תפיסת הסמכות בעיני העובד – פסק דין ערכאות משמעתי
תפיסת הסמכות בעיני העובד קובעת כי עובד רשאי להסתמך בתום לב על אישור שהקיבל ממי שהוא רואה כממונה עליו, גם אם לא הוקנתה לאותו אדם סמכות ניהולית רשמית מלאה. בנוסף, בית המשפט העליון בחר לבחון את האישור מנקודת המבט של עובד פשוט, ולא מנקודת מבט של ארגון מורכב.
רקע להליך המשמעתי וטענות הצדדים
ההליך החל כתובענה משמעתית נגד ליאון זיצמן, עובד אחזקה בעיריית נתניה. בנוסף, העירייה האשימה אותו בהיעדרות בלתי מורשית בשלושה מועדים במאי 1988. חקירה פרטית הכינה דוח שהציג את המשיב כמי ששהה מחוץ למקום עבודתו.
בית הדין למשמעת קיבל את הגנת המשיב לגבי שני מועדים. עם זאת, המשיב טען שקיבל אישור היעדרות ממר ישראל הרשקו, עובד במחלקת האחזקה. בית הדין זיכה את המשיב משני האשמות, אך קבע אשמה במועד אחד בלבד. העירייה ערערה על ההחלטה.
טענות העירייה בערעור – סמכות פורמלית מול תפיסת הסמכות
ראשית, העירייה טענה כי הרשקו לא היה ממונה פורמלית. עם זאת, היא הסבירה כי בתקופה ההיא אין מנהל קבוע למחלקה. ולכן ראש העירייה מינה מר יהודה בשארי כאחראי. בנוסף, הוא הורה למר הרשקו לסייע במילוי תפקידו.
לפיכך, העירייה טענה כי תפיסת הסמכות בעיני העובד איננה רלוונטית, מכיוון שהרשקו לא קיבל סמכות רשמית. שנית, העירייה הציגה טענה עובדתית על תאריכי האישור. היא טענה שהרשקו אישר היעדרות ב-6.5.1988 וב-12.5.1988, בעוד בית הדין ציין 6.5.1988 ו-11.5.1988.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
בית המשפט העליון דחה את ערעור העירייה. ראשית, השופט מלץ קבע כי העובד, שלא מבין את מבנה הארגון. ראוי לראות את הרשקו כממונה. בנוסף, הוא קבע כי הרשקו סייע בפועל למנהל המחלקה ולכן נחשב למקובל כממונה.
לכן, בית המשפט אישר את מסקנת בית הדין – המשיב זכאי לאישורים שהתקבלו מהרשקו. בנוסף, בית המשפט דחה את טענת העירייה על טעות עובדתית בתאריכים. כי לא ניתן היה לקבוע איזו תאריך בדיוק קיבל האישור.
המשמעות המעשית של פסק הדין למעסיקים ולעובדים
פסק הדין קובע שהאישור נבדק לפי תפיסת הסמכות בעיני העובד. מכאן, המעסיקים חייבים להבהיר בצורה חד-משמעית למי העובדים צריכים לפנות לקבלת אישורים. בנוסף, על המעסיקים לפרסם נהלים כתובים המפרטים את היררכיית הסמכויות.
- הפצת נהלים כתובים.
- הדרכה לעובדים חדשים וקיימים.
- הבהרה במקרים של מילוי מקום זמני.
- שימוש במיילים, לוחות מודעות וישיבות עבודה.
כך המעסיקים ימנעו אי-הבנות. הם יפחיתו סיכון לתביעות משמעתיות.
השלכות פסק הדין על יחסי עבודה
פסק הדין מדגיש את חשיבות התקשורת הארגונית. עובדים פשוטים, או כאלה שאינם בקיאים בבירוקרטיה, סומכים על מי שהם רואים כממונה. לפיכך, תפיסת הסמכות בעיני העובד מקבלת משקל משמעותי.
המעסיקים נדרשים לנקוט צעדים פרואקטיביים. בנוסף, עליהם לעדכן נהלים כאשר מתרחשת שינוי במבנה הארגוני. כך יבטיחו שהעובדים יבינו למי לפנות בכל נושא.
שאלות ותשובות
מהי תפיסת הסמכות בעיני העובד?
היא מתייחסת לאופן שבו עובד תופס ומבין סמכות של אדם בארגון. גם אם אין לאותו אדם סמכות רשמית מלאה.
האם עובד יכול להסתמך על אישור מממונה לא רשמי?
כן. פסק דין ערמ״1/89 מאפשר לעובד להסתמך על אישור בתום לב. גם אם הממונה אינו בעל סמכות פורמלית.
מה קובע חוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל״ח-1988?
החוק מסדיר הליכי משמעת לעובדי הרשויות המקומיות, מגדיר עבירות משמעת. קובע סמכויות בתי הדין ופרטי ערעורים.
מהי החובה המוטלת על מעסיקים בעקבות פסק הדין?
מעסיקים חייבים להבהיר לעובדים מיהם בעלי הסמכות המורשים לתת אישורים. אי-בהירות עלולה להביא להפסד בערעור משמעת.
סיכום: תפיסת הסמכות והשפעתה על יחסי עבודה
פסק הדין בער״מ 1/89 מדגיש כי תפיסת הסמכות בעיני העובד היא גורם מכריע בבחינת תוקף האישור. המעסיקים חייבים להקפיד על בהירות מרבית במבנה הסמכויות. כך יבטיחו שהעובדים יפעלו בתום לב, וההליך המשמתי יהיה הוגן.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


