בית המשפט העליון קבע כי אין חובה לקיים שימוע פנים אל פנים בפני קצין השיפוט הבכיר טרם הוצאת הצו. זכות הטיעון ממומשת במלואה כאשר חוקרי המשטרה הצבאית גובים את נימוקי החייל ומעבירים אותם בכתב לעיונו של הקצין המחליט. לפיכך, סירוב לביצוע הבדיקה לאחר הליך זה מהווה עבירה פלילית לפי חוק השיפוט הצבאי.
סוגיית השימוש בסמים בצה״ל זוכה ליחס מחמיר ובלתי מתפשר מצד רשויות האכיפה הצבאיות. לפיכך, חיילים רבים המוצאים את עצמם בחדר החקירות של מצ״ח נדרשים למסור דגימת שתן. לעיתים על בסיס מידע מודיעיני עלום. כאשר עולה החשד, סירוב לבדיקת שתן בצבא עלול להוביל במהירות להגשת כתב אישום פלילי.
מאמר זה סוקר את פסיקת בית המשפט העליון שהגדירה את גבולות זכות הטיעון של החייל בהליך זה.
חוק השיפוט הצבאי. בנוסף, תשט״ו-1955 כולל מנגנון ייחודי המאפשר לקצין שיפוט בכיר להורות לחייל לבצע בדיקה לגילוי סמים. סעיף 250א לחוק מעניק לקצין שיפוט בכיר בחיל המשטרה הצבאית סמכות לצוות על חייל להיבדק. המטרה היא לאתר החזקה או שימוש בסם מסוכן.
בנוסף לכך, סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי קובע. עם זאת, כי חייל המסרב להיבדק לפי צו זה צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר. מנגד, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי). התשנ״ו-1996 קובע חובת שימוע בפני קצין משטרה.
סעיף 245א לחוק השיפוט הצבאי מחיל חוק זה על הצבא. כתוצאה מכך, אך מסייג וקובע כי אין בכך כדי לגרוע מסעיף 250א.
שימו לב: בדיקת שתן צבאית אינה דורשת הסכמה חופשית כפי שנהוג באזרחות, אלא נשענת על צו מחייב שהפרתו מהווה עבירה עצמאית.
רע״פ 7112/08 ורע״פ 8673/08: שרעבי ודור נגד התובע הצבאי הראשי
בית המשפט העליון דן בשתי בקשות רשות ערעור שאוחדו בהחלטה אחת של כבוד הנשיאה דורית ביניש מיום 06.09.2009. לעומת זאת, המבקש ברע״פ 7112/08 היה טוראי מתן שרעבי, ואילו המבקש ברע״פ 8673/08 היה סגן עוזיאל דור. המשיב בשני ההליכים היה התובע הצבאי הראשי.
כנגד כל אחד מהמבקשים הוציא קצין שיפוט בכיר צו לפי סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי. לדוגמה, הצווים נשענו על חשדות ומידע מודיעיני בדבר שימוש בסמים. שני החיילים סירבו למסור דגימת שתן, ומשכך העמיד אותם הצבא לדין פלילי בבית הדין הצבאי.
-
טוראי מתן שרעבי טען. לדוגמא, כי הצו הוצא ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי ועל סמך ידיעה בודדת.
-
סגן עוזיאל דור טען. כלומר, כי הצו אינו חוקי מאחר שלא נערך לו שימוע אישי בפני הקצין עצמו.
-
שני המבקשים הורשעו בערכאה הראשונה בעבירה לפי סעיף 127א לחוק.
-
בית הדין הצבאי לערעורים דחה את ערעוריהם ואישר את ההרשעות (ביום 13.7.2008 וביום 19.9.2008).
טענות הצדדים בשאלת סירוב לבדיקת שתן בצבא
באי כוחם של המבקשים טענו. אולם, כי הוצאת הצו ללא שימוע פנים אל פנים פוגעת בזכויות יסוד. לשיטתם, חוק החיפושים מחייב עריכת שימוע אישי בפני הקצין המוסמך בטרם פגיעה באוטונומיה של הגוף. לפיכך, הם גרסו כי אין להסתפק בהעברת טענות דרך החוקרים בשטח.
לעומת זאת, התובע הצבאי הראשי הדגיש את מאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. אמנם, ואת הצורך בביעור נגע הסמים. התביעה טענה כי הטלת חובה להביא כל חייל בפני קצין שיפוט בכיר תסרבל את ההליך. כתוצאה מכך, עיכוב הבדיקה עלול להביא להעלמת שרידי הסם בגוף ולסיכול החקירה כולה.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי הנשיאה ביניש
כבוד הנשיאה ד' ביניש בחנה את הבקשות ודחתה אותן. ואולם, בית המשפט העליון קבע כי המקרה אינו עומד במבחנים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. השאלה המשפטית אינה נוגעת לעצם קיומה של זכות הטיעון, אלא לאופן המימוש שלה בפועל.
בית המשפט פסק כי זכות הטיעון של החייל אכן מוגנת ומיושמת. יחד עם זאת, חוקרי המשטרה הצבאית גובים את טעמי הסירוב, מתעדים אותם ומעבירים אותם לקצין השיפוט הבכיר. הנשיאה הדגישה את העקרונות הבאים:
-
כללי המשפט המנהלי מאפשרים שמיעת טענות באמצעות שליח או נציג מוסמך מטעם הרשות.
-
הוראות קצין חיל המשטרה הצבאית הראשי מעגנות נוהל זה, ויש להקפיד על ביצוען המדויק.
-
ההסדר המיוחד בחוק השיפוט הצבאי הולם את אופי השירות הצבאי ואת הצורך בפיקוח הדוק.
-
בפועל ניתנה לשני המבקשים הזדמנות מלאה לשטוח את טענותיהם בפני החוקרים.
לפיכך, בית המשפט העליון קבע כי לא נפל פגם המצדיק התערבות, ודחה את שתי הבקשות. מאידך, השופטת הורתה למבקשים להתייצב לריצוי עונשם במקמצ״ר ביום 01.10.2009.
אזהרה: סירוב לצו קצין שיפוט בכיר מוביל להרשעה בעבירה פלילית חמורה, ללא תלות בשאלה האם החייל השתמש בסמים בפועל.
השוואת הליכי חיפוש: הדין הצבאי מול הדין האזרחי
השוואה בין סמכויות בדיקת סמים בדין הכללי לבין הדין הצבאי מאפיין ההליך הדין האזרחי הכללי הדין הצבאי (חש״ץ)מקור הסמכות לדרישת הבדיקה חוק סדר הדין הפלילי (חיפוש בגוף)סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי גורם עורך השימוע בפועל קצין משטרה פנים אל פנים חוקר מצ״ח שמעביר תיעוד לקש״ב השלכות סירוב לביצוע הבדיקה ראיה מחזקת או סיוע לראיות התביעה עבירה פלילית עצמאית (עד שנתיים מאסר)
מה עושים בעת דרישה למתן דגימת שתן במצ״ח
-
בירור סמכות. יש לוודא האם החוקרים מחזיקים בצו חתום מאת קצין שיפוט בכיר.
-
מימוש זכות ההיוועצות. חובה לדרוש שיחה מיידית עם עורך דין צבאי בטרם מתן תשובה סופית.
-
פירוט נימוקי הסירוב. אם יש מניעה רפואית או אישית, יש לדרוש מהחוקר לרשום אותה במדויק בדו״ח.
-
הימנעות מעימות פיזי. אין להתנגד בכוח להוראות החוקרים, אלא לפעול בכלים המשפטיים בלבד.
המשמעות המעשית של פסיקת העליון על סירוב לבדיקת שתן בצבא
פסק הדין המנחה ברע״פ 7112/08 הבהיר סופית. מצד שני, כי המערכת הצבאית אינה מחויבת במפגש אישי בין החשוד לקש״ב. עבור חיילים רבים. משמעות הדבר היא שטענת פגם בהליך השימוע לא תעמוד להם אם דבריהם תועדו כראוי.
יתרה מכך, בתי הדין הצבאיים מקפידים להרשיע חיילים שבחרו באפשרות של סירוב לבדיקת שתן בצבא. לסיכום, גם אם בדיעבד יתברר כי היו נקיים לחלוטין מחומרים אסורים.
מכיוון שכך, התמודדות עם חקירות מצ״ח מחייבת זהירות מרבית. חייל הנדרש לבדיקה אינו יכול להסתמך על תקוות שווא לביטול הצו בשל היעדר שימוע ישיר. עליו להבין את מלוא ההשלכות העונשיות של רישום פלילי ומאסר בפועל.
שאלות ותשובות
האם מותר לחייל לסרב לבדיקת שתן אם הוא סבור שאין נגדו ראיות?
לא. כאשר קצין שיפוט בכיר מוציא צו בדיקה כדין, חלה חובה לציית לו. חוסר שביעות רצון מאיכות הראיות או מהמידע המודיעיני אינו מהווה הגנה משפטית מפני עבירת הסירוב.
כיצד חייבים חוקרי מצ״ח לפעול כאשר חייל מסרב להיבדק?
החוקרים חייבים לאפשר לחייל לפרט את מלוא נימוקיו. לתעד אותם בכתב בטופס ייעודי ולהביאם לעיונו של קצין השיפוט הבכיר לפני הוצאת הצו.
מה העונש המוטל בדרך כלל על סירוב לבדיקת שתן בצבא?
החוק קובע עונש מרבי של שנתיים מאסר. בפועל, בתי הדין הצבאיים גוזרים עונשי מאסר בפועל הנעים בין מספר שבועות למספר חודשים. לצד רישום פלילי.
האם חייל זכאי להתייעץ עם סנגור לפני ההחלטה על בדיקת השתן?
כן. זכות ההיוועצות בעורך דין עומדת לכל נחקר במצ״ח. מומלץ לעמוד על זכות זו כדי להבין את משמעות הצו. והשלכותיו לפני שנוקטים צעד בלתי הפיך.
