כן, בית המשפט העליון קבע שמעמד פושט רגל בהליך שכר נאמן יכול להתקבל גם. לפיכך, אם הכלל אינו מעניק לו זכות עמידה מובהקת. כאשר בית המשפט מזמן את פושט הרגל לדיון ומקבל את בקשותיו. הוא הופך לבעל דין פעיל.
פשיטת רגל היא הליך מורכב שמביא איתו השלכות מרחיקות לכת על חיי החייב. בנוסף, במסגרת ההליך ממנה בית המשפט נאמן שמטרתו לנהל את נכסי פושט הרגל. לכנסם ולממשם למען חלוקת הנכסים בין הנושים. תפקיד הנאמן קריטי, והשכר שלו נקבע על-ידי בית המשפט.
רקע ופרטי ההליך: ע״א 5000/92 – יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני
המערער, יהושע בן-ציון, הוכרז פושט רגל בשנת 1976. עם זאת, עו״ד אוריאל גורני מונה לנאמן על נכסיו. הנאמן ביקש מבית המשפט המחוזי שכר ביניים עבור שלוש שנות פעילות. אך לא צירף את המערער לבקשה.
השופט לויט דרש תגובה מהמערער. כתוצאה מכך, המערער שלח התנגדות מפורטת בכתב, ובית המשפט קבע דיון במעמד שני הצדדים.
במהלך הדיון המערער ביקש דחייה עקב מחלה. לעומת זאת, השופט נענה לבקשה והורה לדחות את הדיון. למרות זאת, עקב תקלה, התבצע הדיון ללא המערער, ובית המשפט אישר לשכר הנאמן.
המערער ערער על ההחלטה. לדוגמה, הנשיא וינוגרד בדק את התיק, אך קבע שלא מצא מקום להתערב בהחלטת השופט לויט. המערער פנה לערעור נוסף לבית המשפט העליון.
השאלות המשפטיות המרכזיות
- האם פושט רגל זכאי למעמד פושט רגל בהליך שכר נאמן.
- האם החלטה שניתנה בהיעדר בעל דין מחייבת ביטול מחובת הצדק.
- מה ההבדל בין ביטול מחובת הצדק לביטול משיקול דעת.
האם פושט רגל תמיד נחשב כבעל דין?
בדרך כלל פושט רגל אינו בעל עניין בהליכי קביעת שכר הנאמן. לדוגמא, פסק הדין בעניין בן-ציון קבע שהבית משפט יכול לצרף אותו כבעל דין. אם זה ראוי או מועיל בנסיבות.
הבדל בין ביטול מחובת הצדק לביטול משיקול דעת
ביטול מחובת הצדק קורה כאשר נפל פגם דיוני מהותי. כלומר, כגון קיום דיון ללא נוכחות הצד שהוזמן. בית המשפט חייב לבטל את ההחלטה ללא בחינת שיקול דעת.
ביטול משיקול דעת מתרחש כאשר ההליך לא פגם. אולם, אך בית המשפט בוחן אם יש תועלת לביטול. כאן הוא שוקל את ההשפעה על הצדדים.
האם תגובה בכתב מרפאת פגם של היעדרות בדיון?
העובדה שפושט רגל שלח תגובה בכתב לא מרפאת פגם של היעדרות בדיון. אמנם, זכות הטיעון כוללת גם השתתפות בעל פה כאשר בית המשפט קבע דיון כזה.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין מבהיר שפשוט כי פושט רגל יכול לרכוש מעמד פושט רגל בהליך שכר נאמן כאשר בית המשפט מזמין אותו לדיון ומקבל את בקשותיו. במצב זה, החלטה שניתנת ללא נוכחותו פוגעת בזכות הטיעון ומחייבת ביטול מחובת הצדק.
ההבחנה בין שני סוגי הביטולים משפיעה ישירות על סיכויי ההצלחה של ערכי ביטול. ואולם, עורכי דין, נאמנים ובתי המשפט חייבים להיות ערניים כדי להבטיח הליכים הוגנים.
סיכום
פסק הדין בעניין בן-ציון מהווה נקודת ציון משמעותית להבנת מעמד פושט רגל בהליך שכר נאמן. פושט רגל רוכש מעמד בעל דין בפועל כאשר בית המשפט מזמין אותו לדיון ומקבל את בקשותיו. במקרים כאלה, החלטה שניתנת בהיעדרו מחייבת ביטול מחובת הצדק.
ההחלטה של השופטים לוין. ושטרסברג-כהן לדחות את הערעור ללא צו הוצאות נובעת מהבנה שהדיון נבדק במלואו. עם זאת, פסק הדין מדגיש את חשיבות זכות הטיעון. ואת ההבדל בין ביטול מחובת הצדק לביטול משיקול דעת.
המאמר נועד לשירות הציבור ומספק מידע כללי בלבד. הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני המתחשב בנסיבות המיוחדות של כל מקרה.
