האם היעדר מתורגמן בדיון תכנוני פוגע זכות טיעון בהליכי תכנון?
היעדר מתורגמן בדיון תכנוני אינו פוגע אוטומטית בזכות הטיעון. לפיכך, בית המשפט העליון קבע בעע״מ 694/18 כי הדבר תלוי בנסיבות: האם הוצעו חלופות. והאם הטוענים ניצלו אותן או בחרו לעזוב את הדיון מסיבות אחרות. בנוסף, אם הטענות המהותיות נדונו בערכאות קודמות, זה עשוי להפחית את עוצמת הטענה לקיפוח.
הליכים תכנוניים משפיעים רבות על חייהם של אנשים. לכן, שמירה על זכות טיעון בהליכי תכנון היא חיונית. פסק הדין אבו נאב אוסאמה ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, עע״מ 694/18, שניתן ביום 02.06.2019 בבית המשפט העליון, עסק בשאלה עקרונית זו. הוא בחן האם היעדר מתורגמן לערבית בדיון בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה פגע בזכות הטיעון של תושבי שכונת סילוואן. פסק הדין ניתן ברוב דעות של כב' השופטים י' אלרון ונ' סולברג, כנגד דעתו החולקת של כב' השופט ג' קרא.
זכות הטיעון היא זכות יסוד במשפט המנהלי. בנוסף, היא מבטיחה לאזרח להשמיע את עמדתו בפני רשות ציבורית בטרם היא מקבלת החלטה שעלולה לפגוע בו. בנוסף, סעיף 100 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965, מעגן את הזכות הזו. הוא מאפשר לכל אדם הרואה את עצמו נפגע מתכנית שהופקדה, להגיש התנגדות אליה.
המחוקק קבע זכות זו כדי לשתף את הציבור בהליכי התכנון. עם זאת, שיתוף זה משפר את התוכניות, מגן על זכויות הפרט ומגביר את הסולידריות החברתית. עם זאת, מימוש יעיל של זכות הטיעון דורש שימוע פומבי שבו המתנגד מציג את טענותיו באופן מלא וברור.
ההליך, הצדדים והמקרה: תוכנית “מתחם קדם – עיר דוד”
המקרה הנדון עסק בערעור שהגישו לבית המשפט העליון. כתוצאה מכך, המערערים, אבו נאב אוסמה ואח', הם תושבי שכונת סילוואן. כתוצאה מכך, הם ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. שדחה את עתירתם נגד אישור תוכנית להקמת מרכז מבקרים וחניון סמוך לחומות העיר העתיקה.
המשיבות הן המועצה הארצית לתכנון ובניה, עמותת אלע״ד, רשות הטבע והגנים ועוד גורמים.
תוכנית “מתחם קדם – עיר דוד” יועדה להקמת מרכז מבקרים וחניון באזור רגיש זה. לעומת זאת, המערערים הגישו התנגדויות לתוכנית. לעומת זאת, הם טענו לפגמים מהותיים בהליך אישורה ולחוסר סבירות. הדיון בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה התקיים ביום 22.3.2016.
בא כוח המערערים תיאר את היעדר מתורגמן לערבית. לדוגמה, הוא עזב את הדיון בצורה פרובוקטיבית לאחר שמיוצג הורחק.
טענות הצדדים וליבת הסוגייה
המערערים טענו כי זכות טיעון בהליכי תכנון שלהם נפגעה באופן קשה עקב היעדר מתורגמן. הם הדגישו כי השפה הערבית היא שפת אמם, ולכן ללא מתורגמן לא יכלו להבין את מהלך הדיון. בנוסף, הם טענו לפגמים נוספים בהליך, כגון חוסר סבירות ההחלטה ופגמים בפרסום התוכנית.
המשיבות טענו מנגד כי החלטת המועצה הייתה סבירה ואין מקום להתערב. לדוגמה, הן ציינו כי בא כוח המערערים שלט היטב בעברית והיה יכול לתרגם את דבריו. הן אף ציינו כי הוא לא ביקש מראש לזמן מתורגמן. וטענו כי עזיבת הדיון הייתה “פרובוקציה” שמטרתה ליצור פגם מלאכותי.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
בית המשפט העליון, ברוב דעות, דחה את הערעור. לדוגמא, השופט י' אלרון, שכתב את חוות הדעת המרכזית. קבע כי זכות הטיעון של המערערים לא נפגעה הלכה למעשה. הוא הדגיש מספר נקודות מרכזיות:
- לבא כוח המערערים הוצעו חלופות תרגום, כולל תרגום עצמי. כלומר, והוא בחר לעזוב את הדיון מסיבה אחרת – הרחקת אחד ממיוצגיו -. ולא בשל חוסר יכולת להבין.
- ראשי הטיעונים של המערערים קראו ונדונו בפני המועצה, למרות עזיבתם.
- הטענות המהותיות נדונו לעומק בערכאות תכנון קודמות, ולכן לא נגרם קיפוח מהותי.
השופט נ' סולברג הצטרף לדעתו של אלרון. יחד עם זאת. הוא הדגיש כי השאלה היא עובדתית צרה – האם בפועל נפגעה זכות הטיעון. הוא ציין שהנטל להוכיח אי-ידיעת עברית מוטל על המערערים.
למען זאת, הוא ראה במחדל של אי-בקשה למתורגמן מוקדם פגם.
לכן, הוא דחה את טענת הפגיעה בזכות הטיעון.
דעת המיעוט של השופט ג' קרא
השופט ג' קרא, בדעת מיעוט, סבר כי זכות טיעון בהליכי תכנון של המערערים נפגעה “פגיעה קשה”. הוא הדגיש את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית, וטען כי המועצה הייתה חייבת לדאוג למתורגמן מיוזמתה. הוא טען כי הקראת ראשי הטיעונים בלבד, בהיעדר המערערים, מהווה דיון למראית עין. על כן, הוא הציע לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
השלכות פסק הדין על זכות טיעון בהליכי תכנון
פסק הדין מבהיר כי זכות טיעון בהליכי תכנון נבחנת באופן פרטני. היא אינה זכות פורמלית בלבד. כאשר קיימת אפשרות סבירה למימוש הזכות – כגון תרגום עצמי או בקשה מוקדמת למתורגמן – והמתנגד אינו מנצל אותה, לרוב לא יוכר קיפוח. בנוסף, אם הטענות המהותיות נדונו כבר בערכאות קודמות, עוצמת הטענה לקיפוח פוחתת.
דעת המיעוט מזכירה לרשויות את חובתן להבטיח תרגום הולם. במיוחד לאור מעמדה הרשמי של השפה הערבית. היא קוראת לרשויות לשקול את הצורך במתורגמן מיוזמתן. הפסיקה מדגישה את חשיבות שיתוף הציבור בתהליכי תכנון.
זהו עקרון יסוד במנהל תקין.
שאלות ותשובות
מהי זכות טיעון בהליכי תכנון?
זכות טיעון בהליכי תכנון היא זכות המוקנית לכל אדם הרואה את עצמו נפגע מתוכנית תכנונית. היא מאפשרת לו להגיש התנגדות. ולהשמיע את עמדתו בפני רשויות התכנון כדי להשפיע על התוכנית או למנוע פגיעה בזכויותיו.
האם חובת התרגום בדיונים מנהליים היא מוחלטת?
חובת התרגום אינה מוחלטת. בית המשפט קבע כי היא תלויה בנסיבות: יש לבדוק אם הוצעו חלופות סבירות לתרגום. והאם המתנגד ניצל אותן. בנוסף, חשוב אם המתנגד ביקש מתורגמן מראש.
מהו תפקידו של עורך דין בהליכי התנגדות לתוכניות?
עורך דין מנסח את ההתנגדויות, מציג את הטענות בפני רשויות התכנון ומייצג את המתנגדים. הוא מוודא ששמירה על זכות טיעון מתבצעת וההליך מתנהל באופן תקין.
מדוע חשוב לתעד את הבקשה למתורגמן?
תיעוד הבקשה מהווה ראייה שהמתנגד פעל למימוש זכותו לתרגום. זה מחזק את טענת הפגיעה אם מתורגמן לא הועמד. מחדל בבקשה מוקדמת עלול להתפרש כוויתור על הזכות.
שימו לב: היעדר בקשה מוקדמת למתורגמן עלול להשפיע על החלטת בית המשפט לגבי פגיעה בזכות הטיעון. רצוי לפנות לרשות מבעוד מועד.
סיכום
פסק הדין אבו נאב אוסאמה ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה מדגיש את החשיבות של זכות טיעון בהליכי תכנון. הוא מציג גישה פרטנית לבחינת פגיעה בזכות זו. בית המשפט העליון קבע כי היעדר מתורגמן אינו מוביל אוטומטית לביטול החלטה תכנונית, במיוחד כאשר קיימות חלופות סבירות לתרגום, או כאשר המתנגד לא ביקש מתורגמן מראש. הפסיקה מצביעה על אחריות משותפת של הרשות ושל המתנגד. הרשות נדרשת לאפשר זכות טיעון, והמתנגד צריך לפעול באופן אקטיבי כדי לממש אותה.
המחלוקת בין השופטים מדגישה את הרגישות המשפטית והחברתית של הנושא. היא מראה את המתח בין יעילות מנהלית לשמ
