התיקון חרף ההתנגדות. עם זאת, התנגדות מהותית עשויה להצביע על כך שהמחלוקת אינה טכנית.
היא עשויה לנגוע לתוכן ההכרעה.
האם ניתן לתקן טעויות סופר גם בהחלטות ביניים?
הסמכות הקבועה בחוק חלה על כל החלטה שיפוטית, לרבות החלטות ביניים וצווים זמניים. כל עוד ההליך תלוי ועומד, שופט רשאי לתקן פליטות קולמוס באופן מהיר. הדבר מבטיח שהמשך ההליך יתנהל על בסיס נתונים מדויקים ומוסכמים.
חשיבות הדיוק והמשמעות המעשית
ההחלטה בעניין קרן הגמלאות המרכזית ממחישה כיצד שיתוף פעולה בין בעלי דין חוסך משאבים יקרים. תיקון מועד הקצבה מנע פתיחת הליכי ערעור מורכבים בבית המשפט העליון. יתרה מכך, התיקון הבטיח למשיבה תשלום רציף ומסודר, ללא עיכובים מיותרים.
לסיכום, סעיף 81 לחוק בתי המשפט מספק מענה חיוני. הוא שומר על שלטון החוק ועל דיוק ההכרעות השיפוטיות. כאשר מגלים טעות טכנית, פעולה מהירה ונכונה מונעת נזק משפטי וכספי. בכל מקרה שבו מתעורר ספק לגבי נוסח פסק הדין, אנו ממליצים להיוועץ בעורך דין. עורך הדין צריך להיות בקיא בסדרי הדין לצורך בחירת האפיק המשפטי הנכון.


