כן. בית המשפט העליון פסק כי כאשר כתב ערבות להבטחת חזרתו של חייב חדל פירעון נוסח באופן שאינו מבחין בין סיבות שונות לאי-החזרה, הערבות תחול גם אם אי-החזרה נבעה ממעצר בחו״ל ולא מכוונת בריחה. מדובר ב״חיוב תוצאה״ המחייב את הערבים לעמוד בהתחייבותם.
פסק דין חשוב ורגיש שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, ע״א 2196/24. לפיכך, אליעזר יצחק טילסון ואח' נ' ד״ר איתי הס (מנהל הסדר החוב) ואח', מיום 27.03.2024. עוסק בשאלת חבותם של ערבים לחזרתו של חייב חדל פירעון מחו״ל.
ההכרעה ניתנה בנסיבות מורכבות, כאשר חייב, טילסון, ביקש לצאת את הארץ כדי להיפרד מחותנו הגוסס. בנוסף, הוא התחייב לשוב ארצה, ובני משפחתו העמידו ערבויות משמעותיות להבטחת חזרתו. אולם, החייב נעצר בחו״ל בחשד להלבנת הון ולא הצליח לשוב במועד שנקבע. פסק הדין מבהיר את היקף האחריות של ערבים לחזרת חייב חדל פירעון.
ומדגיש את חשיבות ניסוח מסמכים משפטיים באופן מדויק וברור. עם זאת, פסיקה זו משליכה על חייבים, ערבים ועורכי דין כאחד.
במסגרת הליכי חדלות פירעון שהתנהלו נגד אליעזר יצחק טילסון, הוצאו נגדו צווי עיכוב יציאה מהארץ. כתוצאה מכך, טילסון פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול זמני של הצווים. הוא ביקש לנסוע לארצות הברית כדי להיפרד מחותנו החולה במחלה סופנית. טילסון התחייב לשוב ארצה עד ליום 9.7.2023.
מנהל ההסדר של טילסון הסכים לבקשה, אך דרש העמדת ערבויות משמעותיות. לעומת זאת, בין הערבויות שהוצגו היו כתב התחייבות אישי של טילסון, שעבוד זכויות רעייתו בדירת המגורים. וערבויות מצד הוריו ודודיו על נכסיהם. בנוסף, הופקדו כספים להבטחת שובו.
לשון כתבי ההתחייבות קבעה כי הערבויות יופעלו במקרה שטילסון ״לא ישוב ארצה״. לדוגמה, ללא כל הבחנה בין סיבות אפשריות לאי-החזרה. טילסון אכן נסע לארצות הברית, אך בעת ניסיונו לחזור ארצה. נעצר על ידי רשויות אכיפת החוק האמריקאיות.
הוא נעצר בחשד למעורבות בהלבנת הון.
לאחר מעצרו, שוחרר טילסון לחלופת מעצר שמנעה ממנו לעזוב את ארצות הברית ולשוב ארצה במועד. לאחר שביטול צווי עיכוב היציאה פקע ולא הוארך עוד. לדוגמא, מנהל ההסדר הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לממש את הערבויות. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה.
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
השאלה המשפטית המרכזית בפסיקה
השאלה המשפטית שהתעוררה בפני בית המשפט העליון הייתה האם ערבות שניתנה להבטחת חזרתו של חייב חדל פירעון ארצה במועד קצוב ניתנת למימוש. כלומר, זאת, גם כאשר אי-החזרה נבעה מנסיבות שאינן תלויות ברצונו של החייב, כגון מעצר בחו״ל. הדיון נסוב סביב פרשנות כתבי הערבות, ובפרט על לשונם שאינה מבחינה בין סיבות שונות לאי-החזרה.
המערערים טענו כי הערבויות נועדו למנוע בריחה מכוונת של החייב. אולם, ולא לכסות מקרים של כוח עליון. מנגד, מנהל ההסדר טען כי לשון הערבות ברורה וחד משמעית. הערבות כיוונה להבטחת עצם החזרה במועד, ללא קשר לסיבה לאי-החזרה.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
בית המשפט העליון, בהרכב השופטים ד' מינץ, י' אלרון וא' שטיין (כותב פסק הדין). אמנם, דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי על פרשנות כתבי ערבות חלים כללי פרשנות חוזים רגילים. השופטים בחנו את לשון כתבי ההתחייבות ומצאו אותה ברורה וחד משמעית.
בית המשפט קבע. ואולם, כי כתבי ההתחייבות נוסחו על ידי עורכי דין מקצועיים וכללו התחייבות לחזרה למועד מסוים. במקרה שהחייב ״לא ישוב ארצה״, הוטלה חבות מלאה על הערבים. ללא כל תנאי הנוגע לסיבת אי-החזרה.
לפיכך, בית המשפט הבהיר כי מדובר ב״חיוב תוצאה״ ולא ב״חיוב השתדלות״.
-
חיוב תוצאה: אין נפקות לשאלה אם החייב רצה בכנות לחזור אך נמנע ממנו הדבר; מה שקובע הוא עצם אי-החזרה במועד.
-
תכלית הערבות: בית המשפט הוסיף כי ערבות זו נועדה לבטח את הסיכון של סיכול ההליך המשפטי בשל אי-חזרת החייב. במקרה זה, סיכון זה התממש במלואו.
-
שיקול מדיניות: בית המשפט הדגיש שיקול מדיניות מרכזי. קבלת עמדת המערערים הייתה יוצרת ״אפקט מצנן״ שיפגע בחייבים אחרים בעתיד. נושים לא היו מסכימים עוד לבקשות לביטול זמני של צווי עיכוב יציאה אילו ידעו שהערבות עשויה שלא לחול בשל נסיבות שאינן תלויות בחייב.
הערעור נדחה, ובית המשפט אישר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, פסיקה זו מדגישה את חשיבות הניסוח הברור והחד-משמעי של כתבי ערבות.
המשמעות המעשית של פסק הדין על ערבים לחזרת חייב חדל פירעון
פסק הדין של בית המשפט העליון מבהיר באופן חד משמעי לחייבים. מאידך, לערבים ולעורכי דין המנסחים כתבי ערבות במסגרת הליכי חדלות פירעון. כי ערבות המתנה על ״אי-חזרה״ ללא סייג תמומש במלואה. זה יקרה בכל מקרה של אי-עמידה במועד שנקבע.
זה חל גם כאשר הסיבה לכך היא נסיבות בלתי צפויות שאינן תלויות בחייב. מצד שני, כמו מעצר בחו״ל.
אזהרה: מי שמבקש להגביל את חבות הערבים למקרים של בריחה מכוונת בלבד, חייב לעגן זאת במפורש בלשון כתב ההתחייבות. בית המשפט יפרש את הערבות לפי לשונה הברורה ולא לפי כוונות סובייקטיביות שלא באו לידי ביטוי בכתובים.
לפיכך, מומלץ לבחון בקפדנות את נוסח כתבי הערבות. לסיכום, חשוב לוודא כי הם משקפים במדויק את כוונת הצדדים. ואת הסיכונים שהם מוכנים ליטול על עצמם. כמו כן, מומלץ לחייבים.
ובעיקר לערבים לשקול היטב את ההשלכות המשפטיות לפני מתן ערבות מסוג זה.
שאלות ותשובות
האם סיבת אי-החזרה של חייב מחו״ל משפיעה על מימוש הערבות?
לא. לאור, בית המשפט קבע כי ערבות שנוסחה ללא סייג לגבי סיבות אי-החזרה. תמומש גם אם אי-החזרה נבעה מנסיבות שאינן תלויות בחייב, כגון מעצר בחו״ל. מה שקובע הוא עצם אי-החזרה במועד.
מהו ״חיוב תוצאה״ לעניין ערבות לחזרת חייב חדל פירעון?
״חיוב תוצאה״ פירושו שההתחייבות מתייחסת להשגת תוצאה מסוימת (למשל, חזרת החייב ארצה במועד). בהתאם, ללא תלות ברצונו או ביכולתו של החייב. במקרה כזה, אם התוצאה לא מושגת, ההתחייבות מופרת והערבות ממומשת.
האם ניתן להגביל ערבות להבטחת חזרת חייב רק לבריחה מכוונת?
כן, אך יש לעגן זאת במפורש ובאופן חד משמעי בלשון כתב ההתחייבות. אם לשון הערבות אינה מגבילה את החבות. בית המשפט יפרש אותה באופן רחב ויחייב את הערבים בכל מקרה של אי-חזרה.
מדוע בית המשפט העליון מייחס חשיבות ל״אפקט מצנן״ בפסיקתו?
בית המשפט מודע לכך שקבלת עמדת הערבים, לפיה יש לבחון את כוונת החייב. עלולה להרתיע נושים. נושים לא יסכימו לבטל צווי עיכוב יציאה אם ידעו שהערבות לא תופעל במקרים בלתי צפויים. זה יפגע בחייבים בעתיד ויקשה עליהם לקבל אישור לצאת מהארץ.
סיכום
פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת אליעזר יצחק טילסון ואח' נ' ד״ר איתי הס. ע״א 2196/24, הוא הכרעה חשובה בעולם חדלות הפירעון ודיני הערבות. בית המשפט קבע. כי ערבים לחזרתו של חייב חדל פירעון מחו״ל חבים בערבותם גם.
אם מעצרו בחו״ל מנע את חזרתו במועד. הכרעה זו מדגישה את חשיבות הניסוח הברור של כתבי ערבות. וקובעת כי אי-חזרה מכל סיבה שהיא, כפי שנוסח בערבות, מפעילה את החבות.
מאמר זה איינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.


