הזכות לעבודה בישיבה היא חובה המוטלת על מעסיקים לאפשר לעובדיהם ישיבה במהלך העבודה, אלא אם הוכח כי ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר זאת. זכות זו חשובה במיוחד לעובדות בהריון, שכן היא מקלה על העומס הפיזי. מעסיק אשר מונע מעובדת ישיבה ללא הצדקה עלול להיקנס ולחויב בפיצוי.
פסק דין שהוכרע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, בעניין ס״ע 9593-04-11. לפיכך, ז'אנה בליאסוב נ' ר.ק. מתן שותפות מוגבלת ואח'. לפני כב' השופט ד״ר יצחק לובוצקי ונציג ציבור (עובדים) מר ישראל אסא.
ביום 30 בספטמבר 2013, מציג דילמות משפטיות ומוסריות משמעותיות בתחום דיני העבודה. בנוסף, המקרה עסק בתביעה של עוזרת טבח במסעדה. אשר טענה לאפליה על רקע הריון ולמניעת זכותה לשבת במהלך העבודה. בית הדין התייחס לשתי טענות אלו בנפרד, וקיבל חלקית את תביעתה.
הדיון במקרה זה ממחיש את המורכבות של הזכות לעבודה בישיבה. עם זאת, וכיצד היא מתמודדת עם נטלי הוכחה בטענות אפליה מחמת הריון.
התובעת, ז'אנה בליאסוב, עבדה כעוזרת טבח במסעדת ״טוטו״ במשך כ-25 חודשים. כתוצאה מכך, התובעת עזבה את עבודתה בדצמבר 2009 כדי לטפל בילדתה. היא קיבלה פיצויי פיטורים מלאים לאחר התפטרותה. לטענתה, לאחר שהודיעה על הריונה באפריל-מאי 2009, המעביד החל להתעמר בה.
היא טענה כי הוא הטיל עליה משמרות ערב חדשות והטיח בה ביקורת בלתי מוצדקת. לעומת זאת, מטרתו הייתה לאלץ אותה להתפטר. ביום 21 במאי 2009, היא קיבלה מכתב האוסר עליה לשבת על כיסא בעת עבודתה במטבח. היא טענה כי עובדים אחרים נהגו לבצע חלק מעבודתם בישיבה.
מנגד, הנתבעים טענו כי אי-שביעות הרצון מתפקודה של התובעת קדמה להריונה. לדוגמה, לטענתם, היא לא הייתה קשורה אליו. הם ציינו כי בתקופת עבודתה היו עובדות נוספות בהריון, כולל שתי הממונות הישירות עליה. שלא נטען כי הופלו.
לגבי איסור הישיבה. לדוגמא, הנתבעים טענו כי הוא הוטל על כלל עובדי המטבח מטעמי בטיחות ותקן משרד הבריאות. ולא רק כלפי התובעת. הממונה על חוק עבודת נשים דחה בקשה קודמת של המעביד לפטר את התובעת בהיותה בהריון.
התובעת המשיכה לעבוד עד להתפטרותה מרצון.
המסגרת המשפטית: הזכות לעבודה בישיבה ואפליה
הסוגיה המרכזית בפסק הדין נגעה לשני חוקים מרכזיים: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ״ח-1988. כלומר, וחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס״ז-2007. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיקים להפלות עובדים, בין היתר, על רקע מין. הורות או הריון.
חוק זה מעביר את נטל ההוכחה למעביד, ברגע שהעובדת הניחה תשתית ראייתית ראשונית לאפליה. אולם, החוק קובע כי אם עובדת מציגה ראיות לכאורה לכך שהופלתה. המעביד חייב להוכיח כי לא פעל בניגוד לחוק.
החוק השני, חוק הזכות לעבודה בישיבה. אמנם, קובע כי מעביד חייב להעמיד לרשות עובד מושב לעבודה ולא למנוע ממנו ישיבה במהלך העבודה. זאת, אלא אם כן הוכיח המעביד שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה. חוק זה נועד לשפר את תנאי העבודה ולשמור על בריאות העובדים.
הוא רלוונטי במיוחד בעבודות פיזיות בהן העובדים נדרשים לעמוד שעות ארוכות.
לפיכך, המקרה של בליאסוב דרש מבית הדין לבחון הן את טענות האפליה הקשורות להריון. ואולם, והן את עמידת המעביד בחובתו לאפשר ישיבה. שני החוקים יצרו מסגרת משפטית להגנה על זכויות העובדים. תוך איזון בין צרכי העסק לבין רווחת העובדים.
הכרעת בית הדין ונימוקיו
בית הדין קיבל באופן חלקי את התביעה. יחד עם זאת, הוא דחה את תביעת האפליה מחמת הריון. בית הדין קבע כי התובעת לא הניחה תשתית ראייתית ראשונית לביסוס הטענה. לדוגמה, התובעת לא הוכיחה כי עובדות נוספות בהריון הופלו.
בנוסף, היא יצאה לבדיקות רפואיות ללא הודעה מוקדמת נאותה. מאידך, והיו לה קשיי תפקוד עוד לפני שהודיעה על הריונה.
לעומת זאת, בית הדין קיבל את התביעה מכוח חוק הזכות לעבודה בישיבה. מצד שני, הוא קבע שהמעביד לא עמד בנטל להוכיח כי עבודת המטבח, על כל מרכיביה. אינה מתאפשרת בישיבה. לדוגמה, הוכח כי עובדים נוספים נהגו לבצע פעולות מסוימות, כמו חיתוך סלטים והכנת מילויים, בישיבה.
משכך, המעביד הפר את חובתו לעצב את סביבת העבודה כך שתאפשר ביצוע חלק מהעבודה בישיבה.
בקביעת גובה הפיצוי, בית הדין התחשב באמות המידה שנקבעו בפרשת דיזנגוף קלאב. לסיכום, אמות מידה אלו כוללות את מידת ההפרה, משכה, הפגיעה בעובד והשיקול ההרתעתי. בית הדין פסק לתובעת פיצוי בסך 15,000 ש״ח ללא הוכחת נזק. זאת, בתוספת הוצאות משפט חלקיות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש״ח בצירוף מע״מ.
מה עושים במקרה של מניעת הזכות לעבודה בישיבה?
-
תיעוד. תיעוד הוא כלי קריטי. תעדו כל מקרה שבו נמנעה מכם הזכות לעבודה בישיבה, כולל תאריכים, שעות ופרטי האירוע. צלמו תמונות של מקום העבודה אם אין כיסא או עמדת ישיבה מתאימה.
-
פנייה למעביד. פנו למעביד בכתב, בבקשה לאפשר לכם את הזכות לעבודה בישיבה. שמרו תיעוד של פנייתכם ותגובת המעביד.
-
התייעצות עם עורך דין. פנו לעורך דין המתמחה בדיני עבודה. עורך הדין יסייע לכם להבין את זכויותיכם, יבחן את נסיבות המקרה וייעץ לגבי הצעדים הבאים.
-
הגשת תביעה. אם המעביד ממשיך למנוע את הזכות לעבודה בישיבה, ניתן לשקול הגשת תביעה לבית הדין לעבודה. עורך הדין ילווה אתכם בהליך המשפטי.
אזהרה: ניסיון לטפל במקרה באופן עצמאי ללא ייעוץ משפטי עלול להוביל לטעויות. ייתכנו גם השלכות שליליות על הליך התביעה. מומלץ תמיד לפנות לעורך דין מומחה בתחום.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין בס״ע 9593-04-11 מבהיר כמה עקרונות חשובים בתחום דיני העבודה. לאור, הוא מדגיש כי תביעות אפליה מחמת הריון דורשות ביסוס עובדתי מוצק. אי אפשר להסתפק בסמיכות זמנים בין ההודעה על ההריון להרעה בתנאי העבודה. לדוגמה, קיומן של עובדות הרות נוספות שלא הופלו יכול לשמש ראיה נגד טענת האפליה.
כך, המעביד יכול להוכיח כי לא הייתה כוונה להפלות.
בנוסף, הפסיקה מחדדת את היקף חובת המעביד לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה. בהתאם, חובה זו חלה גם על עבודות פיזיות, כמו עבודת מטבח. מעביד חייב להוכיח בראיות קונקרטיות מדוע לא ניתן לאפשר ישיבה חלקית. אין להסתפק בטענה כללית לגבי אופי העבודה.
פסק הדין מהווה נדבך נוסף ביישום הלכת דיזנגוף קלאב על ענפי תעסוקה מגוונים.
שימו לב: חובת המעביד לאפשר ישיבה אינה חובה מוחלטת לעבודה בישיבה מלאה. היא מאפשרת ישיבה חלקית. זאת לצורך ביצוע פעולות מסוימות, תוך התחשבות באופי העבודה ובדרישות הבטיחות.
שאלות ותשובות
האם כל עבודה פיזית מאפשרת ישיבה לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה?
לא בהכרח. למעשה, חוק הזכות לעבודה בישיבה קובע כי מעסיק חייב להעמיד מושב לעבודה ולא למנוע ישיבה. זאת, אלא אם כן הוא מוכיח כי ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה כלל. כלומר, גם בעבודות פיזיות, אם ישנן פעולות שניתן לבצע בישיבה, המעסיק מחויב לאפשר זאת.
האם סמיכות זמנים בין הריון להרעת תנאים מספיקה כדי להוכיח אפליה?
פסק הדין מבהיר כי סמיכות זמנים לבדה אינה מספיקה. ראשית, עובדת הטוענת לאפליה מחמת הריון חייבת להציג תשתית ראייתית ממשית נוספת לביסוס טענתה. קיומן של עובדות הרות נוספות שלא הופלו יכול להחליש את טענת האפליה.
מהו הפיצוי שניתן לקבל בגין הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה?
חוק הזכות לעבודה בישיבה מאפשר לבית הדין לפסוק פיצויים, גם אם לא נגרם נזק ממון. שנית, הוא יכול לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום של עד 20,000 ש״ח, ובמקרים חמורים עד 200,000 ש״ח. גובה הפיצוי תלוי במידת ההפרה, משכה, הפגיעה בעובד והשיקול ההרתעתי.
האם מעסיק יכול לאסור ישיבה מטעמי בטיחות?
מעסיק יכול לטעון לאיסור ישיבה מטעמי בטיחות. עם זאת, עליו להוכיח זאת בראיות קונקרטיות ולא בטענה כללית. עליו להראות כי ישיבה, ולו חלקית. אכן מסכנת את העובד או פוגעת בתפקוד התקין של המטבח.
הוא חייב לעשות זאת על בסיס נתונים ודרישות בטיחות.
מה ההבדל בין חובת ישיבה בעבודה לבין ישיבה בהפסקות?
חוק הזכות לעבודה בישיבה מבחין בין שני דברים: חובת המעסיק להעמיד מושב. ולא למנוע ישיבה במהלך העבודה עצמה, לבין חובתו להעמיד כיסאות מתאימים לישיבה בעת הפסקות. המקרה הנדון הדגיש כי גם אם המעסיק מאפשר מנוחה מחוץ למטבח. אין בכך כדי למלא אחר חובתו לאפשר ישיבה במהלך העבודה.
פסק הדין בס״ע 9593-04-11 מבית הדין לעבודה בתל אביב-יפו. בראשות כב' השופט ד״ר יצחק לובוצקי ונציג ציבור (עובדים) מר ישראל אסא. מספק הנחיות חשובות למעסיקים ולעובדים. הוא מדגיש כי בעוד שטענות אפליה מחמת הריון דורשות ביסוס ראייתי מוצק.
הזכות לעבודה בישיבה היא זכות מהותית שיש לאכוף בקפדנות. המקרה ממחיש את חובת המעסיק לעצב סביבת עבודה המאפשרת ישיבה חלקית. גם בעבודות פיזיות כמו עבודת מטבח, אלא אם כן הוכיח אחרת. על כן, עובדים המרגישים כי זכויותיהם נפגעו, ובמיוחד הזכות לעבודה בישיבה.
צריכים לפנות לייעוץ משפטי כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפניהם ולהגן על זכויותיהם. בית הדין קיבל חלקית את התביעה, וחייב את הנתבעים, מתן שותפות מוגבלת ואח', לשלם לתובעת, ז'אנה בליאסוב. פיצוי בסך 15,000 ש״ח בגין הפרת הזכות לעבודה בישיבה. בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
