דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
חדשות חמות
מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי
בית / דמי פגיעה בעבודה / פגיעה בדרך לטקס חנוכה: האם מדובר בתאונת עבודה?
דמי פגיעה בעבודה

פגיעה בדרך לטקס חנוכה: האם מדובר בתאונת עבודה?

ע
עו״ד ארגוב ארצי | | 8 דקות קריאה
האם פגיעה בדרך לטקס חנוכה מחוץ למלון השתלמות נחשבת לתאונת עבודה?
פגיעה בדרך לטקס חנוכה מחוץ למלון ההשתלמות, שאינו חלק מתוכנית ההשתלמות הרשמית, אינה מוכרת כתאונת עבודה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי פעילות זו אינה מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות הנלווית לעבודה, ולכן אינה מזכה בדמי פגיעה לפי חוק הביטוח הלאומי. המבחן המכריע הוא מידת הזיקה לתוכני הפעילות הנלווית.
פגיעות המתרחשות מחוץ לשעות העבודה הרגילות, אך במהלך פעילויות נלוות לעבודה, מעוררות לא פעם שאלות משפטיות מורכבות בנוגע להכרה בהן כתאונת עבודה. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עב״ל 10165-02-15 זהבה מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, שניתן ביום 04.11.2015, מתווה גבולות ברורים לסוגיה זו. פסק הדין בוחן את היקף הכיסוי הביטוחי לעובדים הנפגעים בזמנם החופשי במהלך השתלמות מטעם העבודה. במקרה הנדון, המערערת נפגעה בדרכה לטקס הדלקת נרות חנוכה חיצוני, אשר לא נכלל בתוכנית ההשתלמות. בית הדין הארצי קבע כי פגיעה בדרך לטקס חנוכה כאמור אינה תאונת עבודה. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995, מסדיר את הזכויות לדמי פגיעה במקרה של תאונת עבודה. סעיף 79 לחוק קובע כי תאונה תוכר כפגיעה בעבודה אם היא התרחשה ״תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו״ של העובד, אצל מעסיקו או מטעמו. הפסיקה הרחיבה את ההגדרה הזו והכירה גם בפגיעות המתרחשות במסגרת ״פעילות נלווית לעבודה״. פעילויות אלה כוללות השתלמויות, ימי גיבוש, אירועי ספורט ונופש המאורגנים על ידי המעסיק. בית הדין הארצי קבע מבחן דו-שלבי לבחינת תביעות אלה. בשלב הראשון, בית הדין בוחן את כלל נסיבות הפעילות שבמסגרתה נפגע העובד ואת מידת זיקתה של פעילות זו לעבודה, ולאור אלה בית הדין קובע אם אותה פעילות עולה כדי ״פעילות נלווית לעבודה״. אם התשובה חיובית, בית הדין עובר לשלב השני. בשלב זה, בית הדין בוחן האם הפעילות הספציפית שבה נפגע העובד הייתה חלק אינטגרלי מאותה פעילות נלווית. המבחן הזה מאפשר להבחין בין פעילויות המשרתות את מטרות ההשתלמות לבין פעילויות אישיות.

פרטי המקרה: זהבה מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי

המערערת, סייעת טיפולית שמועסקת בעיריית ירושלים במשך 32 שנה, השתתפה בהשתלמות בת שלושה ימים שהתקיימה בבית מלון באזור ים המלח. בית הדין האזורי קבע כי ההשתלמות הוכרה כ״פעילות נלווית לעבודה״. ביום 25.12.2011, במהלך שעות הערב, יצאה המערערת מבית המלון. היא יצאה יחד עם מספר חברות לעבודה ואנשים נוספים לכיוון המרכז המסחרי הסמוך. מטרת היציאה הייתה השתתפות בטקס הדלקת נרות חנוכה שאורגן על ידי חב״ד. טקס זה לא נכלל בתוכנית ההשתלמות הרשמית. ביציאה מבית המלון, המערערת מעדה על אבן שפה משופעת ועיקמה את קרסול רגלה הימנית. בעקבות הפגיעה, הגישה המערערת תביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. בית הדין האזורי בירושלים דחה את תביעתה. בית הדין האזורי קבע כי הפעילות שבה נפגעה המערערת לא קיימה זיקה מספקת להשתלמות.

טענות הצדדים בפני בית הדין הארצי

המערערת הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי. היא טענה כי בית הדין שגה כאשר קבע כי לא התקיימה הזיקה הנדרשת בין התאונה לבין ההשתלמות. המערערת הדגישה שההשתלמות נועדה גם לגיבוש חברתי, ולא רק להשתלמות מקצועית. בנוסף, היא ציינה שעובדים רבים היו רחוקים מביתם בחג החנוכה וביקשו להשתתף בטקס דתי. היא טענה שיציאה לטקס חב״ד, שנערך בסמוך למלון, לא חרגה באופן בלתי סביר מתוכנית ההשתלמות. יתרה מכך, המערערת טענה שאין הבדל בין פגיעה בדרך לטקס הדלקת נרות מחוץ למלון לבין פגיעה בדרך לאותו טקס בתוך המלון. היא הוסיפה שפעילותה הייתה פעילות קבוצתית ולא יציאה בגפה, ולכן יש לראות בה חלק מפעילות של גיבוש חברתי. לבסוף, המערערת ביקשה להקיש מהוראת סעיף 81(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה מרחיב את הכיסוי הביטוחי למי שנפגע בדרך לתפילת בוקר בציבור. המוסד לביטוח לאומי, לעומת זאת, טען כי דין הערעור להידחות. הוא קבע כי אין מקום להתערב בקביעת בית הדין האזורי שלפיה התאונה אירעה בעת פעילות שאינה מקיימת קשר סביר עם ההשתלמות. אשר לטענה כי דין המערערת כדין מי שהלך להתפלל, טען המוסד כי לא מתקיימים במערערת התנאים הקבועים לכך בחוק.

הכרעת בית הדין הארצי ונימוקיו

בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה והשופט אילן איטח, דחה את הערעור של זהבה מזרחי ואישר את קביעת הערכאה האזורית. בית הדין קבע כי ההכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה מחייבת בחינה דו-שלבית. השלב הראשון בוחן אם הפעילות הכללית (ההשתלמות) מהווה ״פעילות נלווית לעבודה״. השלב השני בודק אם הפעילות הספציפית שבה עסק העובד בעת הפגיעה הייתה חלק אינטגרלי מאותה פעילות נלווית. במקרה של המערערת, בית הדין מצא שההשתלמות הוכרה כפעילות נלווית לעבודה. עם זאת, טקס חב״ד לא היה חלק מתוכנית ההשתלמות. הידיעה על קיומו נודעה למערערת באמצעות שמועה בלבד. היא בחרה לצאת אליו בזמנה החופשי, ומחוץ למתחם בית המלון. בית הדין הבהיר, בהתבסס על ההלכה שנקבעה בעניין אילוז ובעניין זגורי, כי אין די בכך שמדובר בפעילות קבוצתית של מספר עובדים כדי לקשור אותה להשתלמות. הוא קבע כי המבחן המכריע הוא מידת הזיקה של הפעילות הספציפית לתוכני הפעילות הנלווית, ולא מספר המשתתפים בה. לפיכך, בית הדין קבע כי דינה של המערערת אינו שונה מדינו של עובד העוזב את מקום עבודתו ביוזמתו. עובד העוזב את מקום עבודתו כדי להשתתף בטקס דתי סמוך ונפגע בדרך, ככלל, לא יוכר כנפגע עבודה. בית הדין דחה גם את טענת ההיקש מהוראת סעיף 81(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה מתייחס להרחבת הכיסוי הביטוחי למי שנפגע בדרך לתפילת בוקר בציבור. בית הדין קבע שתנאי הסעיף אינם מתקיימים במערערת, וציין שהרחבת הכיסוי היא עניין המסור למחוקק.

אזהרה: פסק דין זה מחדד את הצורך בהבנת גבולות הכיסוי הביטוחי. עובדים ומעסיקים צריכים להיות מודעים לכך שלא כל פעילות בזמן השתלמות מוכרת כתאונת עבודה, במיוחד אם היא נעשית באופן עצמאי ומחוץ לתוכנית הרשמית. אי-הבנה של הכללים עלולה להוביל לדחיית תביעות לדמי פגיעה.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין זהבה מזרחי מבהיר ומחדד את המבחן הדו-שלבי להכרה בפגיעה שאירעה במהלך ״פעילות נלווית לעבודה״ כתאונת עבודה. הוא מדגיש שגם כאשר אירוע כללי, כמו השתלמות או נופש מטעם המעסיק, הוכר כפעילות נלווית, אין בכך כדי להקנות ״ביטוח כולל״ לכל פעילות שבה יבחר העובד לעסוק בזמנו החופשי. הפסיקה מספקת קו הבחנה מעשי חשוב לכל הגורמים המעורבים.

  • למעסיקים: על המעסיקים להגדיר בבירור את תוכנית הפעילויות הרשמית של השתלמויות ואירועים נלווים. יש להבהיר לעובדים מהן הפעילויות המכוסות במסגרת תאונת עבודה.

  • למוסד לביטוח לאומי: פסק הדין משמש הנחיה לבחינת תביעות דומות. הוא מדגיש את החשיבות של זיקה ישירה בין הפעילות הספציפית שבה אירעה הפגיעה לבין תוכני ההשתלמות.

  • לבית הדין: פסק הדין מחזק את המבחן הדו-שלבי ומספק קריטריונים ברורים ליישום.

  • לעובדים: חשוב שעובדים יהיו מודעים לכך שפעילויות אישיות, גם אם הן קבוצתיות ונעשות בזמן השתלמות, עשויות לא להיות מכוסות. פעילות המאורגנת או משולבת בתוכנית הרשמית של האירוע הנלווה לעבודה תיהנה מהכרה. לעומת זאת, פעילות אישית, ולו קבוצתית, הנעשית ביוזמת העובדים עצמם, מחוץ למסגרת המוגדרת ומחוץ למתחם האירוע, תיוותר מחוץ לגדר הכיסוי הביטוחי.

שאלות ותשובות

מהו המבחן הדו-שלבי להכרה בפגיעה בעבודה במהלך פעילות נלווית?

המבחן הדו-שלבי כולל שני שלבים: ראשית, בית הדין בוחן האם הפעילות הכללית, כמו השתלמות, מהווה ״פעילות נלווית לעבודה״. שנית, אם התשובה חיובית, בית הדין בודק האם הפעילות הספציפית שבה נפגע העובד הייתה חלק אינטגרלי מאותה פעילות נלווית.

האם יציאה לטקס דתי מחוץ למלון השתלמות נחשבת לחלק אינטגרלי מההשתלמות?

לא, בית הדין הארצי קבע כי יציאה לטקס דתי מחוץ למלון ההשתלמות, שלא נכלל בתוכנית ההשתלמות הרשמית, אינה נחשבת לחלק אינטגרלי מההשתלמות. זאת משום שפעילות זו נתפסת כפעילות אישית ואינה קשורה באופן ישיר לתוכני ההשתלמות.

מה ההבדל בין פגיעה בתוך המלון מחוץ לתוכנית לבין פגיעה מחוץ למלון?

בית הדין האזורי ציין שאילו התאונה הייתה מתרחשת בטקס הדלקת נרות בתוך בית המלון, ייתכן שהייתה מוכרת כחלק מההשתלמות. לעומת זאת, פגיעה מחוץ למלון ובפעילות שאינה חלק מהתוכנית הרשמית, נחשבת לפעילות אישית ולא מוכרת כתאונת עבודה.

האם מספר המשתתפים בפעילות משפיע על ההכרה בה כתאונת עבודה?

בית הדין הבהיר כי אין די בכך שמדובר בפעילות קבוצתית של מספר עובדים כדי לקשור אותה להשתלמות. המבחן המכריע הוא מידת הזיקה של הפעילות הספציפית לתוכני הפעילות הנלווית, ולא מספר המשתתפים בה.

האם ניתן להקיש מסעיף 81(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי?

בית הדין דחה את הטענה להיקש מהוראת סעיף 81(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה מרחיב את הכיסוי הביטוחי למי שנפגע בדרך לתפילת בוקר בציבור. בית הדין קבע שתנאי הסעיף אינם מתקיימים במערערת, וציין שהרחבת הכיסוי היא עניין המסור למחוקק.

כיצד פסק הדין משפיע על מעסיקים ועובדים?

פסק הדין מדגיש כי פעילות המאורגנת או משולבת בתוכנית הרשמית של אירוע נלווה לעבודה תוכר, בעוד שפעילות אישית, גם אם קבוצתית, הנעשית ביוזמת העובדים מחוץ למסגרת המוגדרת ומחוץ למתחם האירוע, לא תהיה מכוסה ביטוחית. הדבר מחייב מעסיקים להבהיר את גבולות הפעילות המוכרת ועובדים לנקוט משנה זהירות.

שימו לב: מידע זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו על בסיס נסיבותיו הספציפיות. לכן, חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.

סיכום והמלצה

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עב"ל 10165-02-15 זהבה מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי משרטט קווים מנחים חשובים בנוגע להכרה בפגיעות שאירעו במהלך פעילות נלווית לעבודה. בית הדין קבע כי פגיעה בדרך לטקס חנוכה מחוץ למלון ההשתלמות, שאינה חלק מתוכנית ההשתלמות הרשמית, אינה נחשבת לתאונת עבודה. הקביעה מדגישה את חשיבות הזיקה הישירה בין הפעילות הספציפית לתוכני ההשתלמות, תוך דחיית הרחבת הכיסוי הביטוחי לפעילויות אישיות שאינן מוגדרות כחלק אינטגרלי. ההלכה שנקבעה מדגישה כי "ביטוח כל הסיכונים" אינו חל על כל פעילות שבחרו העובדים לעשות בזמנם החופשי במהלך השתלמות. על כן, עובדים צריכים להיות מודעים לגבולות הכיסוי הביטוחי במצבים אלו. אם נפגעתם במהלך פעילות הקשורה לעבודה, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני עבודה וביטוח לאומי. עורך דין מקצועי יבחן את נסיבות המקרה הספציפיות ויעזור לכם להבין את זכויותיכם.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ארגוב ארצי
עו״ד ארגוב ארצי
עו"ד ארגוב ארצי (מ.ר. 56611), מומחה לדין הפלילי - מעצרים, חקירות, עבירות אלימות וסמים וערעורים. הכותב והעורך של מדריכי הדין הפלילי ב-Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום ביטוח לאומי?

מידע וייצוג בביטוח לאומי