בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את תביעת העובד להכרה בירידה בשמיעה ובטנטון כפגיעת עבודה, על אף חשיפה מוכחת לרעש מזיק. בית הדין קבע כי התובע לא עמד בתנאי הסף להגשת התביעה בשל שיהוי, וכי לא הוכח קשר סיבתי רפואי בין חשיפתו לרעש לליקוי השמיעה. המסקנה המשפטית התבססה על העדפת חוות דעת מומחה רפואי ששללה קשר סיבתי, ועל קביעה כי לא חלה החמרה מוכחת בשמיעה במועדים הרלוונטיים.
מקרה זה ממחיש את המורכבות בהוכחת פגיעה בעבודה, בעיקר בתביעות הנוגעות לירידה בשמיעה וטנטון. לפיכך, עובד שעבד כגנן ברשות מקומית במשך כ-24 שנים וטען לירידה בשמיעה. ולטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק, נתקל בדחיית תביעתו. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, בין היתר מחמת איחור בהגשתה.
בית הדין לעבודה, לאחר שמינה שני מומחים רפואיים שהגיעו למסקנות סותרות. בנוסף, נדרש להכריע בין חוות דעת מנוגדות. בית הדין בחן את עמידת התובע הן בתנאי הסף הפרוצדורליים שבחוק הביטוח הלאומי. והן את קיומו של קשר סיבתי רפואי בין החשיפה לרעש לליקוי.
לבסוף, בית הדין דחה את תביעת ירידה בשמיעה במלואה.
התובע, יליד 1955, עבד כגנן בעירייה מיום 1994 עד 2018. עם זאת, הוא עבד חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום. לא הייתה מחלוקת כי במהלך כל שנות עבודתו התובע היה חשוף לרעש מזיק.
ביום 18.2.2019 הגיש התובע תביעה למוסד לביטוח לאומי. כתוצאה מכך, הוא ביקש הכרה בירידה בשמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. פקיד התביעות דחה את התביעה ביום 22.12.2019.
פקיד התביעות נימק את הדחייה בכך שחלפו למעלה מ-12 חודשים ממועד תיעוד ליקוי השמיעה הראשון. לעומת זאת, ליקוי זה תועד בבדיקה מיום 5.5.2013. התביעה הוגשה רק ביום 18.2.2019. בנוסף, לא נמצאה החמרה בשמיעה בין הבדיקות.
מינוי מומחים רפואיים
במהלך ההליך המשפטי, בית הדין מינה תחילה את ד״ר ביזר מיכאל כמומחה רפואי. לדוגמה, ד״ר ביזר התרשם כי מרבית בדיקות השמיעה שבתיק לא היו מהימנות. לפיכך, הוא הורה על ביצוע בדיקת BERA אובייקטיבית.
ד״ר ביזר קבע בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי בין החשיפה לרעש לירידה בשמיעה. לדוגמא, וכי חלה החמרה. הוא הוסיף כי הטנטון שממנו סובל התובע אינו תמידי. משהתעורר קושי בהנמקת הקשר הסיבתי, בית הדין מינה מומחה נוסף.
המומחה הנוסף שמונה היה ד״ר ניר דן. כלומר, ד״ר ניר שלל לחלוטין את הקשר הסיבתי. הוא קבע כי עקומות השמיעה של התובע אינן אופייניות לנזק מרעש. הוא מצא ליקוי מעורב הולכתי ותחושתי-עצבי, פגיעה לא סימטרית.
פגיעה חמורה מדי בשמיעת הדיבור ותזמון בלתי אופייני של הופעת הליקוי. אולם, ד״ר ניר גם קבע כי אין ודאות שהטנטון תמידי.
השאלה המשפטית והלכות רלוונטיות
השאלה המשפטית המרכזית בפסק הדין הייתה. אמנם, אם התובע עמד בתנאי הסף הקבועים בסעיף 84א(א) לחוק הביטוח הלאומי. תנאים אלו כוללים את דרישת הגשת התביעה בתוך 12 חודשים ממועד תיעוד הליקוי או ממועד החמרה מוכחת בו. בנוסף, בית הדין בחן האם הוכח קשר סיבתי רפואי בין חשיפתו של התובע לרעש מזיק במקום עבודתו לבין ליקוי השמיעה.
והטנטון שלו, לצורך הכרה בהם כ״פגיעה בעבודה״.
הלכת ברזילי בנוגע לשיהוי
סעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי קובע. ואולם, כי יש להגיש תביעה להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה בתוך 12 חודשים. מועד זה נספר מהיום המוקדם מבין היום בו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית או היום בו החלה הירידה בשמיעה. ואולם, הלכת עב״ל 37437-10-12 מרדכי ברזילי נ' המוסד לביטוח לאומי קובעת.
כי אין לשלול על הסף מבוטח שהגיש את תביעתו באיחור.
בית הדין הארצי קבע כי במקרה של שיהוי, התביעה עדיין יכולה להתקבל. יחד עם זאת, זאת אם חלה החמרה בליקוי השמיעה בתוך 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה. לעניין זה, לא נדרשת החמרה שבה כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל. אלא די בכל החמרה.
12 החודשים להגשת התביעה נמנים ממועד ההחמרה במצב השמיעה ועד למועד הגשת התביעה.
הכרעת בית הדין ונימוקיו לדחיית תביעת ירידה בשמיעה
בית הדין דחה את התביעה במלואה, וביסס את החלטתו על שני נימוקים חלופיים. מאידך, הנימוק הראשון עסק בשיהוי בהגשת התביעה, והנימוק השני בקשר הסיבתי.
שיהוי בהגשת התביעה ואי הוכחת החמרה
בית הדין קבע כי התובע לא עמד בתנאי הסף. מצד שני, הוא הגיש את התביעה ביום 18.2.2019, זמן ניכר לאחר חלוף 12 החודשים הקבועים בחוק. ליקוי השמיעה של התובע אובחן לראשונה לכל המאוחר בשנת 2014. על פי הלכת ברזילי.
התובע היה צריך להוכיח החמרה במצבו שאירעה בתוך 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה.
בסוגיית ההחמרה, דעות המומחים נחלקו. לסיכום, ד״ר ביזר סבר כי חלה החמרה. הוא ביסס זאת על השוואת שתי בדיקות תוך התעלמות מבדיקות אחרות שלדבריו אינן מהימנות. לעומתו, ד״ר ניר קבע, לאחר שבחן את מכלול הבדיקות.
כי לא חלה החמרה בכושר השמיעה של התובע החל משנת 2015 ואילך. לאור, תקופה זו היא כארבע שנים לפני הגשת התביעה.
בית הדין העדיף את חוות דעתו של ד״ר ניר. בהתאם, הוא מצא אותה מהימנה ועקבית יותר. בין היתר, ד״ר ביזר עצמו הטיל ספק במהימנות הבדיקה שעליה נשען לצורך קביעת ההחמרה. בית הדין קבע.
כי הכלל לפיו יש ליתן משקל לחוות הדעת המיטיבה עם המבוטח חל רק כאשר מדובר בחוות דעת שוות משקל. למעשה, וכי במקרה זה לא הייתה שקילות.
אי הוכחת קשר סיבתי
בית הדין קבע, ולמעלה מן הצורך. ראשית, כי גם לגופו של עניין לא הוכח קשר סיבתי בין החשיפה לרעש לליקוי השמיעה. בית הדין העדיף את הנמקתו המפורטת והשיטתית של ד״ר ניר. הוא כלל שבעה טעמים רפואיים עצמאיים השוללים אופי ״רעש-מקורי״ של הליקוי.
חוות דעתו של ד״ר ביזר, לעומת זאת. שנית, לא נימקה באופן חיובי מדוע הוא קובע קיומו של קשר סיבתי. אלא הסתפקה בדחיית טענות נגדו.
טנטון
אשר לטנטון, בית הדין קבע כי אף אם ליקוי השמיעה היה מוכר. שלישית, שני המומחים קבעו שלא ניתן לקבוע בביטחון שמדובר בטנטון ״תמידי״. כנדרש בלשון סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי. משכך, ממילא לא ניתן היה להכיר בו כפגיעה בעבודה.
בית הדין דחה גם את טענת התובע כי קשיי שפה, כעולה חדש מאתיופיה. מכאן, גרמו לתיעוד רפואי לא מדויק לגבי הטנטון, בהעדר כל ראיה לכך.
המשמעות המעשית והמלצות לפעולה
פסק הדין מדגיש את משקלה הרב של חוות דעת מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין בתביעות ביטוח לאומי. לכן, בית הדין מדגיש את חשיבות העדפת חוות דעת אחת על פני רעותה כאשר ישנו פער איכותי בנימוקים. כלל זה חל חרף הכלל בדבר העדפת חוות הדעת המיטיבה עם המבוטח. הפסיקה מבהירה כי כלל זה אינו אוטומטי.
הוא חל רק כאשר מדובר בחוות דעת שוות משקל מבחינת בהירותן ועקביותן.
פסק הדין מדגיש גם את חשיבות התזמון בהגשת תביעות להכרה בליקויי שמיעה כפגיעה בעבודה. משום כך, הוא מבהיר את האפשרות להיבנות מהלכת ברזילי במקרה של איחור. זאת ובלבד שתוכח החמרה ממשית בתוך 12 החודשים שקדמו להגשה. נטל זה אינו מובן מאליו כאשר בדיקות השמיעה בתיק אינן עקביות או מהימנות.
אזהרה: חוסר עקביות בתיעוד הרפואי ואיחור בהגשת תביעות עלולים לפגוע באופן משמעותי בסיכויי ההצלחה. קיימת חשיבות קריטית לתיעוד מדויק ורציף של ליקויים רפואיים וכן להגשה מהירה של תביעות למוסד לביטוח לאומי, במיוחד בתביעות דחיית תביעת ירידה בשמיעה.
שאלות ותשובות
מהם תנאי הסף להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה?
תנאי הסף להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, על פי סעיף 84א(א) לחוק הביטוח הלאומי. כן, כוללים תיעוד של הליקוי ברשומה רפואית. והגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים ממועד התיעוד או מהמועד שבו החלה הירידה בשמיעה. לפי המוקדם מביניהם.
מה קורה כאשר תביעה להכרה בירידה בשמיעה מוגשת באיחור?
כאשר תביעה מוגשת באיחור, למעלה מ-12 חודשים ממועד תיעוד הליקוי. בנסיבות, ניתן עדיין לבסס אותה על החמרה שאירעה בתוך 12 החודשים שקדמו להגשתה. זאת בהתאם להלכת מרדכי ברזילי, ובלבד שתוכח החמרה ממשית ומהימנה.
מדוע חשוב קשר סיבתי רפואי בתביעות ירידה בשמיעה?
קשר סיבתי רפואי הכרחי להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה. בשל, לא מספיק לעמוד בתנאים הפרוצדורליים. אלא יש להוכיח כי קיים קשר ישיר בין החשיפה לרעש מזיק בעבודה לבין ליקוי השמיעה. במקרים של דחיית תביעת ירידה בשמיעה, לעיתים קרובות הטענות מתייחסות לחוסר קשר סיבתי.
כיצד בית הדין מכריע בין חוות דעת מומחים סותרות?
בית הדין מכריע בין חוות דעת מומחים סותרות על בסיס איכות הנימוקים, עקביות הבדיקות והראיות. על אף הכלל של העדפת חוות דעת המיטיבה עם המבוטח. בית הדין יכול להעדיף חוות דעת אחרת אם היא מפורטת ומנומקת יותר. וזאת כאשר חוות הדעת אינן שוות משקל.
האם טנטון נכלל בפגיעות עבודה?
כן, טנטון (רעש תמידי באוזניים) יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה. זאת בתנאי שהתובע עומד בכל תנאי סעיף 84א(א) לחוק הביטוח הלאומי. וכן שהוכח כי מדובר בטנטון ״תמידי״ וקיים קשר סיבתי בינו לבין תנאי העבודה.
השלבים לטיפול בתביעת ירידה בשמיעה
-
תיעוד רפואי מקיף. עם הופעת סימנים לירידה בשמיעה או לטנטון, יש לפנות בהקדם לרופא מומחה א.א.ג ולבצע בדיקות שמיעה באופן סדיר. חשוב לוודא שהתיעוד הרפואי מלא, מדויק וכולל התייחסות לחשיפה לרעש במקום העבודה.
-
הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. יש להגיש את התביעה בתוך 12 חודשים ממועד תיעוד הליקוי הראשון או ממועד החמרתו המוכחת. איחור בהגשה עלול לפגוע באופן קריטי בסיכויי ההצלחה של תביעת ירידה בשמיעה.
-
איסוף ראיות תומכות. יש לאסוף מסמכים המוכיחים את חשיפתו של העובד לרעש מזיק. מסמכים אלה כוללים אישורי העסקה, פירוט תפקידים, עדויות עמיתים לעבודה ותוצאות בדיקות תקופתיות.
-
קבלת חוות דעת מומחה. במקרים רבים, נדרשת חוות דעת של מומחה רפואי. חוות דעת זו תציין את הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעש לליקוי השמיעה והטנטון. חוות דעת מנומקת היטב תגביר את סיכויי ההצלחה.
-
ייצוג משפטי. נוכח מורכבות הסוגיות הרפואיות והמשפטיות, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתביעות ביטוח לאומי ופגיעות עבודה. עורך הדין יסייע בהכנת התביעה, באיסוף הראיות וייצג את התובע מול המוסד לביטוח לאומי ובבית הדין לעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את תביעת ירידה בשמיעה בתיק ב״ל 34770-02-20. מ.ג נ' המוסד לביטוח לאומי. כב' השופטת רחל גרוס, יחד עם נציגי הציבור מר אריק חדד וגב' אילנה מסד. קבעו ביום 28.11.2022 כי התובע לא עמד בתנאי הסף הפרוצדורליים של הגשת התביעה.
וכי לא הוכיח קשר סיבתי רפואי בין חשיפתו לרעש לבין ליקוי השמיעה והטנטון ממנו סבל. התביעה נדחתה במלואה.
